>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
הצעת החוק של מיכאלי קובעת בפשטות: "בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, בסעיף 2(א), אחרי 'מחמת מינם', יבוא 'זהותם המגדרית'".
בנימוקיה להגשת הערר כותבת לבנת: "הצעת החוק מבקשת להחיל הגנה מוצדקת לאחת האוכלוסיות המופלות ביותר במדינה. הצעת החוק אינה נושאת בגינה כל עלות תקציבית או צורך בהטמעת שינויים מרחיקי לכת.
"למדינה אינטרס מובהק בשילובן של אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה. כיוון שכך, חובת איסור אפליה וההגנה על זכויות העובדים במקומות העבודה צריכה לחול על כלל האזרחים והאזרחיות במדינה באשר הם, ללא הבדלי דת, מין, לאום – ובכלל זאת גם זהות והופעה מגדרית, לרבות הקהילה הטרנסג'נדרית".
ח"כ מרב מיכאלי בירכה את השרה לבנת על הגשת הערר. "אני שמחה שהשרה לימור לבנת לא נרתעה ועשתה את המעשה הראוי, שיאפשר לשרים הזדמנות לדיון והצבעה מחודשת על חוק שנועד לתקן עוול", אמרה מיכאלי. "יש נושאים שבהם אין קואליציה ואופוזיציה"
פעילי העבודה פקפקו – יעל גרמן הוכיחה שלדבריה יש כיסוי
בישיבת ועדת השרים, בה נקבע האם הממשלה תתמוך בחוק, זכתה הצעת החוק של ח"כ מיכאלי לתמיכתם של השרים לימור לבנת וגדעון סער מהליכוד. אולם, שרת הבריאות, יעל גרמן, הובילה התנגדות לחוק, כיוון שח"כ שלח, החתום גם על הצעתה של מיכאלי, עומד להגיש הצעת חוק מקיפה.
למחרת הוכיחה גרמן כי יש כיסוי לדבריה, לאחר ששלח אכן הגיש את הצעת החוק, הדומה מאוד להצעות דומות שהגיש בעבר ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) בשתי הקדנציות הקודמות. הצעתו של שלח היא תיקון לחוק הפרשנות, שתעגן באופן איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בכל החוקים העוסקים באפליה.
בלשכתה של גרמן תקפו לאחר מכן, והאשימו אותה ב"גריפת כותרות על גבה של השרה גרמן", תוך שמציינים את פעילותה רבת השנים של גרמן למען הקהילה. מיכאלי טענה בתגובה כי הצעת החוק של שלח מבורכת, אך צריכה לבוא בנוסף להצעת החוק שלה ולא במקומה.