ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ח"כ שרן השכל (ליכוד), ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), ח"כ מירב בן ארי (כולנו), ח"כ יעל גרמן וח"כ מיקי לוי (יש עתיד), נענו ליוזמה של איגי - ארגון הנוער הגאה, שפנה אל חברי הכנסת לרגל יום זכויות הילד הבינלאומי המצוין היום ברחבי העולם, בבקשה להיעזר בהם על מנת להעלות את המודעות לחוויותיהם של חניכי וחניכות הארגון כלהט"בים במרחב הציבורי. חברי הכנסת יקריאו היום (ג') במליאה סיפורים אישיים של נערים ונערות מרחבי הארץ.
"אני בארון. אני בארון ואני מפחד ממה שמחכה לי בחוץ - מקללות, גינויים, לפעמים גם אלימות ואלוהים יודע מה עוד", הקריא חה"כ חנין מסיפורו של סער (שם בדוי) בן ה-16. "לצערי, החברה, התקשורת ואפילו חלק מחברי הכנסת לא ממש מסייעים ליצור אצלי תחושת הביטחון שתביא אותי ליציאה מהארון הזה - ארון האימה הזה שמונע ממך לחיות, ושדלתותיו הן חומת הבטון, גדר ההפרדה בינך לבין העולם... אני פונה לכל מי ששומע ואומר לעצמו "הוא מגזים, החברה כן מקבלת אותם, המצב לא כזה נורא" תצאו מהאשליה שבה האכילו אתכם, המצב כן נורא, לפחות בבית הספר שלי".
היענות מכל קצוות הקשת הפוליטית
ארגון איגי שלח אל חברי הכנסת עשרה סיפורים קצרים שנכתבו על ידי חניכי וחניכות הארגון ממקומות שונים בארץ וממגוון זהויות להט"ביות, וביקש את שיתוף הפעולה שלהם בהקראת הסיפורים האישיים במהלך יום זכויות הילד. הסיפורים הותאמו לפורמט של נאום בן דקה במליאה, על מנת שחברי הכנסת יוכלו להקריא אותם במעמד זה.
חברי הכנסת יקריאו, בין השאר, את סיפוריהם של נערה טרנסג'נדרית דתייה הסופגת אלימות מילולית ופיזית בבית הספר, סיפורו של צעיר בכיתה י"א שהוציא מהארון בכוח, סיפורה של צעירה לסבית שחוששת לספר למשפחתה ועוד.
"מטרת היוזמה הינה להגביר את המודעות בקרב נבחרי/ות הציבור למיעוט מרחבים בטוחים לנוער להט"ב במערכת החינוך בפרט ובמדינה בכלל", נכתב במכתב שנשלח אל חברי הכנסת, "כמו כן, בחלוף מספר חודשים מאז הרצח הנורא של שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים בקיץ אחרון, אנו סבורות כי יש להזכיר שוב ושוב לממשלה את הצורך במתן מענה כולל לבעיות וצרכי הנוער הגאה בארץ".
"קריאות גנאי, בוקסים לפנים... זה משהו לא מפתיע"
"בסיום כיתה י״א, לפני החופש הגדול, החברה הכי טובה שלי הוציאה אותי מהארון בפני כל השכבה", יקריא ח"כ מיקי לוי מתוך סיפורו של איתי (שם בדוי), בן 18, תלמיד י״ב מהקריות. "במשך חודשי החופש הגדול איבדתי את החברים הכי קרובים אלי, שהיו לידי עוד מכיתה א׳ ואף לפני כן. בזה אחר זה, כשרפה בשדה קוצים, הם עזבו אותי. הסיפור התגלגל בכל פה אפשרי בשכבה ובבית הספר עם אמירות כמו ״להומואים אין מקום בבית הספר שלנו״, מבלי שאף גורם רשמי בבית הספר יתערב או יתפוס אומץ לפעול בנושא... זה עניין של זמן עד שיקום אחד התלמידים בבית הספר ויחליט לוותר על חייו כי הנזק הנפשי שאני חווה כאדם מחוץ לארון הוא כבד כפליים על מי שעוד בתוכו ולא יהיה מוכן לקבל את עצמו... למדו את האחר עליי ושברו את מסך הסטיגמות והשנאה העיוורת כי חיי תלויים בכם".
"אני אוהבת נשים, סבא", תקרא ח"כ יעל גרמן ממכתבה של נ' לסבא שלה. "זה לא דבר נורא, אני אוהבת בדיוק כמו כולם ורוצה להקים את התא המשפחתי שלי בבוא היום כמו כולם. וכן, הייתי רוצה שתכיר את בת הזוג שלי. היא קצת כועסת שהבן אדם שאני מזכירה ומשבחת כל כך בפניה לא מכיר אותה".
"כל המשפחה שלי וכל החברים שלי יודעים שאני טרנסג'נדר-סטרייט", תקרא ח"כ מירב בן ארי את סיפורו של א', נער טרנסג'נדר מקרית מוצקין. "זה לא משהו שהסתרתי מהם, אני כבר הרבה זמן מחוץ לארון וסיפרתי להם ממש בזהירות ו-90% מהם קיבלו אותי... אני רגיל לקבל הערות טרנספוביות מאמא שלי וחלק מאוד גדול מהמשפחה שלה, אבל לא תיארתי לעצמי שבבית ספר עם בני נוער משכילים שלא חיים במאה הקודמת עדיין יהיו דברים כאלה. הרבה בבית הספר שלי דווקא מאוד בוגרים, והרבה מהם גם מקבלים את השונה... אז למה? למה הטרנסופוביה עכשיו? זה אסון להיות להט"ב בקריית מוצקין, פשוט אסון."
"אני בת 15 ולומדת בבית ספר דתי במרכז הארץ", תקרא ח"כ שרן השכל מתוך סיפורה של חניכת איגי בת 15, דתייה ממרכז הארץ. "כל החיים שלי הרגשתי שאני לא נמצאת בגוף הנכון, שמסתכלים ומתייחסים אלי בצורה שונה מאיך שאני תופסת את עצמי. כבן אדם שנולד וגדל בבית דתי, הציפיות ממני לעתיד היו שונות ממה שאיחלתי לעצמי מגיל צעיר מאוד ועד היום. אני לא מסוגלת לכבול את עצמי לחיים שהם לא שלי, לא מסוגלת להיכנע ללחצים שמפעילים עלי מכל כיוון ודורשים ממני להתאים את עצמי למגדר בו נולדתי... קריאות גנאי, בוקסים לפנים, משיכות בשיער ובעיטות זה משהו שכבר לא מלחיץ ולא מפתיע, לא מכעיס ולא מעליב אותי. זה פשוט גורם לי לשנוא את עצמי. כמובן שאינני יכולה לפנות להנהלת בית הספר ולהסביר מה אני עוברת כל יום בהפסקות ועם כמה קשיים אני מתמודדת בבית מכיוון שבוודאות אמצא את עצמי מחוץ לשערים".
