הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן קיימה אתמול (שני) דיון בכנסת לבקשת ח"כ קסניה סבטלובה, בנושא אפלייתן של נשים לסביות באפשרות להורות לילד משותף. במרכז הדיון עמדו סוגיית רישום יילודים בהורות משותפת של נשים לסביות, וכן הדרישה לאפשר לנשים לסביות לבצע תרומת ביצית בין בנות זוג, במטרה להביא לעולם ילד משותף.
ח"כ קסניה סבטלובה ציינה, "כשאני שומעת סיפורים ורואה פרסומים על היחס שמקבלות פה משפחות להט"ביות, לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שאנחנו בשנת 2018 ולא בימי הביניים. כשזוג לסביות בישראל רוצות להביא יחד ילד לעולם, הן נדרשות להוכיח כישורי הורות וגם להצהיר שהן אינן עברייניות מין. אפילו עברייני מין לא נדרשים להביא אישור כזה כדי להירשם כהורים. יש כאן מיזוגנזיה, שוביניזם ושנאה של האחר. שומרי הסף נרדמו ואינם פועלים מספיק כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה".
נאדיה אייזנר חורש, אם המבקשת לרשום את הילדה שילדה בת הזוג שלה כבתה, סיפרה: "אנחנו נמצאות בהליך רישום מעל חצי שנה. לאורך ההליך נדרשתי להציג אישורים שאיני עבריינית מין ולקבל הסברים על כישורים ואחריות הורית, למרות שאני כבר אם למספר ילדים, חלקם כבר בגירים. המדינה מתייחסת אליי כהורות מסכנת בפוטנציאל בלי שיש לכך שום אינדיקציה. כאמא לסבית אני חשודה מראש כהורה לא נורמטיבי שצריך לבדוק אותו, בעוד שכל הורה אחר נחשב לגיטימי אלא אם יש אינדיקציה אחרת".
עו"ד ליאורה אברמוביץ מהייעוץ המשפטי במשרד הרווחה, הסבירה כי הסיבה לדרישות המוצבות בפני נשים לסביות המבקשות להירשם כאם שנייה ליילוד, היא שהדרך החוקית היחידה ליצור יחסי הורות על ידי אדם שאינו הורה גנטי היא הליך אימוץ, הכולל בדיקת כישורי הורות ומרשם פלילי של המאמץ. עוד הזכירה כי "בהיעדר חקיקה בנושא אנחנו פועלים עדיין לפי הנחיות היועמ"ש לממשלה, לפיהן כל מקרה של בקשה ליצירת הורות חייבת לעבור דרך ביהמ"ש ולא בדרך של רישום והצהרות".
בתגובה לדברים, הבהירה ח"כ תומא סלימאן כי "המקרה פה הוא לא אימוץ, מדובר בהחלטה משותפת של הבאת ילד יחד לעולם ואולי הגיע הזמן, עד שיגיע שינוי חקיקה, לבחון כיצד ניתן להגמיש את הנהלים הקיימים בהתאם לדרישות המציאות".
"ערעור על משהו יותר עמוק מהמאבק שלנו"
עו"ד חגי קלעי, יועמ"ש האגודה למען הלהט"ב, טען כי משרד הפנים הוציא נוהל ברור לפיו אין לכבד צווי הורות שניתנו על ידי בית המשפט להורים חד מיניים. לדבריו, "המדינה מתנגדת לכל ניסיון לכונן משפחה להט"בית. אנחנו רגילים למאבקים ומצפים להם אבל בשלב האחרון כבר נחצו הגבולות של שלטון החוק. למרשם האוכלוסין ישנה מדיניות של אי כיבוד פסקי דין הנוגעים לצווי הורות משותפת. הם לא רושמים ילדים שנולדו בחו"ל למרות שיש פס"ד חלוט בנושא מלפני שנים, ולא מכירים גם בצווים שניתנו על ידי בתי משפט בישראל לגבי יילודים בארץ. מדובר בערעור על משהו יותר עמוק מהמאבק שלנו, וזה מעורר שאלות קשות על התנהלות הרשויות".
עו"ד מצדה מצלאוי ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הופתעה מהטענות, ואמרה "אני שומעת על כך כאן לראשונה. מאיתנו לא יצא שום נוהל שלא לכבד פסיקות ואם ישנו דבר כזה שיצא מטעם משרד הפנים או כל גורם הזה, אנחנו נבחן זאת לעומק".
עו"ד אודליה אדרי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה הסבירה כי "אין נוהל שלא לקבל פסיקות, יש נוהל שלא להכיר בפסיקות שניתנו אודות עבור ילד שטרם נולד שכן לא ניתן לרשום אותו. עם זאת, אמרה כי "במקרה של רישום עם צו הורות משותפת הפקיד שמקבל את המקרה אמור לבחון את הנסיבות והאישור נתון לשיקול דעתו. כך קורה בדיווח על כל לידה, גם להורים שהם גבר ואישה. יש אפשרות לערער על החלטות של בתי משפט והטענה כאילו מדובר בביזיון של החלטותיו איננה מדויקת".
יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן התרעמה על טענה זו, ואמרה כי "פקידים לוקחים לעצמם סמכויות יתר שלא נמצאות בחוק. אם קיבלתם צו בימ"ש אין לכם שיקול דעת ואין לכם מה לבדוק". בנוסף, ביקשה יו"ר הוועדה לקבל מידע על מספר הבקשות להורות משותפת של נשים שהוגשו בשלוש השנים האחרונות, וכמה מתוכן אושרו. עוד ביקשה לקבל הבהרה על מקור הסמכות של המשרד לתת לפקידים שיקול דעת אל מול החלטה של בימ"ש, ולדעת מה בדיוק הם בודקים בבחינת הבקשה והצו.
עו"ד שרונה עבר-הדני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות הסבירה מדוע לא ניתן כיום לאפשר באופן גורף מתן ביצית של בת זוג אחת לשנייה, לצורך הבאת ילד משותף לעולם. לדבריה, "חוק תרומת ביציות קובע כיום שתרומת ביציות תתאפשר רק במצב בו יש הצדקה רפואית מבחינת הנתרמת. אם היא יכולה להרות מהביציות של עצמה, המשמעות היא שאין לכך הצדקה".
"די לעצימת העיניים החשוכה הזו"
בהתייחס לדברים ציינה ח"כ מיכל בירן כי בימים אלה היא מקדמת הצעת חוק, שתאפשר לשתי נשים המבקשות להביא יחד ילד לתת ביצית האחת לשנייה, וכן תבסס הכרה הורית בשתי הנשים כאימהות ליילוד. עם זאת, לדבריה ההצעה נתקלת בהתנגדות מצד משרדי הממשלה. עו"ד מצדה מצלאוי הסבירה כי "לא התנגדנו להצעה, עמדתנו היא שזה משנה משמעותית את המצב הקיים החוקי הקיים היום, לפיו תרומה של חומר גנטי אינה מבססת קשר הורי. זה עניין של מדיניות שיש לה השלכות רוחב משמעותיות, שצריכות להילקח בחשבון". בהמשך ביקשה ח"כ תומא סלימאן לקבל בכתב גם את עמדת משרד הבריאות ביחס להצעת החוק של ח"כ בירן.
בהתייחס לנושא הדיון אמרה ח"כ יעל גרמן "אנחנו צריכים לדרוש די לעצימת העיניים החשוכה הזו. בכל העולם כבר מכירים בזוגות חד מיניים ובאפשרות של הורות משותפת. ביהמ"ש קבע שוב ושוב שזו זכות בסיסית להיות הורה והכל מתחיל מזה שלא מכירים בנישואין חד מיניים ואזרחיים ככלל". ח"כ נחמן שי הוסיף כי "הזכות להורות משותפת היא זכות בסיסית שנשללת מאותן נשים בגלל עמדות פוליטיות. בחברה הישראלית יש היום כל מיני הרכבים של משפחות ורק אנחנו פה בכנסת בגלל קיפאון, שמרנות וכניעה לכפייה דתית לא מסוגלים לתרגם את האמירות הציבוריות האלה לחוקים".
>> ואז אמא שלי התפרצה לחדר באמצע הסטוץ. צפו
>> "המאמן לא פנה אליי בלשון זכר, אפילו לא פעם אחת"
לקראת סוף הדיון עדכנה עו"ד מצדה מצלאוי כי בשל חשיבות הנושא והרגישות שהיועמ"ש לממשלה רואה בסוגיה, הוחלט על הקמת צוות מקצועי עם משרדי ממשלה הרלוונטיים לבחינת צווי הורות פסיקתיים. ח"כ תומא סלימאן בירכה על ההחלטה וביקשה לקבל מידע אודות סמכויותיו, הרכבו ולוח זמני עבודתו של הצוות. לסיכום הוסיפה: "כולנו מבינות את הצורך לתת לבני אדם להקים את התא המשפחתי שלהם כפי שהם רואים אותו, והגיע הזמן מזמן להעביר חקיקה שמתאימה למציאות. החקיקה הקיימת עדיין שבויה בידיהם של פוליטיקאים שרוצים לכפות אידיאולוגיות וכיווני מחשבה, שאינם מתאימים למציאות הקיימת היום".