עולם כדורגל הגברים, שנחשב לאחד העולמות הגבריים ביותר גם לעומת יתר ענפי הספורט, מקשה על הומואים לחשוף את הנטייה המינית שלהם מחשש שעבודתם תיפגע, אפילו שמבחינה סטטיסטית די ברור שיש כדורגלנים ואנשי צוות הומואים בתחום. הדבר נכון לא רק בישראל, אלא גם בעולם. הכדורגלן הפעיל היחיד שנטייתו ידועה הוא ג'וש קבאיו האוסטרלי. יש כאלה שיצאו מהארון אחרי הפרישה, אבל החשש להצהיר על הנטייה המינית קיים ומורגש בענף.
רועי חסן – הקוון הבכיר בישראל המשתייך לסגל הבין-לאומי של אוראל גרינפלד ומי שכבר הספיק לשפוט ברמות הגבוהות ביותר כולל יורו 2020 וליגת האלופות – הוא הדמות הבכירה ביותר מחוץ לארון בכדורגל הישראלי.
"המון שופטים וקוונים נתקלו בפעם ראשונה בהומו בעולם הכדורגל במקרה שלי, אז שאלו אותי המון שאלות והסתקרנו", הוא משתף. "לאחר מכן הגיעו הבדיחות בחדר ההלבשה – בדיחות שמדי פעם חצו את רף הפוליטיקלי קורקט ויכלו גם לפגוע. אבל בגלל שאני הרגשתי בסדר עם עצמי, נתתי את האפשרות לבדיחות להמשיך כי הבנתי שהומור זה משהו שיכול לקרב. היום, כשכל האנשים מסביבי יודעים עליי, אני מרגיש הרבה יותר שלם עם עצמי וזה בכלל לא אישיו".
יצא מהארון לפני ההורים: "הם הבינו וחיבקו אותי"
חסן בן 40 וגר בתל אביב עם בן זוגו בשש השנים האחרונות, הדי-ג'יי והמפיק המוזיקלי צחי גניש, המוכר בשם הבמה Genish, שעליו הוא אומר: "הוא לא יודע את החוקים של הכדורגל".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
חסן משתייך לאיגוד השופטים כבר יותר מ-20 שנה, אך את היציאה מהארון לפני העולם עשה רק לפני כעשור: "כבר בגיל מאוד צעיר הבנתי שאני נמשך לגברים, אבל בהתחלה הדחקתי את זה. הייתי קורא את המדור 'על בנים ועל בנות' במעריב לנוער וניסיתי להיאחז בזה שזו סתם סקרנות והכול בסדר. ברמה החברתית הרגשתי כאילו זה לא בסדר שאני נמשך לגברים. הרגשתי חריג. כל הבנים דיברו על בנות ורציתי להיות רגיל".
"היו לי התנסויות עם בנות", הוא משתף, "אפילו בגיל מאוחר יחסית באוניברסיטה. אמרתי לעצמי 'אולי אני גם וגם' ורציתי לנהל אורח חיים רגיל. אבל זה תהליך שהרבה עוברים, הניסיון להדחיק צד מסוים בעצמך. היציאה מהארון הייתה הדרגתית. באמצע שנות ה-20 שלי יצאתי בפני חברים קרובים ובגיל 30 גם בפני המשפחה".
גיל 30 זה לא גיל מאוחר יחסית לצאת בו מהארון?
"נכון, אבל עד גיל מאוחר יחסית עוד היו לי התנסויות עם נשים והאמנתי שאולי אני אוכל בכל זאת להקים משפחה 'רגילה' עם אישה. אבל בסופו של דבר הנפש שלי לא סבלה את השקר הזה. רציתי להרגיש בריא ברמה הנפשית. עברתי לתל אביב וגרתי לבד. התחלתי מערכת יחסים עם בחור וכשהייתי שנה בתוך הקשר הזה כבר הרגשתי שאין ברירה וצריך לשחרר את זה, גם בפני המשפחה".
"המון שופטים וקוונים נתקלו בפעם הראשונה בהומו בעולם הכדורגל במקרה שלי, אז שאלו אותי המון שאלות והסתקרנו"
רועי חסן
איך המשפחה הגיבה?
"קודם כול קיבלו והכילו. זה לא היה פשוט בהתחלה להורים. האמת שאבא שלי לא היה כזה מופתע, אימא שלי קיבלה את זה קצת יותר קשה, אבל אחרי השוק הראשוני כולם הבינו וחיבקו אותי".
שופטים אחרים ושחקנים סביבך יודעים שאתה גיי? איך מקבלים את זה?
"מבחינת השופטים, כולם יודעים על זה. דיברתי על זה בעבר וזה קיבל הד ציבורי. שחקנים ואנשי צוות מכל מיני קבוצות באו ואמרו לי 'כל הכבוד', הרגשתי אמפתיה. יכול להיות שעדיין יש אנשים שיודעים על זה ולא מרגישים בנוח לפנות אליי, אבל אני מרגיש קבלה מוחלטת".
אתה יודע על שופטים אחרים או שחקנים שנמשכים לגברים ומפחדים להגיד את זה?
"ברמה האישית אני יודע על שופטים בליגות נערים וליגות נמוכות שגם הם גייז. לגבי שחקנים, לא שמעתי על שחקנים הומואים, אבל בוודאות יש, גם מבחינה סטטיסטית. אני בטוח שעבור שחקן לצאת מהארון זה משהו מאוד משמעותי שמאוד יכול להשפיע על הקריירה שלו. זה עולם מאוד גברי ומצ'ואיסטי וזה לא פשוט. באירופה יש שחקנים שיצאו מהארון רק אחרי הפרישה. הם חוששים שזה יפגע להם בקריירה. אולי הביצועים יישפטו בעיניים אחרות. אולי מפחדים מהתגובות של שחקנים לקבוצה".
אנחנו הופכים למדינה שמרנית יותר ויותר
ההשוואה בין היציאה המתוקשרת מהארון של ספיר ברמן, שופטת הכדורגל הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, ליציאה השקטה יחסית שלו – בלתי נמנעת. "ספיר היא שופטת ראשית, ומן הסתם זה מסוג האנשים היותר מוכרים בעולם הכדורגל ובציבור הישראלי", הוא מנסה להסביר את ההבדל ביניהם. "היא עשתה תהליך שמשפיע גם על הנראות. התאמה מגדרית זה משהו שרואים פיזית. הומו יכול לקיים מערכת יחסים ולשמור את זה בסוד, התאמה מגדרית אי אפשר לשמור בסוד".
"העניין של לעשות משהו יותר 'חגיגי' ןלתת דוגמה ולהיות חלוץ בתחום, להגיד 'אני ההומו היחיד ברמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי' – זה רץ לי בראש", הוא אומר. "אבל בגלל שאני כביכול 'רק' קוון, זה גורם לי לחשוב שאולי זה לא יסחוף מספיק ולא יביא את התוצאות שלהן אני שואף".
"ברמה האישית אני יודע על שופטים בליגות נערים וליגות נמוכות שגם הם גייז. לגבי שחקנים, לא שמעתי על שחקנים הומואים, אבל בוודאות יש. זה עולם מאוד גברי ומצ'ואיסטי וזה לא פשוט"
רועי חסן
מה דעתך על מה שקורה היום בישראל?
"השיח במדינה בימים האלה קשה. ההרגשה היא שהלכנו אחורה, שהמילה 'פרוגרס' הפכה מילת גנאי. אנשים חושבים שאם הילדים שלהם ייחשפו לתכנים של הכלה וקבלה של קהילת הלהט"ב זה יוביל לזה שהם יהיו כאלה. מבחינתי זו בורות. אף אחד לא יהפוך הומו בגלל שהוא נחשף לתכנים האלה. מה שכן, החשיפה הזו יכולה לרפא את הנפש אם הוא כבר הומו. אנחנו הולכים ונהיים מדינה יותר ויותר שמרנית ועולם הכדורגל הוא עוד יותר שמרן".
בכדורגל יש עניינים של חדרי הלבשה ומקלחות משותפות. זה משהו שאתה מרגיש בנוח איתו? אחרים מרגישים בנוח איתו לגביך?
"בשנים הראשונות מאז יצאתי מהארון הרגשתי חוסר נוחות דווקא מהעניין שלא רציתי לגרום לקולגות שלי אי-נוחות, אם הם לא רוצים להתקלח עם הומו. הייתי מושך אימונים וממשיך לעוד סשן מתיחות כדי להיכנס אחרון לחדר ההלבשה. אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי מה להרגיש לא בסדר. זו לא סיטואציה מינית אלא עניין שגרתי של להתקלח וללכת הביתה. מהקולגות שלי מעולם לא קיבלתי פידבק שלילי".
"כשאתה בארון בגיל צעיר אתה מדכא את הנפש שלך"
כמי שמשתייך לצוות הבין-לאומי של אוראל גרינפלד, חסן נחשב כיום לקוון, או עוזר שופט בעגה המקצועית, הבכיר בישראל. אך כמו כל אחד, בתחילת הדרך שלו הוא היה שופט: "עד ליגה ב' הייתי שופט ראשי, ושם הבנתי שהסיכוי שלי להתקדם לשופט ראשי הוא מוגבל. לעומת מדינות אחרות, בישראל צריך להחליט בשלב יחסית מוקדם של הקריירה מה אתה רוצה להיות, והבנתי שיש לי סיכוי הרבה יותר גדול להתקדם כעוזר שופט".
אתה חושב שהיה לך קשה יותר להתקדם בגלל הנטייה המינית שלך?
"אף אחד לא אמר לי שזה בגלל הנטייה המינית שלי, אבל כשאתה בארון בגיל צעיר אתה מדכא את הנפש שלך ולא מביא את עצמך לידי ביטוי בהרבה תחומים. אתה מנסה להתחבא. יכול להיות שזה השפיע על הדרך שלי ועל הסיכוי שלי להתקדם כשופט ראשי. כנראה באותן שנים הייתי פחות טוב, ובמסלול עוזר שופט ההתקדמות הייתה מאוד מהירה".
איך תרגיש אם עכשיו יותר ויותר חלקים מהקהל יבינו שאתה הומו ויצעקו לך דברים מהיציע?
"קוון נמצא מאוד קרוב לקהל, וצועקים לי המון דברים מהיציע. בין היתר צועקים לי 'יא הומו'. לצערי זו הקללה הכי שגורה בשפה העברית. זה מתחיל בבתי הספר ובא עם האנשים לתוך הכדורגל. ברמה האישית זה לא מפריע לי. זה לא מעליב אותי ואני לא נרתע מזה. זה כן גורם לי לצביטה בלב".
"כל אירוע כזה מנציח את הדיכוי של הקהילה", הוא ממשיך. "מבחינה סטטיסטית בטוח שיש בקהל באותו רגע הומואים שמפחדים לצאת מהארון וצעקות כאלה גורמות להנצחה, שזה משהו שלא בסדר ומדכא להם את הנפש. יכול להיות שמרוב שזה שגור, אנשים שצועקים לי 'יא הומו' הם בעצמם הומואים. גם אני צעקתי ככה בגיל קטן בלי להבין בכלל מה אני אומר".
"השיח במדינה בימים האלה קשה. אף אחד לא יהפוך הומו בגלל שהוא נחשף לתכנים האלה, אבל החשיפה הזו יכולה לרפא את הנפש אם הוא כבר הומו. אנחנו הולכים ונהיים מדינה יותר ויותר שמרנית, ועולם הכדורגל הוא עוד יותר שמרן"
רועי חסן
הזכרת את בן זוגך. אחרי זוגיות של שש שנים, יש מחשבות לקחת את הקשר קדימה?
"אני מאמין שבקשר כזה ארוך נרצה להתקדם לחתונה ומקווה מאוד שנוכל לעשות את זה כמו כל אזרח ואזרחית, כאן אצלנו במדינת ישראל. אבל כרגע כמובן זה פחות אפשרי".
היית רוצה שמדינת ישראל תהיה פתוחה יותר לנושא הזה?
"אני חושב שאם שואלים את רוב האנשים בעם – הם יגידו חד-משמעית להתיר נישואים לזוגות חד-מיניים ואימוץ ופונדקאות לכולם. אבל בנסיבות הפוליטיות הקיימות, המיעוט ה'אובר-שמרן' הוא שמכתיב את הטון, ונוצרה סיטואציה מעוותת שבה הם הקובעים. אני מקווה שזה ישתנה בקרוב. את הרוב המוחלט של זכויות הקהילה קיבלנו מבג"ץ וזו הסיבה שבג"ץ כל כך חשוב. זו הסיבה שחשוב לשמור על בג"ץ עצמאי וחזק – בשונה ממה שאנחנו רואים בנוף הפוליטי כיום".