ב-14.1.15 ייערך אירוע חגיגי להשקת העמותה הקהילתית 'בית גאה בבאר שבע', אשר הוקמה לאחר החלטת האגודה לזכויות הלהט"ב להיפרד מסניפי האגודה בצפון ובדרום לטובת התמקדות במאבק המשפטי והחוקי לשוויון זכויות. הפעילות והפעילים בסניף האגודה בבאר שבע לקחו על עצמם לדאוג להמשך הפעילות והקימו את 'בית גאה בבאר שבע' במטרה להמשיך ולספק שירותים קהילתיים לקהילה הגאה בעיר ובאזור הדרום כולו.
"החלטנו לקחת את הלימון ולהפוך אותו ללימונדה", אומר זיו קנר, חבר הוועד ודובר הבית הגאה בב"ש, "יש בזה משהו מאד מאתגר ומגבש וזה סוחף אנשים לעשות ולהתנדב כי זה משהו שהוא שלנו. אין יותר פטרון מת"א אלא זה שלנו, ואם אנחנו לא נעשה זה פשוט לא יקרה. זה אנחנו או אף אחד. כך שלמרות שזה צורך הרבה מאוד משאבים ואנרגיה, יש לזה תרומה גדולה לקהילה המקומית".
אין תחושה של נטישה?
"באגודה החליטו ללכת על נישה מסוימת של התמקדות בחקיקה ואנחנו מבינים את ההחלטה שלהם, גם אם לא בהכרח מסכימים איתה", אומרת ארין שיבובסקי, יו״ר העמותה ורכזת קבוצת הנשים, "אנחנו כן מצפים לעבודה משותפת עם בעלי התפקידים החדשים, כמובן בהתאם לכיוון אליו הם הולכים ובמקומות בהם אנחנו יכולים לשתף פעולה".
"אנחנו רואים בהיפרדות שלנו מהאגודה אתגר אבל גם פוטנציאל גדול", מוסיף קנר, "הרבה ארגונים קהילתיים צמחו באגודה ויצאו לדרך עצמאית שעשתה להם רק טוב והגדילו את נפח הפעילות והמתנדבים שלהם, אנחנו מקווים ומאמינים שגם אצלנו זה יקרה".
חברי הוועד של העמותה החדשה ביקשו להיפגש עם ראש העיר רוביק דנילוביץ', במטרה לגייס את תמיכת העירייה להמשך הפעילות במתכונת החדשה.
"אחרי תקופה ארוכה בה רק נציג הסניף התנהל מול ראש העיר, היה לנו חשוב שראש העיר יכיר את הפנים שמאחורי המונח 'הקהילה הגאה' ושיראה שמדובר על גיוון גדול", מסביר קנר, "לפני סגירתו של סניף האגודה בב"ש נערכה ישיבה עם דנילוביץ' ועם גורמים נוספים בעירייה אליה הגיעו כ-30 חברות וחברי קהילה. נאמרו שם הרבה דברים חשובים לגבי הקשיים של הקהילה, צרכי הקהילה בעיר ומדוע הם אינם יכולים לקבל מענה במסגרות אחרות שקיימות בעיר".
העירייה הביעה רצון לתמוך בארגון החדש?
"העירייה תמיד תומכת ועוזרת במימון אירועי הגאווה בעיר", אומר קנר, "אני מעריך כי חוץ מעיריית תל אביב אין עוד עירייה המעניקה מהתקציב שלה לאירועי גאווה. יש תמיכה כספית של כמה אלפי שקלים למימון פעילויות שונות שהיא מאוד מבורכת, אבל פעילויות הקהילה הגאה בעיר הן רבות ויש צורך בתקצוב משמעותי הרבה יותר, במיוחד לאור ההתפתחות העצומה של העיר וכמות התושבים הלהט"בים שהולכת וגדלה. העמותה מחפשת כיום מיקום חדש לבית הגאה וכולנו תקווה שזה יהיה בשיתוף מלא של העירייה.
"אנחנו דואגים ודואגות לאוכלוסייה גדולה בעיר שאינה מקבלת מענה מאף גוף אחר בעיר. זה משהו שצריך להיות בכל עיר גדולה בארץ, במיוחד מטרופולין כמו באר שבע".
ובמצב החדש תהיה יותר עזרה מהעירייה?
"יש הרבה נכונות ורצון מצד העירייה לתמוך בנו, ולדעתנו המצב החדש מקל עליה לעשות זאת", אומר קנר, "אם בעבר עיריית ב"ש הייתה רוצה לתרום כספים, הכסף היה הולך לאגודה שהייתה מחליטה מה לעשות איתו. היום התרומות יועברו בהכרח אלינו והן יושקעו בעיר ובתושביה. לעירייה יהיה קל יותר לתרום לארגון מקומי בידיעה שהכסף נשאר בעיר.
"השאיפה שלנו היא לפנות גם למועצות מקומיות באזור", מוסיפה שיבובסקי, "כי למרות שהבית הגאה ממוקם פיזית בב"ש, הוא משרת את כל האזור כולל ערים, קיבוצים ומושבים, החל מעומר, מיתר ולהבים, דרך שדרות, נתיבות, דימונה ואופקים ועד אשקלון וקריית גת, הממוקמת באמצע בינינו לבין ת"א. והרצון הוא לצרף את כולם - שיידעו שיש משהו לקהילה הגאה בב"ש".
יש הרבה להטבי"ם המתגוררים מחוץ לעיר ומגיעים לפעילויות?
"בתור קיבוצניקית לא ידעתי שיש קהילה בב"ש", אומרת שיבובסקי, "וכשהגעתי לקהילה בב"ש והצטרפתי לקבוצת נשים מיד נהיה לי מעגל חברות באזור הדרום, וכשיצאתי למסיבות כבר הכרתי את כולן. הקהילה בב"ש מגוונת וכוללת צעירים שנולדו וגרים בעיר וכאלו שבאו ללמוד, וגם הרבה להט"בים מכל אזור הדרום. יש גם הרבה משפחות גאות, מהסוג שאנו רגילים לחשוב שחיות רק בת"א, אותן אנחנו רואים באירועים כמו בפיקניק ביום העצמאות או המדורה בל"ג בעומר, כשכולם מגיעים עם הילדים".
"חזרתי לעיר בגלל הקהילה הגאה במקום הזה", מוסיף קנר, "ואני מכיר הרבה אנשים שהחליטו להישאר בב"ש, או לחזור לב"ש בגלל זה. יש פה אווירה שאין במקומות אחרים. הקהילה עצמה היא קהילה חמה הנותנת לכל אחד להרגיש בבית, וחשוב שכולם יידעו על קיומה, גם אלו שגרים מחוץ לעיר".
מה עם להט"בים בדואים?
"מגיעים הרבה פחות ממה שאנחנו רוצים לראות, כנראה בגלל הקושי להיחשף והחשש מכך שפה הסיכוי לפגוש מכר גדול יותר", מסבירה שיבובסקי, "אבל יש פה קהילה לא קטנה גם בעיר וגם בפזורה. החברה הבדואית שמרנית גם ביחס לחברה הערבית בכלל, ויש הרבה שיעדיפו לנסוע לת"א ולא לבוא לב"ש כדי לשמור על הפרטיות שלהם. עדיין יש מספר נשים וגברים שאנחנו בקשר פרטני איתם אבל הם לא מגיעים לפעילויות".
המטרה: קיום ופיתוח קהילה גאה בב"ש ובסביבה
מטרת העל של הארגון היא קיום ופיתוח קהילה גאה בב"ש ובסביבה, אשר מושגת באמצעות שלוש מטרות משנה: יצירת בית חם מזמין ומכיל, מעורבות חברתית במרקם העירוני והפנים קהילתי ויצירת קשר ומתן מענה לכלל גווני הקהילה.
"מדינת ישראל לא מתחילה ונגמרת בגוש דן", מסביר קנר, "והתפיסה בישראל היא שב"ש היא פריפריה היא תפיסה שגויה, כי אנחנו מטרופולין. יש את ת"א שהיא מטרופולין גוש דן, את ירושלים באזור ירושלים ואת ב"ש שהיא עיר הבירה של הדרום. הבית הגאה מעניק המון שירותים לתושבים שחיים באזור הגיאוגרפי הכי גדול בארץ. ב"ש מתפתחת בקצב מהיר, זה נכון שעדיין אין פה הכול, אבל יהיה".
חברי הבית הגאה מקווים ומקוות ליצור מצב שהפעילות המתקיימת בעיר תתקיים עבור התושבים ועל ידי התושבים. "יש פה קהילה שחיה לומדת ועובדת פה, והיא הבסיס של הפעילות הגאה בב"ש ובאזור, ולכן זה הגיוני שהיא זו שתעשה את הפעילות, מאשר שאנשים ייסעו לת"א כדי לצרוך שירות קהילתי או שאנשים מת"א יגיעו לפה על מנת להעניק לנו שירות", מסבירה שיבובסקי, "זה גם הרבה יותר קל למקומיים לתקשר ולהבין מישהו שמגיע מאותו המקום ושיש איתו שפה משותפת".
הרצון ליצור פעילות בה חברי הקהילה פועלים למען חברי הקהילה, הביא את חברי וחברות הוועד של הבית הגאה לערב את כל פעילי הבית בארגון וניהול הפעילויות.
"אחרי שקבענו את המטרות החלטנו שעל מנת להשיגן נקים צוותים בתחומים שונים, כאשר כל צוות מונה לפחות חבר/ת ועד אחד, ועוד מספר פעילים שאינם חברי ועד, מסבירה שיבובסקי, "פתחנו את ההשתתפות לכל שאר הפעילות והפעילים בבית, והרבה מהם לקחו בזה חלק, למרות שהם לא חלק מהוועד. נוצרה מעורבות כאשר כל אחד רואה איפה הוא יכול להשתלב ומה היא יכולה לעשות כדי לקדם את הפעילויות".
"הוועד הוא יחסית מצומצם ואנחנו לא יכולים לעשות הכול", מוסיף קנר, "שיטת העבודה הזו גם עוזרת לנו וגם מחזקת את הקשר בין הקהילה לבין הפעילות שלה. במקום לבקש 'תעשו לי' או להתלונן 'למה עשיתם' או 'למה לא עשיתם', בואו תיקחו חלק ותעשו".
אילו פעילויות מתקיימות תחת הבית הגאה בב"ש?
"הבית הגאה מקיים מגוון רחב של פעילויות, חלקן מתקיימות בבית עצמו וחלקן ברחבי העיר" מסבירה שיבובסקי, "בין הפעילויות הקבועות של קבוצות הדגל ניתן למנות את קבוצת הנשים, קבוצת סגול, קבוצות הנוער בשיתוף איגי, קבוצת קריאה קווירית בשיתוף אגודת הסטודנטים וקבוצות הורים וילדים. בנוסף מתקיימת אחת לחודש פעילות שבת ב"ש, קבלת שבת בה כולם יושבים ואוכלים יחד, מועדון הסרט הוורוד שכולל הקרנות סרטים גאים ומפגש בית שפתוח לכלל הקהילה. בחגים מתקיימות פעילויות ייעודיות כמו מדורה בל"ג בעומר, פיקניק בשבועות, הדלקת נרות בחנוכה. הבית הגאה מציין את יום הזיכרון לטרנסג'נדרים ויום המאבק באלימות נגד נשים, ומעמיד דוכנים באוניברסיטאות ובמרכזי קניות שנועדו ליצור נראות לפעילויות שלנו, וכך גם בפסטיבלים עירוניים.
וכמובן יש את אירועי הגאווה שזהו אירוע מאוד משמעותי שמאורגן על ידי אנשי הוועד ופעילי הבית. יש לנו תמיד מקום ליוזמות חדשות ואנחנו מוכנות ומוכנים לתת מקום ובית ליוזמות קהילתיות חדשות לכל מי שרוצה לקחת על עצמו".
תגובת האגודה בעניין פתיחת הבית הגאה בבאר שבע:
"האגודה מתרגשת מהיוזמה של חברינו בבאר שבע, שהיא חשובה מאין כמותה. מדובר בקפיצת מדרגה אל עבר עצמאות מבורכת ומעוררת השראה. האגודה מעודדת יוזמות קהילתיות מקומיות שתורמות לעשייה ומספקות מענה לצרכי הקהילה האזוריים".
עודד פריד - מנכ"ל האגודה: "אנחנו ממשיכים לספק שירותים קהילתיים כלל ארציים כדוגמת קו הקשב 'יש עם מי לדבר' והשירות הפסיכוסוציאלי הלאומי, כמו גם לייצג את הקהילה כולה במישור המשפטי והפרלמנטרי ולפעול נגד אפליית קהילת הלהט"ב באשר היא".
"עיריית באר שבע תמכה בפעילות האגודה בעיר לאורך השנים ואנחנו קוראים לה להמשיך ולתמוך בקהילה הגאה ובפעילות עמותת בית גאה בבאר שבע".
האירוע החגיגי להשקת העמותה החדשה יתקיים ביום רביעי 14.1 בשעה 20:00 במרכז הצעירים בעיר, ויכלול קבלת פנים חגיגית, תערוכת אומנים, הופעות ואפטר פארטי. הכניסה חופשית. פרטים נוספים בדף האירוע בפייסבוק