לפני קצת יותר משבוע פרץ לתודעתנו הסרטון ההומופובי של מתמודדי הבית היהודי המתנגדים לנישואים גאים, ומאז הפך לאחת הסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות. לא חולף יום בלי שיוצאת כותרת בנושא, על מתמודד שחושב שצריך לשלוח הומואים לטיפולי המרה, אחר שחושב שאם יכירו בהם "וואלק, כולם ירצו להיות הומואים", שהומואים הם התאבדות קולקטיבית, או יו"ר הסיעה איילת שקד שפשוט קוראת לכל מי שרוצה נישואים גאים שלא להצביע למפלגה. אבל האם חשיפת הבטן הרכה של המפלגה, זו שמנסה להצטייר באמצעות בנט כחילונית ומגניבה נפגעה מחשיפת חבריה החשוכים? בכלל לא בטוח. סקר mako ופאנל של יועצי תקשורת מסבירים.
בואו נודה על האמת, הסרטון הוא גם הדבר הכי רע וגם הדבר הכי טוב שקרה לקהילה מאז ההודעה על הקדמת הבחירות.
טוב כי שמחנו שסוף סוף נחשף פרצופה האמיתי של המפלגה ההומופובית הזו, פרצוף שאנחנו קלטנו מההתחלה, אבל חברינו, אפילו הקרובים ביותר, סרבו לראות.
טוב כי הוא גרם להרבה פוליטיקאים, בהווה ובעתיד, להתייצב לצדנו ולצאת בהצהרות תמיכה מפתיעות.
טוב כי בבת אחת הקהילה התעוררה והפכה לפוליטית, וגם אלו שלא משקיעים מחשבה עמוקה במיוחד בנושאים פוליטיים מצאו את עצמם מסבירים ומפרשים.
וטוב במיוחד כי בבת אחת עלה נושא זכויות הלהט"ב והפך לנושא מרכזי במערכת הבחירות. וזה היה שווה אפילו את הזעזוע מהדברים.
רע כי נעלם שביב התקווה האחרון שאולי במפלגה השלישית בגודלה בישראל (ע"פ הסקרים האחרונים) ימצא לפחות צדיק אחד בסדום, או אולי לפחות ראשי המפלגה השקולים והאחראים ינסו להתנער מהדברים (בכל זאת תקופת בחירות).
רע כי ההתבטאויות ההומופוביות נתנו לגיטימציה לאנשים נוספים להתבטא בנושא בלי לחשוב פעמיים.
רע כי גילינו את ממדיה האמיתיים של ההומופוביה המופנמת הקיימת בקהילת הלהט"ב, בדמות להט"בים המצדיקים את אלו המונעים מהם את זכויות בסיסיות.
ורע במיוחד כי גם לאחר המתקפה שניהלנו מול מתמודדי הבית היהודי וחברי המפלגה, ולמרות כל התמיכה שקיבלנו, ספק אם המפלגה שילמה מחיר במנדטים, ואף מסתמנת מגמה מדאיגה שייתכן והסרטון והמתקפה נגדו דווקא חיזקו את מעמדה של הבית היהודי, זאת על פי סקר mako בו נמצא כי למרות הסערה, קהלים חדשים שלא התכוונו להצביע למפלגה עתידים להצביע לבית היהודי בבחירות הקרובות.
ניסינו לבדוק עם שועל תקשורת ופרסום שעבדו בתחום הייעוץ הפוליטי, כיצד קרה שדווקא נושא זניח יחסית כמו הקהילה הלהט"בית חשף את הבטן הרכה של הבית היהודי, והאם ייתכן שלמרות הכול, הסרטון ואולי גם המאבק שלנו בו, דווקא היטיבו עם הבית היהודי?
איך יכול להיות שמתוך כל הנושאים שהועלו בסרטון (תחבורה ציבורית בשבת, למשל), דווקא נישואים גאים יצרו את הדרמה ועוררו תגובה כזו?
"סוגיית הנישואין החד מיניים נחשבת לאחת מהסוגיות החשובות ביותר בדרך להכרה הסופית של כל חברי קהילת הלהט"ב בישראל", מסביר רון לוין, יועץ תקשורת ואסטרטגיה, "אם יתקבל החוק, חברי הקהילה יהיו שווים לא רק בחובות כלפי המדינה, אלא גם בזכויות ומפני שכך, זה בדמנו ומעורר תגובות אמוציונליות הרבה יותר מתחבורה ציבורית, בלי להוריד מחשיבותה".
אייל נעמן-טל, יו"ר סניף ת"א של מרצ ויו"ר העמותה למען נישואים גאים, עוסק שנים בתחום הפרסום. הוא סבור כי לקהילה יש משקל רב בבאזז שנוצר סביב הסרטון. "אני חושב ששני גורמים מרכזיים עזרו לוויראליות של סיפור הנישואים הגאים בבית היהודי: קודם כל, נישואים גאים כבר הפכו מזמן לקונצנזוס. סקר שהגיע לידי העמותה לנישואים גאים מראה ש-75% מהעם תומך בכך. לכן ההשתלחות של הבית היהודי הייתה לחלוטין לא פופולרית. מעבר לכך, ראשי המפלגות, והראשונה שבהם הייתה זהבה גלאון, תקפו בפייסבוק ובתקשורת את הבית היהודי, מה שעזר לחשיפה אדירה. נוסיף על כך שהרבה מאד הומואים ולסביות הם 'חיות אינטרנט' ולמעשה מובילים את השיח ברשתות החברתיות - וקיבלנו פה תהודה אדירה ותמיכה חסרת תקדים בקהילה".
הסרטון שלא ראיתם - מה חושבים בבית היהודי על תחבורה ציבורית בשבת:
שלומי לאופר, יועץ תקשורת, חושב שיש הבדל מהותי בין תחבורה ציבורית בשבת לבין נישואים גאים: "אמנם תחבורה ציבורית בשבת היא סוגיה עקרונית אבל יש הבדל בין זה לבין לתקוף אנשים ולצאת נגד זכויות של קבוצה באוכלוסייה. זה יוצר מסר תקשורתי הרבה יותר מקומם ונפיץ ופוגעני. אני לא נעלב כשאומרים לי לא לנסוע בשבת, אבל כשאומרים לי שאני לא אזרח שווה זכויות אני נפגע מזה".
"הנושא הלהט"בי בישראל נמצא היום בלב הקונצנזוס", מוסיף איש התקשורת יונתן לוי מהמרכז להתחדשות הדמוקרטיה, "זה לא אומר שאין הומופוביה, אבל הציבור הישראלי עבר טרנספורמציה מדהימה, ואם אתה מסתכל על השדה החברתי-תרבותי-תקשורתי אתה מגלה פתיחות עצומה שהפער בינה לבין מה שקורה בספר החוקים מאוד גדול. זו נקודה רגישה כי היא מצליחה לגייס סביבה ימין ושמאל, גם ימין מתון יכול להתייצב לצידה של הקהילה (כפי שעשה שר הביטחון משה יעלון ג'.א.). נהוג היום להסתכל על הקהילה הלהט"בית כעל מעין מקרה מבחן, והביטוי של הבית היהודי מסמל המון. קבוצת אנשים המתבטאת בבורות מעורבת בפניקה והיסטריה על דברים שאתה יודע שהם לא כאלה. גם לאדם הממוצע בישראל, אפילו שאין לו חברים להט"בים, זה נשמע מאוד מוזר ומאוד תוקפני שמתייחסים אל הלהט"בים כאל 'אויבי האנושות'. אנשים תופסים את זה כמין סימפטום לתפיסת עולם".
האם תגובת הקהילה למקרה הייתה מידתית, או אולי התייחסנו למקרה יותר ממה שראוי היה שנתייחס?
"התגובה של הקהילה הייתה מאוד בריאה בעיניי", טוען לוי, " הקהילה היום מספיק בטוחה בעצמה ומספיק חזקה, ואנשים לא מרשים לאנשים להגיד דברים כאלה בלי לשלם על זה. שיגידו מה שהם רוצים, אבל שידעו שיש מחיר ציבורי שכולל מחאה ברשת, פיצוץ כנסים ופוסט של מנחה ריאליטי שקורא לא להצביע למפלגה, זה המחיר שמשלמים וזו הדרך היחידה להתקדם. כל האנשים שבזכותם יש לנו היום זכויות אלו אנשים אמיצים שהכעיסו ועשו רעש והם פעלו בתנאים הרבה יותר קשים מהתנאים בהם הקהילה נמצאת היום, ואנחנו צריכים ללמוד מהם. אני חושב שבגלל שבנט הוא קמפיינר מצוין ויש לו אנשי יח"צ מעולים, הרבה אנשים לא חשבו שהוא כזה או שהמפלגה כזו, לכן זה כן חשוב לחשוף אותם למציאות הזו, כי ביום שהם ילכו לקלפי זה יעבור להם בראש".
לוין חושב שעובדת היותנו מיעוט הופכת אותנו ללוחמניים יותר. "הקהילה הגאה כמו כל מיעוט נלחם על זכויותיו ולכן חבריה נלחמים על כל זכות והכרה של הממסד מיתר האזרחים. מדובר בקהילה חזקה, מגובשת, מקושרת (בעיקר בתקשורת) שאינה נעלבת ונלחמת על זכויותיה גם אם לפעמים נראה כי בתוך עצמה היא נחשפת לוויכוחים רבים".
"הכוח הליברלי נלחם על חייו בכל מקום, בארץ ובעולם", מוסיף לאופר. "אנחנו צריכים להפנים ולדעת שהם נגדנו, ולהיות נגדם בחזרה. זה א'-ב' של קהילה. צריך לזכור שאנחנו כוח אלקטורלי ואם יש הומו או לסבית אחת שמצביעים לבית היהודי אני בז להם מעומק הלב" אומר לאופר, "הוא אויב ואנחנו צריכים להתייחס אליו ככזה ולעשות כל שביכולתנו כדי שהמפלגה הזו תהיה עם מספר מנדטים חד-ספרתי".
האם יכול להיות שהסרטון והתגובה הקשה של הפוליטיקאים ושל הקהילה הגאה שבאה בעקבותיו, דווקא חיזקו את הבית היהודי?
לטענת לאופר התשובה היא חד משמעית: "זה מקדם כוח בקרב קהלים רבים שזו תפיסת העולם שלהם. קחו לדוגמה את מנחם בן. אדם שפועל 'למיגור ההומוסקסואליות' רואה בבית היהודי את הבית הטבעי שלו, והעובדה הזו היא עובדה מצערת, אבל אנחנו צריכים להתמודד איתה".
לדברי לוין תלוי את מי שואלים. "אם מדובר בקהל הביתי של הבית היהודי - גם ככה הוא תומך בו בבחירות הקרובות. אולם אם בנט ואנשיו כיוונו לקהל חילוני צעיר ובועט שחי בלב תל אביב בואך רוטשילד ומסעדת קנטינה - זו הייתה ירייה ברגל ואיבוד פוטנציאל בוחרים מקרב קהל חדש. בנט הצליח בתגובתו לבלום את ה'עליהום' שבא ובצדק בעקבות הסרט. את קהל הקהילה הוא הפסיד אבל חיזק את מעמדו בקרב הקהל הדתי. קשה לאמוד מספרית, אבל הרייטינג היה גבוה וידוע כל עוד מאייתים נכון את שמך כל פרסום הוא ראוי".
"אני חושב שיש לזה דווקא פוטנציאל להסב להם נזק אלקטורלי", אומר לוי, "צריך פשוט להבין את האסטרטגיה של הבית היהודי. מדובר במפלגה שהעמדות שלה הן ימין קיצוני קלאסי בכל תחום: דת ומדינה, כלכלה וביטחון. מה שבנט ושקד מצליחים לעשות זה להציג פנים חדשניות והייטקיות יותר, אבל מה שמסתתר מאחוריהם זו רשימה מאוד ימנית והקמפיין שלהם מנסה להסתיר את זה. לא מראים אותם ולא משמיעים אותם, ולכן כל פעם שמישהו מצליח לגרום לחבר'ה האלה להגיד את מה שעל ליבם, זה בניגוד גמור לאסטרטגיה של המפלגה".
גם נעמן סבור שהנזק לבית היהודי גדול מהתועלת. "בעיניי הסיפור הזה מאוד פגע בבית היהודי. אולי זה יכול לחזק חלקים קטנים ומסוימים שממילא תומכים בהם, אבל מרחיק מהם פונטציאל בוחרים של אנשים יותר מהמרכז, שבנט מנסה כבר המון זמן לקרוץ להם. חלק גדול מזה נובע מכך שאנשים פתאום נבהלו מהדעות של הח"כים המיועדים של הבית היהודי".
יש סיכוי שהתגובה שלנו תגרום להם להתנצל?
"העובדה שבנט מיהר להופיע בטלוויזיה מלמדת שהוא מבין איזה נזק יכול להיווצר לו", מסביר לוי, "הוא ניסה להישמע הכי ידידותי שהוא יכול ולהגיד שהם תומכים בזכויות בלי הכרה. אבל דוח של המרכז להתחדשות הדמוקרטיה הבוחן את החקיקה הגאה בכנסת ה-19 מראה בפירוט שהם מכשילים כל סוג של יוזמה. אני חושב שהם ינסו לעמעם את הרושם הזה, אבל מה שצריך לבחון בסופו של דבר אלו המעשים, ושם הם לחלוטין נכשלים ולא עומדים מאחורי ההבטחות של בנט".
"במסגרת קמפיין 'לא מתנצלים' בנט אומר במפורש שהוא אינו מתבייש בכך שהוא רואה בהומואים אנשים פחותים ממנו וזה לא גורע ממנו כוח", מסכם לאופר, "ושקד אומרת ביוהרה 'אתם לא חייבים להצביע לנו'. עם אמירות כאלה אנו מיישרים קו עם מדינות כמו רוסיה ומתמודדים עם מפלגות ששונאות אותנו במוצהר ובגלוי מה שלא היה אף פעם. אנחנו נחשפים לרוח הולכת ומתחזקת שקוראת לקהילה הלהט"בית לחזור לארון וזה קול עצוב".