מזל טוב כפול: כוכב הטיקטוק אוריאל אמינוב חוגג את יום הולדתו ה-18, וכדי להפוך את את האירוע החד-פעמי לבלתי נשכח, הוא החליט לצאת מהארון כביסקסואל ולשלוח מסר מעצים לעוקבים ועוקבות. 

"היום אני חוגג יום הולדת 18, ואני ביסקסואל", כתב אמינוב בפוסט שפרסם באינסטגרם ושיתף את העוקבים בסיפור האישי שלו. "הפעם הראשונה שקראו לי הומו הייתה בכיתה ב', אבל לא באמת ידעתי מה זה, עד שבגיל 12 התאהבתי בנער שהיה בגילי. היה בינינו חיבור עמוק והתאמה מטורפת, וזה היה הדדי. לא הגדרנו את זה כמערכת יחסים אבל היה מגע, חום ואהבה דו צדדית, ברמה של להגיד אחד לשני 'אני אוהב אותך' ולבכות רק מלראות את הצד השני בוכה". 

אמינוב המשיך וסיפר כי אחרי שנה של אהבה, החבר הודיע לו שהוא עובר לישיבה וניתק איתו את הקשר. אחרי זמן מה, אמינוב הצליח ליצור איתו קשר מחדש, אבל גילה שהחבר "מאוד השתנה". "הוא כתב לי 'ההומואים האלה צריכים להתבייש בעצמם, נכון שהם נולדו ככה אבל הם חייבים לטפל בזה, יש היום כל מיני מומחים'. אני בחיים לא אשכח את הכאב שחוויתי כשקראתי את זה. במקום להבין ששטפו לו את המוח, הבנתי שזאת אשמתי. הוא אמר לי שאני צריך לטפל בעצמי, המשפחה שלי הומופובית, ההורים של החבר הכי טוב שלי מרחיקים אותו ממני כי אני הופך אותו להומו, והרבנים בבית ספר, שדאגו להשפיל אותי מול כל הכיתה כי אני תומך בהומואים, רק עודדו בריונות, אלימות פיזית והתעללות מינית שחוויתי מצד התלמידים". 

אבל התחושה הקשה שחווה אמינוב לא המשיכה לנצח, והשינוי בחייו הגיע אחרי שעבר לבית ספר תיכון חילוני. "גיליתי שאני נמשך גם לנשים, אחרי תקופה ארוכה שבה הייתי בטוח שאני נמשך רק לגברים, ואחרי מערכות יחסים עם שני המינים, הבנתי שאני נמשך לאנשים. אני אוהב לאהוב ולא כל כך אכפת לי מה יש לבן אדם בין הרגליים, אלא מה יש לו בתוך הלב". 

אמינוב סיכם את הפוסט עם מסר חשוב לילדים ובני נוער שמזדהים עם הסיפור שלו - שהם לא לבד. "נלחמתי כדי להגיע לרגע הזה. לצערי עד היום אני ממשיך לקבל המון הודעות מילדים שאומרים לי שהם סובלים כי צוחקים עליהם ומתעללים בהם בגלל הנטיות המיניות שלהם", כתב. "אם הסיפור שלי יכול לעזור אפילו לילד אחד לא להרגיש לבד במלחמה היום יומית שהוא עובר - אני עשיתי את שלי". 

"אני מרגיש מעולה", סיפר היום אמינוב בשיחה עם mako. "השנה הקפתי את עצמי באנשים שבאמת אוהבים אותי כמו שאני ותומכים בי. לפני שעשיתי את המהלך הזה הודעתי לכל החברים ולסביבה הקרובה שלי. למשפחה לקח קצת זמן לעכל, אבל היום אני נמצא במקום הרבה יותר טוב, שאני יכול להיות מי שאני באמת". 

"הפיצו שמועה שאני רוצה לשים קץ לחיי"

זו לא הפעם הראשונה שאמינוב מציין את יום ההולדת שלו עם מסר חשוב לעוקבים, וגם בשנה שעברה בחר לחגוג בדרך קצת שונה, אבל נוגעת ללב ומלאת משמעות - עם וידוי לעשרות אלפי העוקבים שלו, על כך שהבין כי הוא סובל מפוסט טראומה בעקבות ההתעללות שעבר בילדותו. 

"הכל התחיל כשההורים שלי שמו אותי בבית ספר דתי כי הם רצו שאני אתחזק בדת", כתב אז אוריאל. "הייתי ילד שונה ואם אתה מתנהג טיפה 'חריג' או 'מוזר' בבית ספר דתי זה לא מתקבל חלק. בכיתה ב' הייתי מקבל הערות כמו 'הומו'. בכיתה ד' כבר הפכתי לשק האגרוף של כולם - הילד הזה שאפשר לצחוק עליו, להרביץ לו ולאיים עליו בגלל ההתנהגות ה"נשית" שלו. השפילו אותי, צחקו עלי וחיקו את הדיבור וההליכה שלי". 

אמינוב סיפר כי באותן שנים חי בפחד תמידי. הוא איבד אמון באנשים ובסביבה שלו ומצא את עצמו פעמים רבות בורח ומתחבא מהילדים שהיו מתעללים בו. "שנאתי את עצמי. הסתכלתי במראה והייתי מתחנן שלא אקום", הוא כתב, "הייתי ילד בן 10 שריסקו לו את הביטחון ורצחו לו את הנשמה". 

למרבה הצער, הדברים לא השתפרו עם הזמן. "כמה ילדים התחילו להתעלל בי מינית", הוא גילה. "היו נוגעים לי בגוף ללא רצוני, הציעו לי לעשות איתם דברים מיניים, הראו לי את איברי המין שלהם והכריחו אותי לגעת בהם. הם היו רודפים אחריי עד לשירותים ומטרידים אותי מינית. לפעמים היו מורידים את הראש שלי ומנסים להכריח אותי לעשות איתם אקט מיני ולפעמים הייתי עובר במסדרון ושומע כמה ילדים מתכננים להפשיט אותי ולאנוס אותי. היו מפיצים עלי שמועות נוראיות". 

את ההתנהגויות הנוראיות האלה אוריאל נאלץ לספוג במשך שנים ארוכות ומיותר לציין שאותן שנים הן קריטיות בעיצוב נפשם ועולמו הפנימי של ילדים. בשיחה עם mako, אמינוב סיפר כי הצוות החינוכי בבית הספר ככל הנראה ידע על המתרחש, אבל בחר להעלים עין. "המורים שלי היו רבנים ובאחד משיעורי האנגלית אחד מהם כעס עלי ואמר משהו כמו 'אתה חושב שזה בסדר ששני גברים מתנשקים ברחוב'. אז הם ידעו, אבל פשוט לא עשו שום דבר. בכיתה ח', שבועיים לפני שעזבתי את בית הספר, הציעו לי פסיכולוג כי הפיצו עלי שמועה שאני רוצה לשים קץ לחיי". 

שיתפת את ההורים במה שעברת?
"סיפרתי להם על הבריונות ועל ההצקות, אבל לא על הדברים החמורים יותר. גדלתי על ערכים מסורתיים, שזה אסור, וזה חילחל אצלי והרגשתי אשם. הם ניסו לעזור, פנו לכל גורם אפשרי, דיברו עם הורים של ילדים שהיו מתעללים בי, אבל זה לא עזר. הם אמרו לי שאני לא לבד ותמיד יכול לפנות אליהם וזה בעצם מה שהייתי צריך לשמוע - שהם תמיד איתי לא משנה מה. ברגע שיש לי את התמיכה מהמשפחה אני לא צריך יותר שום דבר". 

השינוי המיוחל בחייו של אוריאל הגיע אחרי שעלה לכיתה ט', אז עזב את המסגרת הדתית ועבר לבית ספר חילוני. "החיים שלי השתנו, הכרתי חברים חדשים והביטחון העצמי שלי עלה. חשבתי שכל זה מאחוריי, אבל אז הכרתי את הפוסט טראומה", הוא כתב. "מאותו רגע, הבנתי שכל יום הוא מלחמה עבורי והחלטתי שאני מנצח אותה ויהיה מה. הבנתי שאם אלחם על החיים שלי הם ילחמו עלי בחזרה". 

@uriel_aminov

חיכיתי הרבה זמן כדי לעשות את זה❤️ ##fyp ##foryou ##viral

♬ original sound - Uriel_aminov

לדברי אוריאל, הוא הבין שהוא סובל מפוסט טראומה אחרי שצפה בנינג'ה ישראל, אז אחד המשתתפים סיפר על ההתמודדות שלו עם פוסט טראומה אחרי השירות הצבאי. "הוא סיפר שהוא מרגיש שהוא לא בסדר אבל לא יודע למה. גם לי היו פלאשבקים, הייתי פוגע בעצמי וצורח בלי להבין מה קורה איתי", הוא מספר.

אמינוב כועס על כך שאנחנו חיים בחברה בה אנסים מורשעים מקבלים עבודות שירות ואלו החשודים במעשים כאלה זוכים להגנה ושירי הלל. "המטרה שלי היא להעלות מודעות לנושא", הוא אומר, "החברה שלנו משתיקה ומשפילה בנים שהותקפו והוטרדו מינית. גם אותי השתיקו הרבה מאוד שנים. היו תוקפים אותי - 'למה אתה נמושה?', 'למה לא התמודדת עם זה?'".

אמינוב מבקש לנצל את הבמה שניתנה לו כדי לקרוא לבנים שעברו דברים דומים להשמיע את הקול שלהם. הוא מספר שמאז שהעלה את הפוסט לראשונה קיבל תגובות תומכות רבות וסיפורים אישיים רבים, ביניהם גם את סיפורו של נער שלמד בבית ספר דתי ובזכות הפרסום אזר אומץ להגיש תלונה במשטרה. "הרבה בנים מתמודדים עם זה וזה לא משנה אם הם מותקפים על רקע הנטיות המיניות שלהם או לא - חשוב לדבר על זה כי בנים שמוטרדים מינית נשארים בשקט בגלל שהחברה צוחקת עליהם". 

מה אתה חושב על התעוררות הקהילה הגאה בנושא בחודשים האחרונים? 
"זה שינוי מבורך. זה קורה בכל מקום ואסור להעלים מזה עין בגלל שיש פחד ממה שיגידו עלינו. חייבים לשים את הדברים האלה בקדמת הבמה ולזכור שזה לא מייצג את הקהילה הגאה כולה".

 

מתמודדים עם מחשבות אובדניות? אל תהססו לפנות לעזרה

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית במספר הטלפון 1201
ניתן לפנות גם במייל דרך עמוד האינטרנט
או במסרון (SMS) למספר 0529993544

סה״ר - סיוע והקשבה ברשת
בשביל החיים, סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו - 03-7487771

קו הקשב “יש עם מי לדבר” של האגודה למען הלהט”ב – פועל בימים א’-ה’ ומוצ״ש בשעות 19:30-22:30, בטלפון: 03-6205591 ובאפליקציית וואטסאפ (whatsapp) במספר: 058-6205591