"היה חשוב לי להגיע, לשמוע את חברי הקהילה – אבל גם להביע בה תמיכה, תמיכה שלצערי חלק מחבריי למפלגה אינם רואים בעין יפה", כך כתבה יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, בדף הפייסבוק שלה, לאחר המפגש עם חברי קהילת הלהט"ב בפאב אוויטה בתל אביב. "אני מאמינה כי ההגנה על הקהילה הגאה ועל הזכות כל אחד לחיות ולכבד את האחר אינה עניין פוליטי, ואל לנו לחשוש מביקורת שנובעת מפחד ומדעה קדומה".
את האירוע הנחה אבי סופר מקדימה בגאווה, התא הגאה של קדימה. ח"כ לבני דיברה במפגש על הצורך בהקמת חוקה, שתאפשר את עיגון זכויות הקהילה, כמו גם הלכות ליברליות אחרות, מבלי שאוכלוסיות שונות במדינה יידרשו להגיש בג"ץ בכל פעם מחדש.
בנושא המדיני ביקרה לבני את ממשלתו של נתניהו, ועל רקע הפריימריס שיתקיימו בשבוע הבא היא ביקרה את אבי דיכטר ושאול מופז, שלטענתה ניסו לקדם חוקים המעדיפים את היהדות על הדמוקרטיה. במשך תקופה ארוכה בחרתי לאפשר חופש הצבעה, כדי למנוע עימותים", אמרה. "אבל זה גם פגע בקדימה. בסוף אנשים אמרו: 'מה זאת המפלגה הזאת בעצם'".
נינו אבסדזה: "כל צעד לכיוון הליברליזם פוגש בהתנגדות מטורפת"
במפגש השתתפה גם ח"כ נינו אבסדזה, שהקימה יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ את השדולה נגד הומופוביה בכנסת. אבסדזה ביקרה בחריפות את גל החקיקה האנטי-דמוקרטי שהובילה הקואליציה.
"אני לא שייכת לאנשים שרואים הכל בצבעים שחורים", אמרה. "אבל כשאומרים שמדינת ישראל היא דמוקרטית וליברלית, אז צר לי לומר שאני כל יום אני משתכנעת שיש המון בעיות. כל צעד שאנחנו מנסים לעשות לכיוון הליברליזם פוגש בהתנגדות ממש מטורפת של הכוחות הריאקציונרים.
"זה מתחיל מזה שהיום לי אומרים לי לא לשבת בקדמת האוטובוס, מחר יגידו לאיזה גבר שלא נראה כפי שרוצים שהוא ייראה. זאת מתקפה אנטי-ליברלית מטורפת. אנחנו פועלים למען הליברליות הישראלית – אם זה השדולה נגד הומופוביה ואם זה התנגדות לכל חוק שפוגע בליברליות הישראלית. כאן קדימה הייתה ותישאר על המשמרת".
וידוי מלא כנות: "קראתי על ההסתה, אבל פחות התגייסתי – זאת האמת"
"תמיכתך בקהילה ראויה להערכה ואפילו מרגשת", אמרתי ללבני. "מה שאותי מטריד הוא ששמענו אותך רק ברגע שבו ראית את עצמך מועמדת פוטנציאלית לראשות הממשלה. בשנת 2006, כשהיית שרת החוץ, הייתה הסתה מטורפת נגד הקהילה, על רקע המצעד בירושלים. הייתה הסתה לרצח, ואת שתקת. למה עד היום לא ראינו אותך במצעד בירושלים, למה לא שמענו את קולך אז?".
לבני הודתה בתשובתה כי לא נתנה מספיק תשומת לב למספר נושאים, אליהם נחשפה בהמשך. לדבריה, היא הגיעה לפוליטיקה "מתוך דרייב עמוק שעוסק בנושא המדיני". בהמשך, לדבריה, נחשפה לנושא של אפליית נשים, עולים חדשים וכן להט"בים. "גיליתי חברות שלצדן חייתי, ולא הייתי מודעת למצוקות שלהן", אמרה. "נחשפתי לקהילה ולבעיות שלה, ומשנחשפתי לזה – התגייסתי".
"אתה חי חוויה שהיא מאוד קשה לך. ב-2006 באמת הייתי כולי ממוקדת מעבר לים, בהיותי שרת חוץ. אני לא רוצה להגיד: 'לא נחשפתי', אני קוראת עיתונים. קראתי, אבל פחות התגייסתי – זאת האמת".
"הופתעתי שבכלל ב-2009 יש עוד תפיסה של היעדר לגיטימיות"
לבני סיפרה כי הדיון הראשון התקיים בלשכתה במשרד החוץ, מיד לאחר הפריימריס בהם נבחרה לראשות קדימה ולקראת פתיחת אירועי הגאווה.
"הדבר הראשון שביקשו ממני הפתיע אותי. אמרו: 'תבואי'. למה התחלתי להגיע למצעד הגאווה או לאירועים שהיו בגן מאיר? אמרו לי: 'עצם זה שתבואי זה מחזק אותנו'. הופתעתי שבכלל ב-2009 יש עוד תפיסה של היעדר לגיטימיות, שעצם זה שאני באה ונותנת הכרה זה עושה למישהו משהו. חשבתי שאנחנו נמצאים במקום אחר. והדבר השני שביקשו ממני זה לבדוק את נוסח ברית הזוגיות שהגשנו".
מכאן עברה לבני לשאלה הבאה שנשאלה מהקהל, מדוע רוב הזכויות של הקהילה התקבלו על ידי בית המשפט העליון. שהשואל הביע דאגה מכך שעד כה בג"ץ קבע כי החוקים שקבעו כי זוגיות היא בין איש לאישה הייתה נכונה לרוח התקופה, אך חוק ברית הזוגיות של מפלגת ישראל ביתנו ביקש לקבוע מפורשות כי זוגיות היא בין איש לאישה, דבר שלא ניתן לפרשנות. בעקבות הפגישה, עשינו את השינוי שיהיה יהיה מקום גם לחברי הקהילה".
"חוקה תאפשר לביהמ"ש להישאר הפרשן ולא להיאלץ לקבוע הלכות"
לבני הוסיפה: "זה נכון שאנחנו מדינה בלי חוקה, ואני מאמינה שאנחנו צריכים חוקה. הכל נתלה על שני חוקי יסוד וחצי, שעליהם בית המשפט העליון תולה את השקפת העולם הליברלית והדמוקרטית שראוי למדינת ישראל שתהיה בה. אני מאמינה בחוקה שתקבע את זה, שבית המשפט יישאר הפרשן ולא יצטרך לקבוע את ההלכות האלו מלכתחילה".
"זה צריך להיות בחקיקה ולא רק לסמוך על פוליטיקאים. רוב הפוליטיקאים יגידו לך בשיחה בארבע עיניים שאתה צודק, אבל לא ימצאו את העוז הנדרש לקבל החלטות בהתאם למה שיגידו לך בחדר. זה נכון, דרך אגב, גם לנושאים שלא קשורים אליכם, למרבה הזוועה".
>> למה אתם צריכים להתפקד לתאים הגאים?
>> בקרוב: נישואים גאים בבריטניה?