בעמדה תקדימית שהגיש אתמול (א') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבית המשפט לענייני משפחה, מבהירה המדינה כי היא מיישרת קו ומסירה את התנגדותה לכך שבית המשפט ינקוט במסלול של 'צו הורות פסיקתי' במקרים של בני או בנות זוג מאותו המין המבקשים להכיר בהורות משותפת. המשמעות: להכיר בבת זוג של אם ההורה הביולוגי ללא אימוץ.
העמדה הוגשה במסגרת מקרה הנדון בבית המשפט, בו התבקש בית המשפט להכיר בבת זוגה של האם הביולוגית כאמו הנוספת של ילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית שקיבלה האם הביולוגית. השתיים ביקשו מבית המשפט שייצור קשר של הורות שלא באמצעות צו אימוץ, אלא באמצעות צו הורות פסיקתי.
"דרך המלך שקבע המחוקק היא במתן צו אימוץ", נאמר בהודעת היועץ המשפטי לממשלה, "אך במצבים דוגמת אלה שהובאו בהליך זה, אין עוד מקום להתנגד שבית המשפט ינקוט במסלול של 'צו הורות פסיקתי".
הליכי האימוץ כבר אינם מתאימים
המקור של 'צו הורות פסיקתי' הוא בחוק הפונדקאות, באמצעותו מקבלים ההורים המיועדים הכרה בהורות שלהם לגבי ילד שפונדקאית ילדה עבורם, והסכמת היועץ המשפטי למתן הכרה בהורות משותפת של בני זוג מאותו המין על ידי מתן 'צו הורות פסיקתי' ניתנה עד עכשיו רק בהקשר של פונדקאות חו"ל.
"הסיפור מתחיל לפני עשור בדיוק", מסבירה עו"ד עירא הדר, מומחית לענייני הקהילה הגאה, "כאשר לראשונה פסק בית המשפט העליון שניתן לערוך אימוצים בתוך משפחות לסביות, כך שאחת מבנות הזוג תוכל לאמץ את הילדים הביולוגים שילדה בת זוגה וכך להיות מוכרות כשתי אמהות. התקדים החשוב בשעתו הוביל להוצאת מאות צווי אימוץ וההכרה בהורות המשותפת של זוגות מאותו המין הפכה לשגרתית. אך עם השנים התקבלה התחושה שהליכי האימוץ כבר אינם מתאימים. בעיקר בשל העובדה כי מדובר בסיטואציה בה אישה נאלצת לאמץ את הילדים שהם שלה מלכתחילה, שהיא תכננה אותם והייתה שותפה להליך הבאתם לעולם, והדרישה שהיא תאמץ אותם הפכה לזרה ומתסכלת. מה גם שמדובר בהליך ארוך שנמשך כשנה וחצי ומערב את שירותי הרווחה".
במקרה המדובר, כמו בהרבה מקרים אחרים, מדובר בבנות-זוג מזה מספר שנים, שנישאו זו לזו מחוץ לישראל, הן רשומות במשרד הפנים כנשואות ונחתם ביניהן הסכם לחיים משותפים, שניתן לו תוקף של פסק-דין. אחרי שאימצה את הילד הראשון באמצעות הליך אימוץ ארוך וממושך, שכלל התערבות של שירותי הרווחה, בדצמבר 2013 הגישו בנות הזוג בקשה לאמץ את הילד השני של בת זוגה על ידי צו הורות פסיקתי. אך המדינה התנגדה וטענה שההליך אינו מקובל, ודרשה מבנות הזוג לעבור את הליך האימוץ גם עם הילד השני.
"לשמחתי בשלב כלשהו המדינה החלה לקרוא את המפה ולראות שהדברים משתנים ושאכן צריך לעדכן את המדיניות ולבוא בגישה יותר מקלה, וביקשה להגיש הודעה מתוקנת בתיק שלנו", מוסיפה עו"ד הדר, "ההודעה שניתנה אתמול אכן משקפת מגמה חדשה אצל היועץ המשפטי לממשלה של פתיחות והבנה שיש להקל בהורות המשותפת עבור ילדים הנולדים במשפחות חד מיניות".
תנאים בלתי הגיוניים בדרך להכרה בהורות משותפת
הסכמתו של היועץ המשפטי הותנתה בקיומם של מספר תנאים, שנועדו להבטיח שמירה על עיקרון העל של טובת הילד: "קיום קשר זוגי במשך 18 חודשים לפחות, הכולל משק בית משותף; לבני הזוג מלאו 21; בני הזוג הם תושבי ישראל; לא חלפו 90 יום מיום הלידה; הבקשה נתמכה בתצהיר בדבר היעדר הרשעה בעבירות אלימות או מין, שמפאת חומרתן או נסיבותיהן מקימות חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד; בנוסף, יובא בפני בית המשפט תסקיר או למצער, בדיקה בדרך שתיקבע על-ידי שירותי הרווחה".
"המדינה הצטרפה לדעתנו שיש לאפשר הכרה בהורות משותפת באמצעות צו הורות במקום בהליך אימוץ, אך יחד עם זאת מטילה תנאים בלתי הגיוניים", מסבירה עו"ד הדר, המייצגת זוגות רבים נוספים בהליכים להכרה בהורות משותפת, "בראשם הצורך שזוגות מאותו המין יעברו בדיקה של שירותי הרווחה בשביל לשכנע את המדינה ואת בית המשפט שאכן ראוי להכיר בהורותם המשותפת. אני חושבת שזו דרישה לא נכונה ואינה במקום, אין צורך לערב את שירותי הרווחה במקרה של שתי נשים שהחליטו להביא יחד ילד לעולם. שירותי הרווחה עושים עבודת קודש במקרים של ילדים הזקוקים למעורבות של עו"ס, אך אלו לא המקרים, מדובר גם בעלות נוספת למדינה וגם הכבדה על המשפחות בהפיכת ההליך לארוך ומסורבל מהדרוש".
תנאי נוסף הוא שניתן יהיה לבקש צו הורות רק בתקופה של שלושת החודשים הראשונים להולדת הילד, אם ההורים לא ימהרו להגיש את הבקשה, הם יאלצו לחזור להליך האימוץ הארוך והמסורבל.
"אין שום סיבה לעשות הגבלה כזו. לדעתי לא צריכה להיות שום הגבלה בעניין, ברגע שהמדינה הסכימה שצו הורות זו הדרך הראויה להכיר בהורות משותפת של שתי אימהות או שני אבות, אין שום סיבה ליצור הגבלות מהסוג הזה.
"אני מברכת על החלטת המדינה וחושבת שיש פה מסר חשוב של הכרה במגוון סוגי המשפחות, ואנחנו נמשיך להיאבק עד שגם התנאים הבלתי הגיוניים שהמדינה מבקשת להחיל על צווי האימוץ ירדו מסדר היום, ונגיע למצב שגם משפחות של שני הורים מאותו המין יקבלו הכרה בהורות המשותפת בדרך הכי קלה, הכי יעילה והכי מהירה, גם לטובת המשפחות והילדים וגם לטובת מדינת ישראל שלא להכביד הליכים משפטים מיותרים במקומות שהמדינה לא נדרשת לכך".