>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בהרכב מורחב של 7 שופטים דן היום (א') בג"צ בשאלה האם יש להכיר בשני אבות כהורים הלגיטימיים של הילד מבלי לחייב את ההורה הלא גנטי לאמצו, כנהוג היום. בתום דיון שארך שעות, הודיע בית המשפט כי החלטה תתקבל בקרוב.
העותרים הנם שני זוגות חד מיניים שהביאו ילדים באמצעות אם פונדקאית בארה"ב. אחרי שהוכרו על ידי בית המשפט בארה"ב בהורותם והונפקו לילדיהם תעודת לידה ובה הם מופיעים כהורי הילד, נתקלו בקשיים עם שובם ארצה. זאת משום שמשרד הפנים דרש שיעברו בדיקת רקמות על מנת להוכיח כי אחד מבני הזוג הוא אכן האב הביולוגי של הילד.
"היום המדינה מכירה בהורות ביולוגית או הורות מתוקף אימוץ", הסביר ד', אחד מבני הזוג, ל-mako גאווה. "מה שאנו מבקשים מהמדינה הוא להכיר בהורות פסיכולוגית/משפטית, המשקפת את המציאות. שנינו ניגשנו להליך ביחד, בחרנו ביחד את תורמת הביצית והתמודדנו עם ההליך ביחד. ההחלטה להביא לעולם את בננו היא משותפת ולא הייתה יוצאת לפועל באופן אחר. אין מדובר באימוץ, שכן זהו הליך בו ילד נולד למשפחה אחרת המוותרת עליו ואחרת מאמצת אותו – זה לא המקרה שלנו. אצלנו כל הגיית רעיון הילד נולד ביחד".
בני הזוג, ששמם נאסר לפרסום, חיים ביחד ב-8 השנים האחרונות והתחתנו בקנדה לפני מספר שנים. הם עתרו לבג״צ לפני שנתיים לאחר לידת ילדם השני באמצעות פונדקאות, וביקש מהמדינה להכיר בהורותם המשותפת ללא צורך בהליך אימוץ. זאת על בסיס העובדה שבנם נולד כתוצאה של הליך זוגי משותף. בבסיס העתירה הדרישה להכיר ב"הורות פסיכולוגית/משפטית" כהורות לגיטימית.
"מקווים שבית המשפט יקבל החלטה בנושא"
ד' הוסיף, כי ההחלטה להכיר בשני האבות כהורים החוקיים של הילד חשובה ביותר ועולה בקנה אחד עם טובת הילד. "אין סיבה שהמדינה תטיל את כל האחריות על הורה אחד, ותמנע מהילד את הזכויות המגיעות לו גם מההורה השני. הביולוגיה לא צריכה לשחק במקרה זה תפקיד. זה בדיוק כמו המצב בו זוגות הטרוסקסואלים עם בעיות פריון נעזרים בתרומת ביצית. מדינת ישראל לא מתייחסת לגנטיקה בתרומת ביצית בה הילד אינו גנטי של האמא, ועדיין מכיר באמו - בלי בדיקה וללא אימוץ".
במטרה להימנע מהליך זה, פנה הזוג לפני שנתיים לבג"צ, בבקשה להכיר בשניהם כהורי הילד. הדיון שהתקיים היום הנו ה-3 במספר. זאת לאחר שבשני הדיונים הקודמים התבקשו בני הזוג לנפק מסמכים משפטיים ורפואיים נוספיםביחס להליך הפונדקאות.
עו"ד יהודית מייזלס, המייצגת את ד' ובן זוגו בתיק, הביעה אופטימיות נוכח הדיון ומסרה כי זו הפעם הראשונה בה בג"צ דן בשאלות מהותיות ועקרוניות בעניין זה. "הדיון נערך במשך מספר רב של שעות, ונתנו לכולם את זכות הדיבור. בין היתר, בית המשפט התייחס לטענת האפליה של משפחות חד מיניות ואחד השופטים אף הזכיר בפני המדינה כי חוק הפונדקאות במתכונתו הנוכחית לא מאפשר להומואים ולמשפחות חד מיניות להביא ילדים לעולם בישראל".
עוד הוסיפה עו"ד מייזלס כי בית המשפט חיפש פתרונות פרקטיים כדי למצוא פתרון לילד הספציפי הזה במהירות האפשרית. "ניתן לבית המשפט זמן לקבל החלטה שתתן פתרון לילד הספציפי הזה שלו שני הורים שווים מבחינתו. אנו מקווים שבית המשפט יכיר בתעודת הלידה הציבורית שניתנה בארה"ב ויכבד את הדין הבינלאומי כמו שארה"ב מכבדת תעודות שמגיעות מישראל".
לאחר הדיון מסר ד', כי הפונדקאות היא הליך הרבה יותר מבוקר מלידות רגילות, ודווקא הוא זה שנתקל בקשיים מהממסד. "מדינת ישראל מבקשת מהורים שנולד להם ילד בחו"ל להגיע עם תעודת לידה ולהציגה בקונסוליה ועל סמך המסמך מכירה בהורות שלהם, בעוד שיכול להיות מצב של תרומת ביצית או זרע מבלי לדעת זאת בכלל. במקרה של פונדקאות יש הליך מסודר ומתועד, וההוכחות שאנו מביאים הן הרבה יותר מקיפות מאשר ההצהרה שנדרשת במקרים רגילים. אנו מקווים כי כאשר השופטים יתנו את הכרעת דינם, הם ישוו בכל נקודה ונקודה את המקרה שאנו מציגים למקרה של זוג הורים שהביאו לעולם ילד בחו"ל, ורק מצהירים שהוא ילדם.
"התקווה שלי היא שבית המשפט יקבל החלטה לכאן או לכאן ולא יגלגל את הנושא לדיוני משנה של ועדת מור יוסף בהליך שייקח שנים. אנו מקווים כי תתקבל החלטה עקרונית שלצד ההורות הגנטית, תעניק גם להורות הפסיכולוגית/משפטית את מקומה הראוי ככזו המשקפת את המציאות. חשוב לציין, כי החלטה חיובית בנושא תעזור לא רק לזוגות של גברים, אלא לזוגות הטרוסקסואלים ולנשים יחידניות. זאת משום, שהחוק כיום לא מכיר באמהות חד הוריות שהביאו ילד באמצעות תרומת ביצית ושימוש בפונדקאית (אם מפאת גילן או בעיות פריון). נכון להיום, אותן נשים לא יוכלו להיות אמהות לפי החוק בישראל".