ארגוני הלהט"ב הירושלמיים הופתעו לגלות ב"כנס ירושלים" פאנל בנושא טיפולי המרה, אותם טיפולים שנויים במחלוקת שנועדו "לתקן נטייה מינית". בניסיון לתת מענה לסוגיה שמעסיקה הומואים דתיים רבים, אשר חלקם נופלים למלכודת בניסיון "לרפא" את עצמם לאור לחצי החברה, התקיים השבוע כנס ראשון מסוגו תחת הכותרת "סוגיות בטיפולי המרה".
הכנס התקיים ביוזמת הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, בשיתוף עם קואליציית ארגוני להט"ב ירושלמיים הכוללת את ארגון הומואים דתיים (הו"ד), התא הגאה, הקבוצה הירושלמית, בת קול וחברותא. הוא נולד כצורך לתיקון הגישה ההומופובית של פאנל טיפולי ההמרה שהתקיים בכנס ירושלים של העיתון הדתי 'בשבע'.
ארונות זה מוות!
במסגרת הפאנל שעסק בזווית ההלכתית אמר הרב בני לאו ששיבח את עבודת הו"ד כי "מה שאני יכול לתרום לדיון זה את האמירה: 'רק לא בארון'. כשאני קורא את ספר בראשית והפסוק האחרון הוא: 'וישם בארון במצרים' זה מוות! ככה נראה מוות. ארונות זה מוות. אם יש קריאה שצריכה לצאת מכל הארגונים יחד זה 'רק לא בארונות'".
הרבה יסכה סמית, טרנסג'נדרית ומורה רוחנית, אשר השתתפה בפאנל אף היא שיתפה את חוויותיה מטיפולי המרה ואמרה "טיפול ההמרה היחיד שלי שהצליח, היה המעבר המגדרי שלי. יש לבן אדם אפשרות לשנות רק את מה שהוא יכול: את הגוף שלי יכולתי לשנות, לא את הנפש, המוח והלב... בשבילי טיפול ההמרה שלי הוא במסע לשינוי מין".
הרב רון יוסף התייחס להבדל שבין טיפולי המרה, שהוא טיפול עם אג'נדה ברורה מראש, לבין תהליך בירור אצל איש מקצוע נטול הטיה שתפקידו לשמוע, ולא להביע עמדה. הוא הדגיש כי "אין שום חיוב הלכתי ללכת לטיפול המרה, וכיום רוב המחנכים מבינים זאת". הרב רון הגדיר "טיפולי המרה" כמתודה שעושה שימוש במושגים מעולם הפסיכולוגיה, אבל איננה טיפול פסיכולוגי כלל ועיקר. עוד הוסיף הרב רון כי לפני מצוות "פרו ורבו" כתוב בתורה "לא טוב היות האדם לבדו".
ד"ר חנה פנחסי ממכון הרטמן הצביעה על המסר הכפול והסותר ששולחת החברה הדתית לבניה "מצד אחד יש הדגשה על המשפחה כדבר החשוב בעולם; ומצד שני, ברגע שאדם לא יכול ליצור תא משפחתי מסורתי, מיד מציבים בפניו דלת בצורה. כך נקרע ההומו הדתי משני הצדדים". גם ד"ר פנחסי הצביעה על שינויים מתמידים שעוברת הגדרת המשפחה, אך הבהירה כי יש לזכור כי שינוי הקהילה לוקח זמן ועל כן יש להתאזר בסובלנות.
הבעיה היא בחברה
ח"כ יעל גרמן, אשר השתתפה בפאנל המקצועי אמרה "אדם שנולד הומו, לסבית, בי או טרנס, לא יכול להשתנות. וזה נורמלי לחלוטין. למה לשנות משהו שהוא בסדר גמור... הבעיה היא החברה, אם בן-אדם חושב שזה פתרון בשבילו, זה בגלל שהחברה משדרת לו את זה".
עו"ד נטע פטריק, מהקליניקה המשפטית לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, ציינה כי המשפט מסתכל גם על נזקים שעלולים לקרות לקבוצות המיעוט, וכן על ההשפעות וההשלכות החברותיות של מקרה כזה או אחר. "אנו לא קוראים להוצאה לגמרי של טיפולי המרה מחוץ לחוק. זוהי זכותו של הפרט. צריך להגביר את נושא ההסכמה. ולהגביר את הפיקוח על מטפלים מקצועיים יותר ופחות... רבנים שנגשים לנושא זו בעיה רצינית מאוד, ויש לתת עליה את הדעת".
ד"ר דוד רבינוביץ' מבית החולים רמב"ם דיבר בנושא של המרת טרנסג'נדרים, "אין כל מחקר שמראה אפשרות לשנות את הזהות המגדרית של טרנסג'נדרים. הטיפול היחיד שהוכח כיעיל לטיפול בקשיים הנפשיים של טרנסג'נדרים הוא השינוי הפיזי למגדר שאיתו מזדהה המטופל. הניסיון שלי מלמד שרק באמצעות מתן הורמונים ניתן לראות שיפור דרסטי במצב הנפשי של המטופל ללא טיפול נוסף. כמו כן הוסיף, כי לא קיים כל טיפול שהוכח מדעית שיכול להפוך הומוסקסואל להטרוסקסואל או הטרוסקסואל להומוסקסואל. לפעמים ביסקסואל עם מוטיבציה גבוהה יכול ללמוד לדכא צד אחד לטובת צד שני.