>> לקבוצה שלmako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

בשנים האחרונות הרתיעה אותי המחשבה שאצטרך לצאת ולהפגין ברחובות למען זכויותיי, העדפתי לעבוד קשה ולחשוב איך אני מתעשר ומרוויח יותר כסף. שעזבתי את החומר לטובת הנפש והתחלתי לעבוד בפוליטיקה, גיליתי שהיכולת שלי להשפיע על חיי הסובבים אותי, לשפר את חיי ואת זכויותיי הרבה יותר קלה ממה שחשבתי והיא טמונה בשיטת הבחירות החולה של הפוליטיקה הארצית.

ליאור חלבי (צילום: תומר ושחר צלמים)
השינוי מתחיל בקלפי. ליאור חלבי|צילום: תומר ושחר צלמים
                           

מורה נבוכים: איך זה עובד?

אז למי שלא בקיא בפרטים, בקצרה על השיטה: בבחירות הנערכות על פי חוק פעם בארבע שנים נקבעים מספר המנדטים של כל מפלגה. רוב חברי הכנסת (למעט מפלגות הקטנות מ-15 מנדטים) תלויים במיקומם ברשימה לכנסת בבחירות מקדימות (פריימריז) שמתקיימות ארבעה חודשים לפני הבחירות הכלליות, ועליהם קודם כל לגרום לחברי מפלגתם להצביע עבורם באופן ישיר. למעשה, כמה עשרות אלפים בודדים של אנשים קובעים את מבנה הרשימה, הרכבה ובוחרים את ראש המפלגה. ולפיכך גם קובעים מי יכהן כראש הממשלה.

הדרך שלנו כקהילה גאה לצבור כוח פוליטי טמונה בכל מה שמכוער בפוליטיקה -  קבלני קולות, דילים, סחטנות וחברי מרכז שחושבים שחבר הכנסת הוא המשרת האישי שלהם. אבל אם מסתכלים על יתרונות השיטה הנוכחית ומתעלים זאת לטובת האינטרסים של הקהילה – הדרך לזכויות תהיה מהירה יותר.  

הערב: ציפי לבני באויטה

ניתן לקחת את הגעתה של יו״ר האופוזיציה ציפי לבני לאירוע באויטה הערב, המיועד ל-500 מתפקדי קדימה גאים מוצהרים (ואם ניקח 10% מכלל המתפקדים מדובר על לפחות 9500 פוטנציאלים), כדוגמא טובה לחיזור אחר הקול הגאה בפריימריז הנוכחיים לראשות המפלגה.

עם זאת, לבני הראתה עקביות ותמיכה בקהילה הגאה מאז ומעולם, ולא רק בזמן בחירות. זאת מתוך השקפת עולמה הדוגלת בשוויון זכויות וליברליות. מהתרשמותי האישית, היא גם סולדת ממפגשים בעלי ניחוח של אינטרס פוליטי, לכן גם מדובר בחיבור טבעי ובקשת תמיכה חמה מבסיס כוחה היא לגיטימית. הבדיחה המסתובבת במסדרונות הכנסת היא שתמיכת הקהילה בלבני מדירה שינה מיריבה שאול מופז. אני לא אתפלא אם בבחירות הבאות בקדימה כל יתר המועמדים יערכו כנסי תמיכה שכאלה.     

הצלחת התא הגאה ״קדימה בגאווה״ בראשות אבי סופר הביאה גם לפתיחת תאים גאים במפלגת העבודה ואפילו בליכוד. אם נניח לרגע את היריבות האידיאולוגית בצד, המגמה בשנים האחרונות של קבוצות בקהילה לפקוד בגלוי מספר רב של חברים למפלגות הגדולות הליברליות בכנסת, מביאה להד תקשורתי רחב וכמובן ליצירת מוקדי לחץ פנים מפלגתיים נוספים על מקבלי ההחלטות ויש לברך על כך. 

ישנה אלטרנטיבה קלה יותר מללכת להפגנות, לתלות שלטים או להקים קבוצות בפייסבוק כדי לנסות ולהשפיע: להתפקד למפלגה, להמתין לפריימריז פעם בכמה שנים בהם מקישים במחשב על 16 שמות מועמדים, לפקח מי עושה את העבודה נאמנה, ולתת לפוליטיקאים לעבוד עבורכם.

כבר יצרנו בסיס כוח דומיננטי בתקשורת ובתרבות, עכשיו נישאר רק ליצור ולשלב אותו בפוליטיקה.  

 הכותב הוא יועץ לחברת הכנסת נינו אבסדזה ממפלגת קדימה . 

>> ציפי לבני בבר של גייז

>> בקרוב: נישואים גאים בבריטניה?

>> צפו: חייל מארינס מנשק את בן זוגו

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה