>> חפשו את עצמכם בתמונות ממצעד הגאווה בפייסבוק של mako גאווה
בשבוע שעבר התכנסו נציגי התאים הגאים במפלגות השונות לפאנל "למה לי פוליטיקה עכשיו?" במרכז הגאה שבגן מאיר בתל אביב. לא הייתי שם, אז ניזונתי בעיקר ממה שסיפרו לי. אבל התמונה העולה משם היא שוב חילוקי הדעות בין התאים השונים. וזה בא דווקא לאחר שיתוף הפעולה הנפלא של התאים הגאים בליכוד, העבודה ומרצ, שכתבו מכתב לראש ממשלתנו היקר, ובו דרישה לצעדים של ממש למען קהילת הלהט"ב.
במצעד הגאווה ביום שישי הם צעדו שוב. בנפרד, כמובן. הדבר הזה גרם לי לחשוב על הדברים שאמר לי לפני כשבועיים פעיל זכויות הלהט"ב האמריקני קליב ג'ונס, "החייל של הארווי מילק", על הצורך באחדות. מדובר באדם מעורר השראה ואחד מהאנשים המרתקים ביותר שזכיתי לראיין.
כשהתייחס להארווי מילק, אמר: "אם בכל זאת צריך לחשוב על מורשת שהוא השאיר לכולנו: אנחנו צריכים להיות אמיצים. שינוי רק בא כשמתארגנים ושמים בצד את כל המחלוקות. צריך סולידריות, איחוד ואומץ".
את דעתי על התנהלותו של התא גאווה בליכוד הבעתי בחריפות כבר לפני כחודשיים. כעת אני רוצה לקרוא גם לפורום גאוּת, גם לחוג הגאה במפלגת העבודה, גם לקדימה בגאווה, גם לגאווה בליכוד וגם לפורום אדום-ורוד בחד"ש: בואו נפסיק עם הפוליטיקה הפנימית. בואו נפסיק לעסוק בשכנוע פנים-קהילתי ונאחד כוחות כלפי חוץ.
פוליטיקה פנים-קהילתית מכרסמת את מאבקנו הגאה מבפנים, הפילוג מחליש אותנו ומסייע למדיניות הפרד ומשול שקיימת כמעט בכל ממשלה שהיא.
דו-שיח של חרשים
ולמה אני מתכוון כשאני קורא לאיחוד כוחות? הפסיקו לנסות ולשכנע אותנו איזו מפלגה פועלת יותר למען הקהילה. שמענו את עמדותיכם, אבל הגיע הזמן להשאיר את הדיון הזה לעבר. עדיף שתעבדו ביחד על שיתוף פעולה כלפי חוץ, כמו המכתב שערכתם.
וזה לא שאני מבקש מכם שלא לנסות ולגייס קולות מהקהילה למען מפלגותיכם. הרי ברור שזה הקלף שלכם אל מול חברי הכנסת. אבל עליכם לשים את המאבק המשותף כלפי חוץ בעדיפות.
אז ההצעה שלי היא פשוטה. הבה ונחליט על המתווה הבא: שכנוע בתוך הקהילה יהיה רק על נושאים שאינם קשורים לקהילה – התהליך המדיני, המצב הביטחוני, דת ומדינה וכו'. לעומת זאת, במה שקשור לקהילה, יהיה קונצנזוס לפיו כולנו מתחייבים לפעול בשיתוף פעולה כדי לפעול לקידום הנושא מתוך המפלגות בהם אנו חברים.
דרור מזרחי, ידידי, אנא, הפסק לנסות ולומר שתא גאה בליכוד הוא פארסה ושמרצ היא הנציגה היחידה של הקהילה הגאה. אני מסכים איתך לחלוטין שמרצ היא כיום ההצבעה הטבעית שלי, כהומו וכשוחר זכויות אדם. אני לא מסכים איתך בהנחה שאי אפשר לתמוך בזכויות הקהילה, אבל לא להתנגד לכיבוש.
אבל אני מבקש שנשים את הוויכוח הזה בצד, כשאנחנו מסכימים שלא לא להסכים. כך אני מבקש שגם את הוויכוח עם גאווה בליכוד תשים בצד. זאת מסיבה פשוטה: זה הרסני. במקום להתמקד באיחוד כוחות עוצמתי, אנחנו ממשיכים לנהל דו-שיח של חרשים. הדעות נשמעו, המשוכנעים השתכנעו. עכשיו הגיע הזמן לעבור לנושא הבא.
"מה עשית בשביל מדינה" של פלאטו שרון – פאסה
אז דרור, המשך לשכנע את חברי הקהילה כמה מרצ עשתה למענם, מבלי להתייחס לתאים הגאים האחרים ולמפלגות האחרות. תבקר את הליכוד על מדיניות הכיבוש וההתנחלויות, על הקפיטליזם החזירי ועל הכניעה למפלגות הדתיות.
ד"ר אוון כהן, ליכודניק יקר. המשך לשכנע את חברי הקהילה כמה הליכוד היא המפלגה הנכונה להנהגת המדינה, כמה שמאלנים כמוני לא מבינים שאין פרטנר אמיתי לשלום ושכלכלה חופשית היא הדרך להביא לשגשוג במדינה. כנ"ל לגבי נציגי קהילת הלהט"ב במפלגות האחרות.
בואו ננסח אמנה ובה קוד אתי. בואו נחליט שפותחים דף חדש, לפיו במה שקשור לתנועת המחאה הגאה: כולנו יחד נגד ההומופוביה, כולנו יחד למען שוויון זכויות. בכל נושא אחר: כל אחד הוא נציג מפלגתו, וינסה לשכנע את חברי הקהילה בצדקת דרכו. בלי לנסות ולשכנע מי מייצג יותר ומי פחות.
אחרי הכל, אני משוכנע שגם במרצ לא מטילים ספק במחויבות של גאווה בליכוד לנסות ולקדם את האג'נדה הגאה בתוך המפלגה הזאת, שאני ושכמותי רואים בה רעה חולה שהורסת כל חלקה טובה במדינה. אני בטוח שבגאווה בליכוד לא מטילים ספק במחויבות של פורום גאוּת לפעול למען הקהילה, הגם שהם נמצאים במפלגה שאם תהיה בשלטון, עלולה, לשיטתם, להביא את ישראל לעברי פי פחת.