קיי לונג, אחת הדמויות הבולטות והאהובות בקהילה הגאה הגאה בישראל, מסתובבת בשלוש השנים האחרונות בין ספריות, גני ילדים, עיריות, אירועי גאווה וימי הולדת לפעילות ילדים מתוקה במיוחד: הקראת ספר ילדים מקסים עם מסר חשוב במיוחד על קבלת השונה והכרת האחר.
אבל בישראל כמו בישראל, לא כולם מצליחים לפרגן לרעיון של מופע דראג לילדים. במקרה הטוב ההייטרים מביעים מורת רוח, אבל במקרים הרעים הם מתבטאים בלהט"בופוביות מסוכנת, כמו זו של העיתונאי אראל סג"ל, שיצא ביום שלישי האחרון בתוכניתו ברדיו 103FM נגד מופעים כאלה, כשהוא משווה בינם לבין מופע בעל אופי מיני בוטה.
בין היתר, עסק אתמול סג"ל בחשש של חברי וחברות הקהילה הגאה מתוצאות הבחירות. כשלצידו העיתונאי דוד מזרחי-ורטהיים ועל הקו גלעד הלחמי מהחזית לשחרור דרום תל אביב, הביע התנגדות נחרצת למופעים שכאלה. "אתה רואה מה קורה בארצות הברית עם זה? יש מופעי דראג לילדים. זה נורא", אמר סג"ל במהלך התוכנית ותהה: "למה לא ללמד אותם גם על BDSM, ועל פטיש רגליים ועל חרבונים?". 
ורטהיים הזדעק למשמע הדברים ומיהר להעמיד את סג"ל במקומו ולהצביע על ההומופוביה שלו, אותה הוא כמובן הכחיש. "בוודאי שאתה הומופוב", השיב לו ורטהיים. "אם אתה משווה דראג ל-BDSM אתה מצמצם את ההוויה ההומואית ליחסי מין. תשכח מזה". סגל חידד ואמר שהוא מתנגד ל"חינוך מיני מוקצן רדיקלי לגני ילדים ולכיתות א'. האמת שלי אומרת שילד בן 5 לא צריך להתעסק במיניות".
קיי לונג, שבילתה לא מעט זמן בהופעות דראג והקראת סיפורים לילדים, נחרדה מהמילים הקשות של סג"ל וסיפרה בשיחה עם mako על מה שבאמת קורה בפעילויות שלה. "הוא יכול להגיד שהוא מתנגד, ברור לי שלא כולם אוהבים את זה, אבל להשוות שעת סיפור למופע מיני זה מזעזע. תגיד שאתה לא אוהב, יש גם הומואים שלא אוהבים, אבל להשוות את זה למופע מין? זה מביך".
איך היית עונה לו?
"שהוא ניזון מסיסמאות וזאת לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה. ורטהיים היה שם כדי להעמיד אותו במקומו, אבל לרוב לא מעמידים אותו במקומו ואנשים חושבים שאני מדברת עם ילדים על שינוי מין וזה לא נכון. אם הוא היה מגיע למפגש איתי היה נמס לו הלב, הוא היה לוחץ לי את היד ואומר לי כל הכבוד". 
"אני דואגת לנוער, לא לעצמי"
את הפעילויות לילדים התחילה לעשות קיי לונג לגמרי במקרה. לפני כשלוש שנים היא קיבלה שיחת טלפון מגן ילדים שביקש ממנה לעשות שעת סיפור על קבלת השונה. "לא ממש הייתי בעניין כי מעולם לא עשיתי את זה, אבל הם ממש התעקשו", היא מספרת. "אמרתי לבעלי שאני חושבת שזה יהיה כישלון, אבל זה היה פשוט מדהים. אני מגיעה למקומות האלה כדי להעצים, אבל יוצאת בעצמי מועצמת".
במפגשים של קיי לונג עם הילדים, היא מקריאה להם את הסיפור "משהו אחר", שמספר על ילד שעובר חרם בגלל שהוא שונה מבחינה חיצונית. "אני מציגה את עצמי ומספרת שאני מלכת דראג", היא מסבירה. "אני מספרת שנולדתי בן, אבל מופיעה כבת. אם שואלים אותי אם אני בן או בת אני עונה שגם וגם, אבל השאלה ששואלים אותי הכי הרבה היא אם אני מצליחה לגעת בתקרה בגלל שאני כל כך גבוהה".
קיי לונג מדגישה כי לאורך כל הפעילות היא לא משוחחת עם הילדים על על נושאים כמו מגדר, התאמה מגדרית, או הקהילה הטרנסג'נדרית. "אני מדברת על שוני ועל כמה זה חשוב לגשת לילדים שנמצאים לבד ולשתף אותם", היא מסבירה. "אני מציגה להם בשפה של ילדים איך כולנו שונים אבל כולנו דומים".
אחרי השיחה עם הילדים על חשיבות קבלת השונה והכרת האחר, קיי לונג מתפנה לפעילות מקסימה במיוחד. "כל ילד מקבל מניפה וצובע אותה בצבעים שהוא רוצה, ובסוף כולם עומדים עם אותה המניפה, אבל לכל אחד יש את הייחוד שלו", היא מספרת. "אני מגיעה לאן שמזמינים אותי ורוב הקהל שלי הוא לא מהקהילה, אלא הורים שרוצים שהילדים שלהם יכירו משהו שהוא קצת אחר".
יש רגעים שמצליחים לרגש אותך במיוחד?
"קרה לי כמה פעמים שהגעתי לגן וראיתי ילד עם שמלה וזה נוגע לליבי, כי אני הייתי הילד הקטן הזה פעם. הרבה הורים מספרים לי על החוויות שלהם עם הילדים, לאו דווקא בנוגע למגדר. באחד האירועים סיפרה לי אמא שמחרימים את הילד שלה בגלל שיש לו מבטא, זה כואב נורא. אני מנסה לעשות הכל כדי שזה יהיה אחרת. אם בגני הילדים יתנו דגש על קבלת האחר והכרת השונה, הכל יכול להיראות אחרת".
לסיום, את שותפה לחשש מפני הממשלה החדשה?
"אני לא בבהלה, אני יודעת שיהיה בסדר. אני קצת מזועזעת מכך שהדבר הראשון שבחרו לעסוק בו בכותרות זה הקהילה הגאה. יש כל כך הרבה בעיות במדינה והיו כל כך הרבה כותרות סביב הנושא הזה, עם אמירות הזויות וחשוכות. אני מקבלת בכל יום הודעות מנוער והורים לנוער להט"ב על החששות והחרדות שלהם, גם בלי קשר לבחירות, ואני חושבת על הצעירים שקוראים את הכותרות המפחידות האלה. אני דואגת להם, לא לעצמי. אני במקום טוב עם ביטחון, אבל יש הורים לילדים להט"ב שלא ממש מקבלים או מבינים ופתאום הם קוראים את הכותרות האלה. זה נותן לגיטימציה לחוסר הקבלה שלהם".
פנינו לאראל סג"ל לקבלת תגובה אך הוא בחר שלא להגיב.