השבוע, התעורר ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט המטפל בהומוסקסואליות ובביסקסקסואליות ומרצה בכיר לפסיכולוגיה במכללה האקדמית נתניה למציאות מפתיעה- מסתבר שכארבעים שנים אחרי הוצאת ההומוסקסואליות מרשימת הפרעות הנפש של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, מציג ספר פסיכיאטריה ישראלי בהוצאת "דיונון" את ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית ומחלה הניתנת לריפוי באמצעות טיפולי המרה.
מציע טיפול בילדים בעלי התנהגות נשית
מדובר בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", הכלול בסילבוסים של סמינרים למורים, מכללות לחינוך, בתי הספר לחינוך ולסיעוד באוניברסיטאות. הספר מוצג כספר הלימוד הראשון בתחום הפסיכיאטריה אשר נכתב בעברית, מיועד בעיקר לסטודנטים אשר בתכנית הלימודים שלהם ישנה התייחסות לנושאי בריאות הנפש ומתיימר להציג גישות שונות ועדכניות בתחום הפסיכיאטריה המודרנית כאמת מוחלטת.
"לפני כ-10 שנים" אומר רובינשטיין "כתבתי טור בו הבעתי את מחאתי על העמדות האנטי-הומולסביות המוצגות בספר 'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה', הנלמד עד היום במוסדות אקדמיים שונים. עקב כך, התקשר עימי מחבר הפרק העוסק בהומוסקסואליות, פרופ' שמואל טיאנו, וביקש שאשלח לו את העמודים אשר בהן מופיעות עמדות אלו.
הייתי סבור שהדבר נעשה לצורך תיקון המהדורות הבאות. הבוקר הודיעה לי חברתנו, דר' אלינער פרדס, פסיכולוגית קלינית, שעמדות אלו עדיין כלולות במהדורה החמישית משנת 2010 של הספר".
מתבסס על ספרו השערורייתי של צ'ארלס סוקרידס
הוא מאיץ לחפש כבר בגיל צעיר מטופלים אשר אינם מתנהגים לפי הציפיות והדרישות של החברה בכל הנוגע להתנהגות מגדרית (למשל- ילד המחצין התנהגות נשית), בכדי שיהיה אפשר לטפל בהם בהקדם. הומוסקסואליות, אם כן, היא התנהלות של פרט עם בן מינו "למרות קיומו של החופש לבחור בסביבתו של הפרט בבני המין השני" (ציטוט מהפרק המדובר).
הספר בוחר להדגיש את תפיסת עולמו של הפסיכיאטר צ'ארלס סוקרידס, אשר ראה בהומוסקסואליות לא רק כהפרעה עמוקה וחמורה, אלא כזו שניתן לטפל בה בתהליך 'המרה'.
סוקרידס, אגב, היה ממקימי National Association for Research & Therapy of Homosexuality, אשר פעל לקידום חקיקה נגד קהילת הלהט"ב. רעיון ההומוסקסואליות כבחירה הניתנת לשינוי ותפיסת ה'המרה' שאליה מתייחס סוקרידס, איננן חדשה.
אך ברמה הבסיסית ביותר, עוד לפני הויכוח התיאורטי על מין ומגדר, חשוב לציין שהסתדרות הפסיכולוגים בישראל הוציאה רק בחודש שעבר נייר עמדה ובו היא מדגישה לא רק את חוסר התועלת של טיפולים מטרתם להפוך זהות הומוסקסואלית להטרוסקסואלית, אלא גם מציינת סכנות חמורות וידועות של התהליך הזה- כמו דכאון, חרדה ואף אובדנות.
הצהרה זו היא למעשה יישור קו עם ארגון הפסיכיאטרים האמריקאיים אשר דוחה כל טיפול של המרה המניחה שהומוסקסואליות היא מחלה נפשית, בהתאם להוצאתה של הומוסקסואליות מה DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ב1987. עם זאת, 'פרקים נבחרים בפסיכיאטריה' עוד מציין שהתפיסה הזאת, וטיפול ההמרה, הוא ה'גישה המקובלת בעולם'.
הספר מכנה טרנסג'נדרים כ"סוטים"
הספר, אשר נכתב על ידי ארבע מהדמויות המובילות בפסיכיאטריה בישראל בזמנו (פרופ' אבנר אליצור, פרופ' שמואל טיאנו, פרופ' חנן מוניץ ופרופ' מיכה נוימן), עוד מרחיק לכת בכל הנוגע לטרנסקסואליות ומתייחס אליה כ'הפרעה הקשה ביותר מכל הסטיות שתיארנו, והיא הקרובה ביותר לפסיכוזה'.
במקום הכינוי המקובל לפרט בספר זה כ'המטופל', בהקשר זה הוא נקרא- 'הסוטה'. נורה גרינברג, הפועלת לשוויון זכויות הטרנסג'נדרס התראיינה לאתר הבנ"ה ואמרה: " זאת תערובת של בורות ושנאה העומדת בסתירה מוחלטת לידע העדכני בתחום. הספר הזה משמש עד היום חומר לימוד על פסיכיאטריה לסטודנטים לרפואה ועבודה סוציאלית, ויש להניח שרבים מהם אינם זוכים להחשף לכל ידע אחר."
מדובר בספר רשמי, אקדמאי וחד משמעי המציג מידע חלקי, מעוות וסותר ומתעלם מתפיסות מקובלות בעולם המקצועי. ד"ר רובינשטיין אומר כי "בנוסחו הנוכחי, מהווה הפרק על הומוסקסואליות לא רק הצהרה הומופובית, אלא מחנכת להומופוביה של אנשי טיפול וחינוך לעתיד".
ברמה הטרמינולוגית, מילים כגון 'סטיה', 'הפרעה' ו'בעיה' מופיעות ביחס לנושא ללא הרף. בראיון ל'הארץ' אמר פרופ' טיאנו, מחבר הפרק, שמדובר בשתיים-שלוש מילים שצריכות לעבור הגהה. בכך התייחס לניסוחים בעייתיים, וכן לציון תפיסתו של סוקרידס, מעודד טיפולי ה'המרה', כקונצנזוס.
אבל מקריאה בפרק עולה, שהבעיה גדולה בהרבה, ונובעת בעיקר מהנחות היסוד של הכותבים שטוענות, למשל, שלא בריא ולא תקין לחיות כטרנסקסואל, שהתנהגות הומוסקסואלית היא בעיה חברתית ובאופן כללי: שיש טוב ורע, נכון או לא נכון, טבעי ולא טבעי במה שקשור למין ואהבה - כלומר כל מה שהתנועה הקווירית, וערוץ זה בתוכה, נלחמת נגדו כארבעים שנה.
כאשר פנינו אליו בבקשת תגובה, טען טיאנו שהתראיין לרשתות אחרות ומבחינתו הנושא סגור. הרשתות (רשת ב', ערב חדש ועיתון 'הארץ') אינן גאות בהגדרתן ואינן פונות לקהל הלהט"בי במובהק.
חשוב לזכור שעם כל הנחות היסוד שלנו לגבי מהי הומוסקסואליות ומהן הזכויות להן אנו ראויים, התפיסות המתנגדות למאבקינו עדיין נמצאות שם בעולם ואף נלקחות לעיתים כמובן מעליו. טוב שיש את מי שנלחם להצביע עליהן ולהאיר אותן כמה שהן באמת- התעקשות על השארות בעידן אחר, אפל, אלים ומסוכן.
>> לחתימה על העצומה נגד טיפולי המרה - היכנסו
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה