עוד בטרם ארחיב ואדבר בעניין, חשוב לי להגיד במלוא הכנות: הידיעה על הקמתו של התא הגאה בליכוד היא בראש ובראשונה יוזמה מבורכת וחיובית, שערכה לקהילה עשוי להיות רב.
לא רק בגלל הפוטנציאל הגלום בתא מן הסוג הזה, לדחוף ולקדם מהלכים פוליטיים שייטיבו עם קהילת הלהט"ב וענייניה, אלא גם לשם הפלורליזם ומגוון הדעות הרחב, שכמו בציבור כולו, גם בקהילה, הוא מרובה ונתיביו מפוצלים.
הקהילה מזוהה עם השמאל - בצדק
יוזמי התא בליכוד, באופן בלתי מפתיע, הקדישו את עיקר דברם בכתבה לרצון לשבור את המיתוס שקיים, לכאורה, לפיו הקהילה מזוהה, באופן בלתי מוצדק לדברם, עם השמאל.
אבל למצער, הם נכשלים בלהבין את המשוואה כפשוטה: זו לא הקהילה שמזוהה עם השמאל, אלו האג'נדות והאינטרסים של הלסביות, ההומואים, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים, שמיוצגים בעקביות אדוקה על ידי השמאל ברובו, ככלל ועל ידי מרצ לדורותיה וגלגוליה בפרט.
כך היה עוד מהימים בהם הומוסקסואליות הייתה מוגדרת בחוק עבירה פלילית – חוק שבוטל ביוזמת מנהיגת רצ (ולימים מרצ), שולמית אלוני.
אנשי הימין והמרכז לא נדחקו על ידי השמאל – הם פשוט לא היו שם
במרוצת השנים, למעשה כמעט עד העשור האחרון, היתה הקהילה הגאה מגזר שנתפס כ"בעייתי", לעתים גם שולי ציבורית, והעיסוק בענייניו היה שייך למיעוט פוליטי, שמיקומו בשמאל. ולא בכדי.
כשאני אומר "העיסוק בענייניו" כוונתי איננה רק לתמיכה ההצהרתית, כפי שמתקבלת היום (וטוב שכך) מכל עבר פוליטי, אלא בפועל – במאבקים, בחקיקה וגם באירועים הקשים.
כשבשנת 1998 פוזר אירוע הוויגסטוק באלימות וכשחברי הכנסת ושריה של ש"ס תקפו בהערות גרוטסקיות, הומופוביות, מכוערות ומסיתות את הקהילה, היו אלה נבחרי הציבורי ונציגיה של מרצ שהיו שם – לפני, אחרי ותוך כדי.
כך היה גם בפיגוע הדקירה שאירע במצעד הגאווה בירושלים, בו נפצעו שלושה מהצועדים. זה לא שאנשי הימין והמרכז הודרו מפני שמרצ והשמאל "דחקו אותם". הם פשוט לא היו שם, לא גינו, לא פצו פה.
הקהילה נהנית ממעט הזכויות שלה בזכות ביהמ"ש
גוש הימין, שנהנה מזה זמן רב (מדי) מהאחיזה במושכות השלטון, היה שותף מלא לסיכול יוזמות חקיקה שבאו להיטיב עם קהילת הלהט"ב.
מעט הזכויות מהן נהנית כיום הקהילה הגאה נשענות בעיקרן על פסיקות בג"צ ונאורותם של שופטים. מעמדה של הקהילה הגאה בחוק בישראל אינו מבוסס דיו, ולולא התערבותו וחסדיו של בית המשפט, גם הן היו מוטלות בספק.
כך למשל, הפרשנות שנתן בית המשפט בשנת 2004 לחוק הירושה: על אף הנאמר בחוק, לפיו זכותו של אדם לרשת או בן זוגו ניתנת ל"איש ואישה", פירש זאת בית המשפט גם ל"איש ואיש" ו"אישה ואישה". שימו לב: לא הכנסת, אלא בית המשפט. והדוגמאות עוד רבות.
ניסיון ממשלת הימין לפגוע במעמדו של ביהמ"ש – סכנה לקהילה
בשורה התחתונה: כל תא שקם מבורך וכל יוזמה מעודדת, אבל רק דבר אחד חשוב: בכל פעם שבה הועלו יוזמות חקיקה בכנסת ובמאבקים הציבוריים של הקהילה, הייתה מרצ כמעט לבדה במערכה.
בכל המפלגות הגדולות, ובעיקר בליכוד, נזנחו ענייני הקהילה וזכויותיה לטובת כריתת בריתות וקואליציות עם מפלגות החרדים ההומופוביות. פעילותם של התאים טובה ומבורכת, אבל מבחן התוצאה מעיד: הימין מסוכן לקהילה.
דרור מזרחי הוא יו"ר פורום גאוּת, הפורום לזכויות קהילת הלהט"ב במפלגת מרצ והדובר של ח"כ זהבה גלאון
>> התאים הגאים בכנסת יוצאים מהארון - גם בליכוד
>> דגל הגאווה אאוט - הנקודה הוורודה אין