>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

צעיר בבית הספר כשחבריו צוחקים עליו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"היום תלמידים שווים, מחר אזרחים שווים"|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

בצל גופתו המוטלת של חוק הפונדקאות, עבר אמש בקריאה שלישית בכנסת חוק פרו להט"בי חשוב ומעניין: חוק האוסר על אפליית תלמידים בשל נטיה מינית או זהות מגדרית. בחוק, שיזמו בין היתר חבר הכנסת דב חנין מחד"ש, חברי הכנסת ניצן הורוביץ ומיכל רוזין ממרצ, חבר הכנסת עופר שלח מ"יש עתיד" וחברי הכנסת סתיו שפיר, איציק שמולי ומרב מיכאלי מ"העבודה", תמכו 26 ח"כים, ורק שניים התנגדו לו.

זו הפעם הראשונה שבחקיקה הישראלית מוגדר איסור אפלייה בשל זהות מגדרית", אמר חנין במהלך הדיון במליאה, "מדובר בפריצת דרך - זהו החוק הראשון שמגן על זכויות הלסביות, ההומואים והטרנסג'נדרים". "יש לשער כי תיקון זה ייתן דחיפה לעיסוק בסובלנות", הוסיף יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת עמרם מצנע מ"התנועה".

מנתוני מחקר שערך ארגון הנוער הגאה (איג"י) עולה כי 52 אחוזים מהנוער הלהט"בי נחשפו לאלימות מילולית הומופובית. ל-84 אחוז מהם נזרקות המילים הומו או לסבית כקללות בתדירות גבוהה. כמחצית מהתלמידים הלהט"בים מציינים כי המורים אינם מגיבים לאלימות מילולית הומופובית נגדם, וכ-20 אחוז אומרים כי נחשפו להתבטאויות הומופוביות גם מצד המורים בעצמם. במציאות הזו, רוב בני הנוער המשתייכים לקהילות הגאות חשים חוסר ביטחון בבית הספר עקב הנטייה המינית שלהם, הזהות או המגדר. רבים מהם נושרים בסופו של דבר מהלימודים.

"זו האחריות של כולנו". דב חנין|צילום: חדשות 2
"החוק בא להתמודד עם המציאות הקשה עמה מתמודדים תלמידים מהקהילה הגאה", הרחיב חנין בעמוד הפייסבוק שלו. "היא מכריזה כי לא ניתן לשתוק על אלימות זו, ומתקנת את העוול כלפיי תלמידים מקהילות הלהט"ב, שלא זכו עד עתה להגנת החוק האוסר על אפליית תלמידים. הצעת החוק מסמנת את הדרך: היום בני נוער להט"ביים הם תלמידים שווים, מחר – הם יהיו אזרחים שווים. אבל החוק הזה בא להגן לא רק על תלמידים מקהילת הלהט"ב – הוא בא להגן על כולנו. אם בבתי הספר לא ניתן למצוא בית חם וסובלנות לחברי הקהילות הגאות, אז כך גם תראה החברה שלנו. אם היום בני נוער חווים אלימות מילולית בבתי הספר, אז אלימות פיזית נגד הקהילה עלולה להפוך למציאות יומיומית. אישורה של הצעת החוק מעבירה מסר ברור: אנחנו רוצים לחיות בחברה בה לכולנו יש זכויות שוות, וזוהי האחריות של כולנו להיאבק למען מטרה זו".

 

"אני מטפל בהרבה מקרים של התנכלות והתעללות בנוער להט״בי", כתב ח"כ ניצן הורוביץ. "קשה להאמין כמה בעיות יש. זו רעה חולה. ולא, לא רק במקומות שחושבים. זה קיים בכל רחבי הארץ ובכל סוגי בתי הספר. ולא, לא רק מצד בני נוער אלימים. לפעמים גם מורים ומנהלים עושים את זה".

התגובות בקהילה, כצפוי, מעודדות ותומכות. "מצער מאוד שחוק כל כך אלמנטרי נסחב שנים כה רבות", נכתב בעמוד הפייסבוק של האגודה למען הלהט"ב בישראל, "אך אנו כמובן מברכות ומברכים ומודות ומודים על העברתו בכנסת וזהו בהחלט צעד חשוב ביותר בו חקיקה פרו-להט"בית עוברת בכנסת ישראל.


התא הגאה בליכוד הודה אף הוא לכל המעורבים: "אנחנו בגאווה בליכוד נרתמנו לקידום החוק בכנסת (וכן בוועדת השרים לענייני חקיקה אשר אישרה את החוק, בסיוע שרי הליכוד החברים בוועדה) וזאת ביתר שאת לאחר שנחשפנו באופן בלתי אמצעי למקרי אפליה כנגד בני נוער על רקע זה. באחד מהמקרים שזכו לפרסום מימי, נערה אמיצה ממצפה רמון שזכינו להכיר באופן אישי, לא הורשתה לצייר דגל גאווה במסגרת משימת ציור בכיתתה. 
מהיום - דברים כאלה אסורים במפורש על פי חוק".

בעדנו או נגדנו: מי מחברי הכנסת ידיד הקהילה ומי מוקיע אותה?

קצין כותב לאורי אריאל: "בגללך אמשיך לחיות את חיי עם מסכה"