ליאון רוזנברג פרסם בשעת לילה מאוחרת פוסט שזכה ללא מעט תשומת לב, אחרי שכתבה ששודרה אמש בתוכנית "פאולה וליאון" עוררה סערה. למי שפספס, לקראת סוף התוכנית שוחחו פאולה זוגתו והוא עם זוג מניקוריסטים על הטרנד בו גברים מורחים לק על הציפורניים, מה שגרר המון תגובות נרעשות ברשתות החברתיות.
"היו מאות תגובות סוערות, חלקן ממש דוחות ומגעילות, על זה שלק זה לא גברי", סיפר רוזנברג בשיחה עם mako. "כל מיני אמירות כמו 'שכחתם מה זה להיות גברים', אז רציתי לראות אם העולם בחוץ באמת מתייחס ללק אצל גברים כדבר שהוא לא מקובל לחלוטין".
כמו תמיד, רוזנברג התנדב לנסות את הטרנד על עצמו בשידור חי והחליט לאחר מכן להמשיך להסתובב עם ציפורניים צבעוניות במשך יום שלם. אחר כך הוא שיתף את העוקבים בחוויה וזכה גם שם לתגובות רבות, חלקן אוהדות יותר וחלקן קצת פחות. "ברגע שיצאתי מהאולפן התחיל להתנגן בתוך הראש שלי קול ברור שקורא 'יאללה, תמצא אציטון ותוריד את זה", כתב בפוסט. "לפני שנכנעתי לציווי הפנימי החלטתי לעצור ולחשוב רגע: מה יקרה אם אשאר עם לק למשך יום אחד? האם זה יהפוך אותי לפחות גבר?". 
רוזנברג סיפר לעוקבים שאחד הדברים שהכי הפחידו אותו בתור נער ובחור צעיר היה שמישהו יחשוב שהוא לא מספיק גבר, או חלילה נשי. "יש לא מעט סיטואציות שנגררתי אליהן והתחילו בזה שמישהו אמר לי 'אם אתה גבר אז בוא…'", כתב. "הייתי מוכן להסתכן בפציעה, להתערב על כסף, או להיכנס לעימות פיזי רק כדי שאף אחד לא יחשוב שאני פחדן או 'נקניק', אבל היום אני הרי כבר גבר עם קבלות, מרצה על גבריות, מנחה מעגלי גברים ואני מרגיש מספיק בטוח כדי לאתגר את עצמי ולהישאר עם ציפורניים צבעוניות בכף יד אחת למשך כמה שעות".
מהרגע שיצא מהאולפן ועד שחזר הביתה, ספג רוזנברג את הערות הסביבה. הלוק של רוזנברג אמנם התקבל באדישות בטווח שבין אולפני הרצליה לביתו בהוד השרון, אבל הוא היה מודע לחלוטין לעובדה שהוא כנראה היה מתקבל בצורה פחות ידידותית במקומות אחרים. "בירקניה ליד הבית - המוכרת שאלה באדישות למה יש לי לק", המשיך. "עניתי שסתם שמו לי והיא המשיכה במלאכת החשבון. במעלית בבניין שלנו ילדה הביטה בכף היד שלי בתדהמה וקראה בהתרגשות 'אמא, לאיש הזה יש לק', אבל דלת המעלית נסגרה לפני ששמעתי את תגובת האם. במעגל הגברים בערב קצת צחקו עלי בחביבות בתחילת המפגש. וזהו".
רוזנברג ניסה להסיר את הלק כשהגיע הביתה, אבל גילה שעל ציפורניו נמרח לק ג'ל, העמיד בהרבה מלק רגיל. אז לכל המודאגים והמודאגות ממצב הציפורניים של רוזנברג, נספר שעד עכשיו הוא כבר הצליח להסיר אותו. "זה היה כרוך במבצע לא פשוט, אבל הבנות שלי לימדו אותי איך מורידים לק ג'ל", הוא סיפר היום (רביעי) בשיחה עם mako. "מסתבר שצריך לספוג פד בחומר מיוחד, להניח על הציפורניים ולעטוף כל אחד בנפרד בנייר אלומיניום במשך 20 דקות. אחר כך אפשר לקלף את הלק וזה יורד יחסית בקלות". 
הסתובבת חצי יום עם לק ואנשים השתוללו. בפוסט חלק מהמגיבים קראו לך "גיי", היה מישהו שאפילו כתב "עולם דפוק הולך לאבדון".
"כשהסתובבתי עם לק רציתי לאתגר את עצמי ולבדוק איך אני חי עם האפשרות שאנשים יחשבו עלי כל מיני דברים - שמישהו יגיד עלי מאחורי הגב 'מי זה הפריק הגיי הזה'. האם אכפת לי? האם זה מערער את מי שאני? התשובה שלי היא לא. שיחשבו שאני לא מושלם, נשי, סמרטוט של אשתי. שיחשבו עלי מה שהם רוצים - אני יודע מה יש לי ומי אני. אני מבין את החרדה שזה מעורר, אבל הסיבה שהעולם ייחרב זו כנראה שואה אקולוגית או מלחמה מיותרת, לא לק בציפורניים".
לעומת הרשתות החברתיות, ברחוב התגובות לא היו מאוד קשות. כן חשוב להדגיש שהסביבה שלך הרבה יותר ליברלית ויכול מאוד להיות שאנשים היו סלחניים כי אתה גם אישיות מוכרת.
"אני מודע לזה לגמרי וזה נכון. אני יודע מה היה עלול לקרות אם הייתי הולך בכיתה ו' או ז' לבית הספר עם לק - זה היה גומר לי את החיים החברתיים. אם בן מאמץ סממן נשי זה יכול לגמור אותו חברתית ובמקומות מסוימים זה עלול להוביל גם לאלימות, ללא ספק. אבל דווקא בגלל שאני מפורסם, אני מרגיש שיש לי אחריות לשאול למה - מה כל כך רע בציפורניים צבעוניות? אני אגיד לך את האמת, בתקופה הזאת של השנה העור שלי יבש והיד שלי לא מאוד אסתטית. פתאום היה לי כמה שעות צבעוני, מיוחד, אחר. למה לא?"
למה לדעתך זה כל כך מפחיד גברים?
"הדבר שהכי מפחיד גברים זה שמישהו יחשוב שהם הומואים. אנחנו ב-2022, יש דמויות מפתח בתרבות הישראלית שמדברות בצורה חופשית על נטייה מינית וזהות מגדרית, אבל הומו היא עדיין הקללה הכי מעליבה שאפשר להגיד לנער. לצערי הרב, לא כל מקום במדינה יכול להכיל צורות ביטוי שונות. מצד אחד, אני רוצה לשמור על נערים ונערות שמבטאים את עצמם כי אני מפחד שיפגעו בהם, אבל מצד שני אני מברך על שונות, ייחודיות ואתגור של המציאות. זה דבר חשוב, ולאט לאט השמרנות נפרמת".
רוזנברג, שמחוץ לתוכנית "פאולה וליאון" הוא גם מנחה מעגלי גברים ומרצה על גבריות, מספר לנו שכילד הוא למד שיש טריטוריות שלגבר אסור לעסוק בהן, אמונה שהצליח לסדוק עם הזמן. "בעבר אמרתי שאני לא מאתגר את העניין וזה ולא מחפש לעורר תגובות נגד, אבל היום במעגלי גברים ובהרצאות אני מדבר על הכלא שבו גברים חיים", הוא מספר. "בתור גברים סטרייטים, אנחנו נאלצים לכלוא את עצמנו בכלא מאצ'ואיסטי בו אסור לנו לבטא רגשות, להראות חולשה או לבכות, וזה פוגע בנו. יש לזה מלא השלכות".
איזה מסר חשוב לך להעביר דווקא לגברים הסטרייטים?
"גברים משקיעים יותר מדי אנרגיה מיותרת כדי לשמור על פאסון של גבר חזק, שיודע הכל, בלתי שביר, שעומד בכל אתגר, שיכול על כל מציאות. זאת אנרגיה מיותרת שבסוף פוגעת בבריאות וגם בתקשורת עם הסביבה. יש כל כך הרבה יופי בלהיות פגיע ושביר, לדבר על רגשות, להראות חוסר אונים, להגיד שקשה לי. יש בזה כל כך הרבה שחרור וזה מוביל למקומות טובים. אני מזמין את כולם לנסות את זה, קודם כל עם אנשים קרובים. אני מאחל לכל אחד למצוא את המקום שבו הוא יכול להיות טבעי ומשוחרר, לא כבול לציפיות חיצוניות ולמה שחושבים עליו".
עם יד על הלב, מה חשבת על גברים שמורחים לק על הציפורניים לפני הכתבה הזאת?
"דיוויד בואי הוא אחד המוזיקאים הכי מוכשרים ומעניינים שיש בעיניי וחצי מהקריירה שלו הוא היה מופיע בבגדי נשים. האנשים שאני הכי מעריך הם לא אנשים שחושבים כמו כולם - ממדענים ועד מוזיקאים ואמנים. אני אוהב אנשים שמאתגרים את החשיבה הקונבנציונאלית. כשאני הולך לחנות בגדים הצבעים של הגברים הם תמיד אפור, שחור, כחול, חום. אין שום צבע. למה נעלי התעמלות של נשים צבעוניות ומעניינות ושל גברים זה תמיד אותו דגם מעפן? למה אני לא יכול לבטא את עצמי ביותר אופנים וצבעים? מי אמר שזה לא בסדר?".