>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
מעצרו של החשוד הרביעי בפרשת הברנוער, בכיר באחד מארגוני הלהט"ב, הוביל ללא מעט גילויי הומופוביה ושטנה ברשת. עם זאת, הדבר מוביל גם להפגנת בורוּת, שאינה נובעת דווקא משנאה. כך במקרה של מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, עדי מינץ, שרמז היום (ג') כי ארגוני הקהילה מפתים נערים ומשכנעים אותם כי הם להט"בים. דור אלבוקרק, בן 15, אומר בתגובה: "אני מזמין את מר עדי מינץ להיפגש איתי ועם עוד נוער גאה, כדי לשמוע אותנו ממקור ראשון ולהבין עד כמה הוא סובל מבורוּת".
מינץ העלה אמש סטטוס בפייסבוק, אשר נמחק לפי שעה, ובו העלה שאלה היפותטית בעלת גוון הומופובי: "האם ייתכן שחלק מחברי הקהילה ההומולסבית (הטעות במקור, ד.ז) עוסקים בפיתוי של נוער מבולבל וחסר זהות, ומשכנעים אותם שהם שייכים לקהילתם? האם חלה על פעילות מסוג זה משום איסור מסיונריות?
"האם אנשי השמאל, הזועקים כשחרדים מנסים להחזיר אותם בתשובה חושבים כך גם בנושא הזה או שמא זה לא פוליטיקלי קורקט לחשוב כך? סתם שאלות היפותטיות!!!".
בתכנית שש עם סיון רהב מאיר, בה עומת מינץ עם יו"ר האגודה למען הלהט"ב, שי דויטש, אמר מינץ כי הוא אינו מבטא שנאה.
"השאלה היא מהי הנורמה", אמר. "ויש הבדל גדול מאוד בין הפרהסיה לבין מה שקורה בבית. כאשר יש ניסיון להוציא את מה שקורה בבית, להוציא זה לתוך הפרהסיה, בין היתר גם על ידי מצעדי גאווה, בזה אני חושב שהחברה הישראלית צריכה לבחון את זה – לא מתוך שנאה, אלא מתוך הבנה מהי באמת הנורמה. ואני חושב שהנורמה, בסופו של דבר, היא הנורמה של פרו ורבו".
"מצעדי הגאווה נתנו לי המון כח וחיזוק להרגיש שלם עם עצמי"
דור אלבוקרק, נער בן 15 הפעיל בקבוצת המנהיגות הצעירה של איגי – ארגון הנוער הגאה, דחה את דבריו של מינץ על הסף, והזמין אותו להיפגש עמו ועם הפעילים והפעילות בארגון.
"לצערי הרב, יש יותר מדי נערות ונערים שסובלים מחוסר תמיכה, מהומופוביה ולעתים גם מאלימות. בואו לא נשכח ש-20% מבני הנוער הלהט"בים ניסו להתאבד השנה. אני בעצמי מכיר כמה חבר'ה כאלה – וזוהי תוצאה ישירה של אווירה חברתית עכורה ובריונות שמשתוללת בבתי הספר.
אלבוקרק הוסיף: "זאת גם הסיבה לכך שאנחנו לא נאפשר למינץ או לאף אחד אחר לקיים דיון בשאלה האם אנחנו צריכים להיות חלק מהפרהסיה של מדינת ישראל, כי אלו בדיוק השאלות שגורמות לנער להרגיש שהוא נולד פגום ולהתאבדות.
"נהפוך הוא, מצעדי הגאווה נתנו לי המון כח וחיזוק להרגיש שלם עם עצמי, לדעת שאני לא פגום ושיש עוד אנשים כמוני. מינץ צריך להבין שהומוסקסואליות לא מתחילה ולא מסתיימת בחדר המיטות. אנחנו מושיטים יד להידברות עם כל אחד, אבל מבהירים: אנחנו לא נזוז מהפרהסיה, לא נוותר על הנראוּת הציבורית שלנו ולא ניסגר בבתים – וזה מבחינתי כלל אינו נושא לדיון".