החוק, שעבר ביום שלישי האחרון, אוסר על כל "טיפול, התנהגות או אמירות חוזרות ונשנות, עם כוונה לשנות או להדחיק את נטייתו המינית או זהותו המגדרית של אדם, אשר ישפיעו בצורה מהותית על בריאותו הנפשית והגופנית". בניגוד לבריטניה, בה מתנהל דיון ארוך האם לכלול בחוק גם טיפולים בעלי אופי דתי, החוק הצרפתי כולל בתוכו את כל סוגי טיפולי המרה, בלי יוצא מן הכלל.
האסיפה הלאומית של צרפת, הבית התחתון של הפרלמנט, הצביע באוקטובר פה אחד בעד החוק. מוקדם יותר החודש הצביע גם הסנאט בעדו, ברוב של 305 מול 28 מתנגדים. בשלישי האחרון, אישרו שני הבתים את נוסח החוק והוא הועבר לאישורו הסופי של הנשיא, עמנואל מקרון, אשר צפוי להציג אותו לציבור עד סוף פברואר הקרוב, כך על פי דיווח של "הקונסקסיון". 
על פי החוק החדש, העונש הצפוי לכל מי שיעסוק בטיפולי המרה יעמוד על שנתיים מאסר וקנס בגובה 30 אלף אירו. אם הקורבן קטין, או לחלופין "פגיע", או אם האדם שביצע את טיפול ההמרה הוא קרוב משפחה, העונש יעמוד על שלוש שנות מאסר וקנס בגובה 45 אלף אירו. אנשי מקצוע שיעסקו בטיפולי המרה יעמדו בפני שלילת הרישיון הרפואי שלהם לעשר שנים.
"להיות עצמך זה לא פשע", אמרה השרה לשוויון אליזבת מורנו. "לא, הומוסקסואליות וזהויות מגדריות הן לא מחלה שאפשר לרפא, ולא, אין שום דבר שצריך לרפא". שר הבריאות הצרפתי אוליבייה ורן תיאר בטוויטר טיפולי המרה כ"שרלטנות נתעבת, הגורמת לסבל נורא", לצד ההאשטאג "אין מה לרפא".
המדינה הראשונה באירופה שאסרה על טיפולי המרה הייתה מלטה, שעשתה זאת בשנת 2016, ואליה הצטרפו בשנים שלאחר מכן גם גרמניה, אלבניה, ברזיל וטייוואן. בישראל, הצעת החוק האוסרת על טיפולי המרה שהגיש שר הבריאות ויו"ר מפלגת מרצ ניצן הורוביץ, עברה בקריאה טרומית ביולי 2020, אך מאז לא עלתה שוב להצבעה בכנסת, זאת למרות חילופי הממשלות מאז.
מערכת mako גאווה פנתה לשר הורוביץ לקבלת תגובה וזו תתפרסם לכשתתקבל.