קופות החולים בארץ יתחילו בעוד חודש בפיילוט חדשני, בו יחולק PrEP, תרופת הקוקטייל נגד HIV, לאוכלוסיות בסיכון גבוה להדבקה, הכוללות בין השאר זונות, נרקומנים, זוגות שאחד מהם הוא נשא HIV והשני לא והומואים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים עם פרטנרים מרובים. בעקבות התוצאות של אותו פיילוט תשקל חלוקה קבועה של התרופה לאנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון.
>> "זה מדהים שמישהו גאה בגוף שלו כמו שהוא"
נציגי הוועד למלחמה באיידס עוקבים אחר הדיונים שמתנהלים במשרד הבריאות, והפרטים האחרונים של התכנית המהפכנית עדיין בשלבי תכנון. ככל הנראה, בשלב הזה הטיפול ינתן למספר מוגבל של אנשים בסיכון גבוה להידבקות שיסכימו להיות במעקב, בהמשך הוא יוגש לוועדת הסל ועל סמך הנתונים שיתקבלו יוחלט אם להמליץ על הוספת הגלולה לסל התרופות.
ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס: "הוועד למלחמה באיידס תומך בהכללת הטיפול המונע ל-HIV לאוכלוסיות בסיכון גבוה להידבקות, וזאת לצד אמצעים נוספים למניעת הפצת הנגיף. לא יתכן שאמצעי זה, שהוכח מחקרית כיעיל ביותר, לא יוצע בישראל, כפי שהוא מוצע כיום במדינות אחרות. כל התמהמהות מצד משרד הבריאות משמעה הידבקות של אנשים נוספים ב-HIV, ועל כן יש לקוות שמשרד הבריאות אכן יעמוד מאחורי הבטחתו להתחיל בתכנית באופן מיידי".
מי מפחד מ-PrEP?
PrEP היא אסטרטגיה טיפולית שמטרתה למנוע הדבקה בנגיף ה-HIV. במסגרת גישה זו נותנים טיפול אנטירטרווירלי מונע לאנשים שלא נדבקו עדין בנגיף, מתוך מטרה להפחית את הסיכון להדבקה עתידית בנגיף. במהלך השנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים פורצי דרך, שהוכיחו את היעילות הגבוהה של PrEP: על פי מחקרים אלו, הסיכון של אדם המקבל את הטיפול המונע באופן סדיר להידבק בנגיף ה-HIV – יורד ב- 96% לפחות בהשוואה למי שאינו מקבל את הטיפול המונע. גם כמשקללים את האנשים שהשתתפו במחקרים, ונטלו את הכדור באופן לא סדיר (בניגוד להנחיית הרופאים), עדיין היתה ירידה משמעותית מאוד בסיכון להדבקה (86%).
במחקר נוסף שהתפרסם לאחרונה נמצא כי מתן לסירוגין של הטיפול המונע – כלומר נטילת התרופות ביממה לפני קיום יחסי המין, וטיפול ביומיים לאחר קיום היחסים, כשלא נוטלים את הטיפול המונע בימים אחרים – יעיל גם הוא למניעת הדבקה ב-HIV. היתרון בגישה זו כי היא מפחיתה את כמות הכדורים שיש לקחת, וניתן לצמצם את הלקיחה רק לימים מסויימים בשבוע, בהם ידוע כי יתקיים מגע מיני לא מוגן. נעשו גם מספר "מחקרי שטח" שהראו תוצאות דומות גם "בחיים האמיתיים" ולא רק בתנאי מחקר מבוקרים. חשוב לציין, שלא נצפתה באותם מחקרי שטח עליה בקיום יחסי מין סיכוניים או בשכיחות מחלות מין אחרות.
יעילות טיפול זה בנשים טרם הובררה באופן חד משמעי מבחינה מחקרית, וזאת בהשוואה לנתונים שהתקבלו ביחס לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. חשוב להדגיש כי הטיפול במחקרים השונים לא הצליח למנוע את כל ההדבקות. הרכיב החשוב ביותר שקבע את יעילות הטיפול היה ההיענות לנטילת הכדורים. כלומר, באנשים שנדבקו נמצאה הוכחה כי לא נטלו את הכדורים המומלצים באופן מסודר, וכי רמת התרופות כנגד HIV בדמם היתה נמוכה.
ומה לגבי תופעות לוואי?
למרות ההצלחות המתוארות מעלה, לטיפול המונע יש גם חסרונות:
* התרופות הניתנות יכולות לגרום לפגיעה כלייתית ולפגיעה בצפיפות העצם.
* הטיפול מפחית את שיעור ההדבקות אולם לא בהכרח מונע אותן לגמרי.
* אם שוכחים לקחת את הכדורים, הטיפול לא יהיה יעיל.
* הטיפול משפיע גם על נגיף צהבת מסוג B ולכן לא בהכרח יתאים לנשאים של נגיף זה.
* אם אדם הוא כבר נשא של נגיף ה-HIV, הטיפול יכול לגרום לעמידות לתרופות הינתנות כמניעה, ודבר זה יכול לסבך את המשך הטיפול באותו נשא.
* הטיפול לא יעיל במניעת הדבקה בנגיף שעמיד לטרובדה/ אמטריביר. לאחרונה תואר המקרה הראשון של אדם שלקח טיפול מונע כנדרש ונדבק בנגיף עמיד כזה.
* הטיפול לא מונע הדבקה במחלות מין אחרות. בפרט אם לא משתמשים בקונדום הסיכוי להדבקה במחלות מין אחרות עולה.
עקב המגבלות השונות, חשוב לקחת את הטיפול לאחר קבלת הכוונה רפואית. הכוונה כזו כוללת דיון על יתרונות וחסרונות הטיפול, וחשיבה משותפת עם המטופל האם האסטרטגיה הזו היא הנכונה ביותר המטופל. כמו כן יש לקיים דיון לגבי אופן המתן, יומי או "לפי דרישה". יש לוודא טרם התחלת הטיפול כי אותו אדם אינו נשא של HIV. ויש לוודא כי אין בעיות רפואיות אחרות המונעות את נטילת הטיפול או מגבירות את הסיכוי לתופעות לואי. מתן הטיפול המונע מצריך מעקב רפואי תקופתי מסודר בכדי לוודא כי המטופל לא פתח רעילות משנית לטיפול וכי לא נדבק ב-HIV. הטיפול משפיע גם על נגיף צהבת B ולכן יש לעקב גם אחר מצב הנשאות של נגיף זה. יש גם לעקוב אחר הדבקה במחלות מין אחרות.