>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
לראשונה מכירים בזכותם של הומואים להיות הורים
המלצות הועדה פורסמו לאחר מאבק מתוקשר שניהלה הקהילה הגאה למען הזכות להורות שווה ועל רקע תופעה בולטת של מאות זוגות גברים שפנו, בלית ברירה אחרת, לתהליכי פונדקאות יקרים ומסובכים מעבר לים. אכן, ללא ספק, הושג אמש צעד משמעותי וחשוב במאבקנו הארוך והצודק למען זכויות שוות, אך לפני שפותחים את בקבוקי השמפנייה ומכריזים על סיום המאבק מוטב לעצור ולקרוא את הדו"ח, אשר משמעויותיו מורכבות הרבה יותר מכותרות החדשות החגיגיות.
ראשית, אפשר ורצוי לתת מקום להישג. לראשונה בישראל, הכירה ועדה ממשלתית בכך, שרצונם העז של זוגות חד מיניים להביא ילדים לעולם בדרך של פונדקאות הוא לגיטימי וראוי וכי אין למנוע מאיתנו את השימוש בטכנולוגיות פריון, גם אם אין מדובר בהורות שמושגת בדרך הטבע. לאחר שנים ארוכות שזכותנו ומסוגלתנו להיות הורים נשללה והוטלה בספק, באה הוועדה והכריזה בריש גלי כי גם לנו הזכות להיות הורים. הכרה זו הינה המרכיב המשמעותי ביותר של הדו"ח והיא נותנת גושפנקא רשמית למה שכולנו כבר יודעים – אנו כשירים וראויים להיות הורים. עם זאת, כשעוברים למשמעויות הפרקטיות של החלטות הוועדה, התמונה נעשית ורודה פחות ומעלה סימני שאלה ותהיות רבות.
סטרייטים שווים יותר מהומואים
מה המשמעות של החלטת הוועדה לאפשר לגברים להיעזר בפונדקאות אלטרואיסטית בלבד? הכוונה בכך היא , כי בניגוד לזוגות הסטרייטים, הסובלים מבעיות פריון קשות ויכולים להתקשר עם פונדקאית הנושאת עבורם את ההריון תמורת תשלום, גברים יוכלו להיעזר רק בנשים עימם יש להם קשר קודם (משפחתי או חברי) המוכנות לעשות זאת ללא גמול כלכלי. משמעות קביעה זו ברורה ומותירה יסוד של אפלייה – הרצון של זוג סטרייטים לממש את הורותו נתפס עדין כ"חשוב" ולגיטימי יותר מאשר הרצון של הזוג החד מיני.
במקביל וכבדרך אגב, נשמט בפרק המלצות הוועדה הקיום שלנו כזוגות וההתייחסות היא לגברים יחידים בלבד, באופן שמבטא את הקושי של הוועדה ללכת עד הסוף בהכרתה בנו. אם לא די בכך, הוועדה מגבילה את הזכות להיעזר בפונדקאות רק ליחידים ללא ילדים, בעוד לזוגות הטרוסקסואליים המגבלה היא לילד אחד. הוועדה הדגישה את חששה שעם פתיחת הפונדקאות לכולם, הביקוש לפונדקאיות יעלה על ההיצע, וכתוצאה מכך ייפגעו זוגות הטרוסקסואליים שסובלים ממגבלה רפואית לשאת הריון. בכך למעשה חזרה הוועדה על הנחת היסוד לה כה התנגדנו – זכותנו להורים אינה שקולה לזכות של זוג, גבר ואישה.
בנוסף, עולה שאלה מעשית - כמה נשים אכן יהיו מעונינות לעבור את התהליך הקשה והמפרך של ההריון ללא פיצוי הולם לו הן ראויות, גם לפי הוועדה. אמנם מותר לקוות, כי יימצאו כמה חברות נפש ובנות דוד שיביעו את רצונן להעניק מתנת חיים לזוג גברים, אך מוטב להיות ריאליים. מרבית זוגות הגייז יוותרו במצב הנוכחי, בו עליהם להמשיך ולכתת את רגליהם מעבר לים ולהשקיע סכומי עתק על מנת לממש את הורותם.
יותר מדי שאלות לא פתורות
דו"ח הוועדה, הכתוב באופן רהוט ומנומק היטב, מנסה לרצות את כולם ולעשות מעין פשרה מפא"יניקית היסטורית, ובכך גם עיקר פגימותו. מול המצדדים בהרחבת הפונדקאות עמדו גורמים נכבדים שהתריעו בפני הסכנות של ניצול נשים, שעלולות, לדידם, להתקשר בהסכמי פונדקאות כתוצאה מכורח כלכלי ולא מבחירה חופשית ומושכלת. הפתרון שמצאה הוועדה, בפיצול שבין הזוגות הסטרייטים לבין הגברים, מבלבל ומצביע על חוסר עקביות משווע.
אם אכן החשש מניצול הוא כה מהותי, כפי שהתריאה דעת המיעוט בוועדה, היה מקום להחיל את המגבלה של פונדקאות אלטרואיסטית על כלל האוכלוסייה. לעומת זאת, אם אכן ניתן להאמין לקביעת דעת הרוב בוועדה, כי "הסדרי הפונדקאות הקיימים משביעי רצון" ואינם משקפים יחסי ניצול, היה מקום להחילם על כלל האוכלוסייה, ללא משוא פנים.
בהקשר זה יש להזכיר כי ישנן מדינות בהן מותרת פונדקאות אלטרואיסטית ללא תגמול כלכלי, אך בפועל תחת סעיפי "פיצוי הולם" מקבלות הפונדקאיות תשלום מלא על נשיאת ההריון. שבה ועולה גם שאלה נוקבת נוספת אליה התייחסתי בעבר - מי קבע כי קבלת התגמול הכספי סותרת את המרכיב האלטרואיסטי שבנתינה העצומה של הפונדקאית?
אז מה הותיר לנו הדו"ח של הוועדה בראשותו של פרופ' מור יוסף? הכרה עקרונית וחשובה בלגיטימיות של דרישתנו להורות שווה, קצה חוט לפתרון אפשרי עבור מעטים מאתנו ואכזבה רבה, מכך שרובנו עדיין נאלץ להיעזר בשירותים אלה מעבר לים. ובכל זאת, המאבק לזכויות הלהט"ב התאפיין תמיד בצעדים הדרגתיים, מדודים אך משמעותיים שבראייה לטווח ארוך סללו את הדרך להישגים שבדרך. גם כאן, יש לקוות שעוד יגיע היום שגם העוולות שלא תוקנו על ידי הדו"ח הנוכחי יתוקנו. תם ולא נשלם.