>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
עם ההודעה בדבר פענוח הרצח, נותרו רבים בקהילה ומחוצה לה מבולבלים. לצד השמחה נוכח פיתרון התעלומה ומעצרם של שלושה חשודים, נודע כי נעצר חשוד נוסף מתוך הקהילה הגאה, בשל מעורבותו בפרשה. המשטרה מיהרה להכריז כי בשל כך אין מדובר בפשע שנאה, אלא ברצח מתוך נקמה אישית. בקהילה התרעמו נוכח ההגדרה הבעייתית לרצח, שגבה את חייהם של שני צעירים חפים מפשע ופצע 11 נוספים.
אבל האם 4 שנים של שמועות, דיווחים סותרים ואי וודאות מאחורינו? לפני המערבולת התקשורתית הבאה בנושא הרצח ופענוחו, אנו נזכרים בכאב באירועים השונים הקשורים לרצח - החל מאותו מוצאי שבת אלים ועד ליום בו הודיעה המשטרה על פענוח המקרה.
1.8.2009 – ערב הרצח
במוצאי שבת, במהלך פעילות שגרתית שהתקיימה במועדון הברנוער בתל אביב, נכנס למועדון אדם חמוש, לבוש שחור ועוטה מסכה על פניו, ופותח באש. מהירי נהרגים שני צעירים - ניר כץ, מדריך בבר נוער בן ה-26 וליז טרובישי, נערה בת 16. כמו כן, נפצעים 11 נערים ונערות נוספים שבילו אותה שעה במועדון.
היורה נמלט מהמקום, ולמרות המיקום המרכזי, ההקפצה המהירה של המשטרה ואינספור עוברי אורח ברחוב, הוא מצליח לחמוק ולהיעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
6.8.2009 – ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מבקר בברנוער
בביקורו נפגש ראש הממשלה עם פעילי האגודה ועם חלק מהפצועים. בהתייחסו לנסיונות המשטרה לתפיסת הרוצח אומר נתניהו " אני רוצה לחזק אותם בפעולה לתפיסת הרוצח ולהביאו למשפט. צריך לעשות זאת וחייבים לנסוך את הביטחון חזרה לתוך מערכות החיים שלנו. זו לא פגיעה רק בקהילה ההומו-לסבית, זו פגיעה בכל הנערים והנערות בישראל ובחברה בישראל".
8.8.2009 – עצרת הזדהות בכיכר רבין
שבוע בדיוק לאחר הרצח התאספו רבבות בעצרת הזדהות עם נפגעי הטבח בככר רבין בת"א, בהשתתפות הנשיא פרס.
מספר שעות לפני העצרת קיבלו שני פעילים בקהילה איומים על חייהם. רכזי הסעות שייצאו מחיפה ומבאר שבע לעצרת לזכר הנרצחים במרכז הנוער הגאה קיבלו שיחות טלפון מאלמונים, שאיימו להשליך לעברם רימונים. באותו היום נעצר שמואל פריימרק, חייל בן 20 מגדוד הנח"ל החרדי, תושב ירושלים, בחשד שאיים באמצעות אתר אינטרנט על מתכנסי עצרת הגאווה בתל אביב.
בחיפוש שערכה המשטרה בביתו של החשוד נמצא נשקו האישי, והוחרמו שני מחשבים שלפי החשד שימשו אותו לשליחת האיומים. בחקירתו הראשונית הודה החייל במיוחס לו.
7.10.2009 – ג'ק טייטל נעצר ומודה
חודשיים לאחר הרצח הביא מידע מודיעיני של השב"כ למעצרו של יעקב (ג'ק) טייטל. טייטל נעצר בשכונה הדתית הר נוף בירושלים, בעת שהדביק כרוזים בהם שיבח את הרצח בברנוער וקרא ליהודים מאמינים לבצע מעשי אלימות נוספים נגד "סדומאים". ברשותו נתפס אקדח ובו קליע בקנה. על הכרוזים חתם בשם חבורת שליסל על שמו של החרדי שדקר ופצע משתתפים במצעד הגאווה בירושלים.
טייטל מודה בביצוע הרצח וכן במספר מעשים אחרים, ביניהם הנחת מטען חבלה מאולתר ועליו כתובת "סדומאים החוצה" בפתח תחנת המשטרה ביישוב עלי בשומרון בנובמבר 2006, וזאת בנסיון למנוע את מצעד הגאווה באותה שנה (שאכן נדחה). הודאתו בדבר המעורבות ברצח בברנוער נקבעה כלא אמינה בידי חוקריו הטוענים כי הוא לא ביצע את הרצח וכי החקירה בפרשה נמשכת.
11.12.2009 – אות זכויות האדם לניר כץ ז"ל
האגודה לזכויות האזרח מעניקה את אות זכויות האדם לניר כץ ז"ל שנרצח בפיגוע בבר-נוער. "ניר כץ זכה באות משום שבפעילותו בבר-נוער ובפעילויות הנוספות בהן היה מעורב הוא קידם הבנה לאחר", מסבירה נירית מוסקוביץ' מהאגודה לזכויות האזרח.
"הבחירה בו מסמלת את כל אותם אלפי פעילי שטח של זכויות אדם, העושים מה שהם עושים בלי להיות עורכי דין, ולהופיע בטלוויזיה ולהוציא הודעות לעיתונות, הפועלים היום-יומיים של זכויות האדם בישראל".
16.01.2010 – בעיות בביטוח פעילות ארגון הנוער הגאה
בעקבות הרצח בברנוער, מודיעה חברת הביטוח "הפניקס" כי לא תחדש את הביטוח לארגון הנוער הגאה. נציגי תאגידי ביטוח נוספים ממהרים גם הם להודיע כי יסרבו לבטח את ארגון הנוער הגאה בטענה כי "אנו לא מקבלים לקוחות בסיכון גבוה".
הסירוב גרר ביקורת רבה ולאחר כשבועיים מושג הסכם עם חברת הביטוח "הראל" שהסכימה לבטח את הארגון ופעילויותיו.
11.6.2010 – דוכני התרמה עבור הפצועים
כמעט שנה אחרי הרצח, והפצועים עדיין זקוקים לעזרה - פיזית, נפשית וכלכלית. ביום המצעד מקימה האגודה דוכני התרמה בכפר הגאווה, אך מצליחה לגייס רק כ- 6,000 ש"ח עבור הפצועים.
11.6.2010 – מצעד הגאווה הראשון אחרי הרצח
מצעד הגאווה בתל אביב נפתח בדקת דומיה לזכר הנרצחים.
19.7.2010 – הצעה לתיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
על שולחן הכנסת מונחת הצעת החוק של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דב חנין, אילן גילאון ועפו אגבאריה, המציעה לכלול בהגדרת "פעולת איבה" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 גם "פגיעה ממניעי שנאה - פגיעה שנגרמה כתוצאה ממעשה אלימות המכוונת כלפי דרך חיים של קבוצה בציבור מחמת דת, מוצא עדתי, נטייה מינית, זהות מגדרית או היותם עובדים זרים". ההצעה לא מתקבלת.
31.7.2010 – אירועי זכרון לציון שנה לרצח
אירועי הזכרון נפתחים בתהלוכת זיכרון שיוצאת מהברנוער. כ-300 איש צועדים בשדרות רוטשילד עד לגן מאיר, שם נערכת עצרת לזכרם של הנרצחים בהשתתפות שר החינוך, חברי כנסת, אמנים ופעילים מובילים בקהילה הלהט"בית.
6.2.2011 – משרד הפנים מעניק אשרת שהייה לבן זוגו של הנרצח ניר כץ, ומונע את גירושו מהארץ
משרד הפנים החליט להעניק לתומאס שמידט, בן זוגו של ניר כץ שנרצח בבר נוער, אשרת שהייה זמנית, עד שיוסדר עניינו.
תומאס שמידט, שהגיע לחדש את אשרת השהייה שלו בארץ שבוע לפני ההחלטה, התבשר כי עליו לעזוב את ישראל תוך שבועיים שכן פג תוקף אשרת השהיה שלו וכי בקשתו להכיר בו כבן זוג של אזרח ישראלי נדחתה משום שטרם הספיקו להסדיר את מעמדם כידועים בציבור.
ההחלטה עוררה מחאה ציבורית והאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את שמידט, הודיעה כי תעתור לבג"ץ אם תידרש. בעקבות פנייתו של הח"כ ניצן הורוביץ לשר הפנים אלי ישי, החליט משרד הפנים להעניק לשמידט אשרה זמנית עד שיוסדר מעמדו.
20.7.2011 – בעיות כספיות מאיימות על המשך פעילות הברנוער
בכירי האגודה מדווחים כי בעקבות בעיות תקציביות, הנובעות בעיקרן מעלות האבטחה במועדון הברנוער מאז הרצח, קיים חשש להמשך פעילותו של המועדון.
בעקבות הפרסום מועברים תקציבים ותרומות להמשך פעילותו של הברנוער והוא ניצל מסגירה.
6.8.2011 – עצרת זכרון לציון שנתיים לרצח
במקביל להפגנות הצדק החברתי המתרחשות בלב תל אביב, משתתפים אלפים בעצרת הזיכרון לציון שנתיים לפיגוע הירי בברנוער. בין המשתתפים ח"כ ניצן הורוביץ וציפי לבני. הזמרים ארקדי דוכין ויהודה פוליקר ביצעו שירים לזכרם של ניר כץ וליז טרובישי ז"ל.
בתחילת העצרת כיבדו הנוכחים את הנרצחים בדקה דומיה לזכרם. לאחר מכן הוקרן סרטון ובו נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו התייחס גם לעובדה שהרוצח טרם נתפס. "משטרת ישראל פועלת לעצור את האחראים לפשע הנפשע הזה. זוהי חובתנו וזה תפקידנו", אמר. הוא אף הבטיח כי "לא נרפה, אנחנו צריכים וחייבים למצוא את הרוצח".
31.7.2012 – נחנך מרכז ניר כץ למאבק בהומופוביה.
במלאת שלוש שנים לרתח נפתח "מרכז ניר כץ למאבק בהומופוביה".
4.8.2012 – טקס זכרון לציון 3 שנים לרצח
כ-500 בני אדם משתתפים בטקס זיכרון מיוחד בגן מאיר לציון 3 שנים לאירוע הירי. בעצרת נואמים ח"כ ניצן הורוביץ, ח"כ ציפי לבני וראש עיריית ת"א רון חולדאי שמציין בדבריו: "כולי כעס ותסכול שעד היום הרצח לא פוענח".
21.10.2012 – התפתחות בחקירת הרצח
המשטרה מוסרת על "התפתחות" בחקירת הרצח, אך לא מפרטת דבר אודות החקירה בעקבות צו איסור פרסום המוטל על הפרשה.
17.12.2012 - התפתחות נוספת בחקירה
20.5.2013 – הצעת חוק לפיצוי נפגעי הירי בברנוער
על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק לפיצוי נפגעי הירי בבר נוער, התשע"ג–2013.
מטרת החוק היא לתקן את המצב הקיים בו אף ארגון לא אחראי לפצות את הפצועים ולכן הם נאלצים לשלם את כל הטיפול מכיסם. החוק מבקש לקבוע כי המדינה תעניק פיצויים לשאיריו של נפטר או למי שנפגע תוך כדי ועקב אירוע הירי, מעבר לזכאות המגיעה לו, בהתאם לקביעת וועדה מיוחדת.
5.6.2013 – שלושה חשודים נעצרים
אחרי כמעט ארבע שנים של חקירה בלתי נפסקת, אלפי נחקרים, אינספור מעקבים, האזנות והערכות מודיעין, המשטרה מתירה לפרסום – נעצרו שלושה חשודים בביצוע הרצח. נשלל מניע לאומני.
6.6.2013 – נעצר פעיל בקהילה הגאה
במסגרת החקירה נעצר פעיל בקבילה הגאה שאינו חשוב ברצח אך לדברי המשטרה יש לו קשר למניע לרצח.
6.6.2013 – שרת הבריאות יעל גרמן משהה את החוק לפיצוי נפגעי הירי בבר-נוער
בעקבות הגילויים החדשים אודות המניע לרצח, משהה שרת הבריאות את הטיפול בהצעת החוק. ההצעה המסדירה מנגנון פיצוי ייחודי לנפגעי הירי זכתה עד כה לתמיכה רחבה במערכת הפוליטית, וחתמו עליה עוד 26 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ובהם חברי סיעות הליכוד-ביתנו, יש עתיד, העבודה, הבית היהודי, התנועה, מרצ וחד"ש.