בשנת 96' הוקם לראשונה בישראל "תא גאה". היה זה כצפוי במפלגת השמאל "מרצ". התא פעל רבות לקידום ענייני הקהילה בתוך המפלגה, ובין הישגיו: בחירתם של ארבעה נבחרי ציבור גאים: חבר הכנסת פרופ' עוזי אבן, וחברי מועצות עירונית איתי פנקס, סהר נתנאל ומיכל עדן.
בחודשים האחרונים מנשבת רוח גאה גם במפלגות הימין, ואחרי שנים בהן זוהתה הפעילות למען הקהילה הגאה כשייכת למפלגות השמאל בלבד, נראה כי העניינים מתחילים להשתנות.
אחרי שתאים גאים במפלגות 'קדימה' ו-'עבודה' הוקמו בשנה החולפת, כעת ישנה התארגנות להקמתו של תא גאה במפלגת השלטון, בליכוד. מגמה זו הפכה את הסוגיה הלהט"בית, שהייתה נחלתה הכמעט בלעדית של מפלגת מרץ לעניין פוליטי חוצה מפלגות.
הלהט"בים ממפלגות הימין יוצאים מהארון הפוליטי
ד"ר אוון כהן- בן 43, מרצה לבלשנות באוניברסיטת תל אביב ובן זוגו עמרי רוזנקרנץ- בן 34, מנחה באוניברסיטה הפתוחה במחלקה לסוציולוגיה, הם בין העומדים בראש ההתארגנות להקמת התא הגאה בליכוד, שהחל את צעדיו הראשונים בשבועות האחרונים.
רוזנקרנץ אומר, כי הקמת התא איננה צריכה לעורר תמיהה. "יש מן תחושה כזו שאתה לא יכול להיות הומו ולהחזיק בתפיסות כלכליות ופוליטיות ימניות", אבל לדעתו, זה מופרך לחלוטין. כהן מביא כדוגמה את ראש המפלגה ההולנדית, פים פורטאון, שהוא הומוסקסואל מוצהר וראש המפלגה הימנית קיצונית בהולנד. כהן סובר, כי השמאל הישראלי לקח מונופול על הקהילה הלהט"בית, שלא בצדק.
רוזנקרנץ מספר, שהפעם האחרונה בה השתתף במצעד הגאווה הייתה בשנת 2001. באותה שנה היו במצעד דגלים של אש"ף: ”הרגשתי שהמצעד הזה לא שלי, אני מאוד רוצה לתמוך בזכויות של להט"בים ולקדם את הלגיטימיות שלהם, אבל לא כשמתנוסס מעלי דגל שאני בשום פנים ואופן לא יכול לקבל אותו".
הוא מוסיף, כי הרגיש תחושות דומות גם בעצרת בברנוער באוגוסט האחרון. "העצרת הפכה להיות עצרת של השמאל, ושוב פעם חזרתי לתחושה- שאין לי מקום”. רוזנקרנץ מדגיש כי הוא לא לבד בתחושה הזו, וכי הרבה להט"בים ימניים חשים שאין להם מקום בקהילה הלהט"בית, אלא אם כן הם מזדהים עם רעיונות שמאל. כהן מציין, כי התקשורת מציגה רק להט"בים שמאלנים וזה מה שמנציח את הדימוי הזה של הקהילה הגאה כקהילה המזוהה עם השמאל.
"תא גאה בליכוד רק יחזק את הקהילה"
הסיבה המרכזית אותם מעלים השניים קשורה בעובדה, שיש סבירות גבוהה שבשש השנים הקרובות תהייה ממשלה המונהגת על ידי הליכוד, ולכן ניצן הורוביץ לא מספיק, גם כי הוא נמצא במפלגה של שלושה מנדטים וגם בגלל שהוא באופוזיציה.
לעומת זאת, אם התא הגאה בליכוד יהיה תא חזק מספיק, אז יהיה לגדעון סער ולח"כים אחרים מהליכוד יותר מוטיבציה לפעול למען הקהילה הגאה, מתוך הממשלה עצמה- שעיקר הכוח הפוליטי נמצא בידיה.
הסיבה השנייה היא הרצון של התא לשבור את הדיכוטומיה הזו שיש בין הקהילה הלהט"בית לימין. הדיכוטומיה הזו מובילה למצב בו ח"כים מהליכוד חשים פחות מחויבות כלפי הקהילה הלהט"בית. ”כי הם ממילא לא משלנו". כהן מדגיש, כי המטרה של התא היא להעביר את המסר החשוב, כי קידום זכויות של להט"בים איננו נחלתם רק של מפלגות השמאל, אלא של כלל המפלגות הגדולות בישראל.
הסיבה השלישית איננה קשורה להשפעה פוליטית ממשית, אלא לתחושות של להט"בים ימניים בקהילה הגאה. "אני רוצה שמתנחל שיוצא מהארון לא ירגיש שהוא חייב לעזוב את כל מה שהוא האמין בו ולהיות מישהו אחר", ,אומר כהן. "זה מאוד דומה למה שקרה עם הארגונים הלהט"בים הדתיים. ברגע שהארגונים הדתיים קיבלו לגיטימציה אנשים הבינו שהם יכולים להישאר דתיים ולהיות להט"בים וזה הקל עליהם מאוד".
אבי סופר-חלוץ התאים הגאים
אבי סופר, מי שהיה יושב ראש האגודה ופעיל וותיק בקהילה הגאה בשלושים השנים האחרונות היה החלוץ בהקמת התאים הגאים. אבי מתאר את הרגע המכונן בו הבין, כי הקהילה הגאה חייבת לתרגם את הכוח שלה לכוח פוליטי.
"זה היה בזמן שדן גולדברג אולץ להישאר בהודו עם התאומים. במהלך אותה תקופה הגעתי להבנה, כי כוחה היחסי של הקהילה איננו באה לידי ביטוי בפוליטיקה. הבנתי שאין סיבה לתמוך בקהילה, כי אנחנו לא מממשים את הכוח הפוליטי שלנו ולא תומכים בתומכינו והבנתי שצריך להיכנס לפוליטיקה”.
בעקבות מחשבות אלו הקים סופר עם קבוצת חברים גוף שנקרא "גאווה בכנסת". המטרה של הקבוצה הייתה לעודד את חברי הקהילה להתפקד לכלל המפלגות המנהלות פריימריז פתוחים, איש איש כנטיית ליבו. סופר באופן אישי התפקד למפלגת קדימה כי הוא חש שזו המפלגה המייצגת את דעותיו באופן הטוב ביותר. סופר אומר, כי "למרות המיתוס שכל הלהט"בים הם שמאלנים, אני לא איש שמאל כבר חמש עשרה שנה".
עם זאת, סופר מדגיש כי גם בחוגי בית מטעם קדימה הוא מגיע עם טפסים לכל המפלגות שיש להם פריימריז פתוחים. “אנשים לא מאמינים לי שאני באמת אשלח טופס למרץ, אבל, מה שהכי חשוב לי זה הכוח של הקהילה- שכל חברי המפלגה יתפקדו למפלגות".
הקמת התא הגאה במפלגת קדימה גרמה לתמיכה מסיבית של ח"כים במפלגת קדימה, תמיכה שהקהילה מעולם לא זכתה לה עד אז. הקמת התא שינתה את מערך היחסים בין הקהילה הגאה למפלגת קדימה: "יש לי אוזן יותר קשבת בקדימה, הפסקתי עם השתדלנות ואני לא "עני הדופק בפתח", אלא מגיע לי, אנחנו לא רוצים טובות ולא מחכים לטובות, כי יש לנו מתפקדים ובוחרים".
התא במפלגת העבודה- נחבק אותם כאילו הם לא ליכודניקים ונילחם בהם כאילו הם לא להט"בים
התא במפלגת העבודה הוא תא צעיר שאושר בוועידת המפלגה רק בסוף נובמבר האחרון. דן סלייפר המכהן יחד עם ניב סוניס כיושב ראש משותף של התא, אומר כי התא זכה לתמיכה מסיבית של יושבת ראש המפלגה וכל יתר חברי הכנסת (להוציא את חבר הכנסת ראלב מג'אלה).
סלייפר אומר, כי מטרות התא הן שתיים: לחזק את מפלגת העבודה באמצעות הקהילה הגאה, ולחזק את הקהילה הלהט"בית באמצעות מפלגת העבודה. סלייפר אומר שהוא מברך את הקמת התא הגאה בליכוד: “אני מחבק את מי שהקים את התא של הליכוד-נילחם בהם בעניינים הפוליטיים כאילו הם לא להט"בים. ונחבק אותם בתחומים השייכים לקהילה הגאה כאילו הם לא ליכוד”.
סלייפר מדגיש, כי הוא חושב שכל התאים יוכלו לפעול יחד בעד המטרות של הקהילה הגאה ובנפרד למען המטרות של המפלגה עצמה. “אני מאמין שבכל מאבק גדול של הקהילה הגאה שלושת התאים ישכילו לפעול יחד לקידום הקהילה הגאה הישראלית".
>> דגל הגאווה אאוט - הנקודה הוורודה אין