>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
במאפייה "Sweet Cakes by Melissa" שבעיר גרשם במדינת אורגון הכל נראה מתוק, מסביר פנים ובגוונים של ורוד. אך המציאות, כך נראה, רחוקה מלהיות ורודה. העיתון אורגוניאן, היוצא לאור בפורטלנד, מדווח כי זוג לסביות הגישו תלונה ללשכת התעשייה והתעסוקה של אורגון, בטענה כי בעלת המאפייה סירבה לשרת אותם ולאפות להן עוגה לחתונה.
בלשכת התעשייה והתעסוקה של אורגון מסרו כי מדובר בתלונה העשירית המוגשת בחמש השנים האחרונות בה נטען לאפליה במתן שירות על ידי בית עסק על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.
עם זאת, במאפייה טוענים כי לא מדובר בעבירה על החוק לאיסור על אפליה, שכן הזכות לסרב לבצע דבר העומד בסתירה לאמונתם הנוצרית מעוגן בחופש הדת שבחוקה של מדינת אורגון.
המשפט הנפוץ: "אין לנו שום דבר נגד לסביות או הומוסקסואלים"
בתלונתה טוענת רייצ'ל נ. קרייר, בת 30, כי נפגשה במאפייה עם ארון קליין, המנהל את המקום יחד עם אשתו, מליסה, שעל שמה נקרא בית העסק. "הוא ביקש לדעת מה תאריך החתונה ומה השמות של החתן והכלה", מגולל קרייר בתלונתה. "אמרתי לו: 'יש שתי כלות, והשמות שלנו הן רייצ'ל ולורל'".
לטענתה של קרייר, קליין השיב לה כי בית העסק אינו מספק שירותים לחתונות בין בני אותו מין. "המשיב נימק את סירובו לאפות עוגות לזוגות בני אותו מין המתכננים להינשא באמנותו הדתית", כך לשון התלונה.
ארון קליין אמר בתגובה לעיתון אורגוניאן כי הוא ואשתו, מליסה, דוחים בקשות לאפיית עוגות עבור חתונות בין בני אותו מין, כיוון שהדבר מנוגד לאמונתם הנוצרית. קליין טוען כי סירובו מעוגן בחופש הדת.
אשתו של ארון, מליסה, אמרה לעיתון: "זוהי בפירוש אינה אפליה. אין לנו שום דבר נגד לסביות או הומוסקסואלים. מדובר באמונות המוסריות שלנו".
ישראל: בעל אולם שסירב לקיים חתונה של לסביות נקנס ב-60 אלף שקל
במקרה דומה שאירע בישראל, נאלץ לפני כ-11 חודשים בעל אולם אירועים ביד השמונה שבפרוזדור ירושלים לפצות את יעל בירן וטל יעקובוביץ' בסכום של 60 אלף שקל, לאחר שסירב לאפשר להן לחגוג את נישואיהן, בשל היותן לסביות.
הבעלים, המשתייכים לזרם היהדות המשיחית (יהודים המאמינים בברית החדשה, מבלי להרגיש עצמם נוצרים), טענו בכתב ההגנה כי מותר להם לסרב לקיים אירוע של חגיגת נישואים בין בני אותו מין, על יסוד חופש הדת והפולחן.
השופטת דורית פיינשטיין מבית משפט השלום בירושלים דחתה את טענות בעלי האולם, וציטטה מתוך החוק לאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תשס"א-2000), הקובע מפורשות כי אין להפלות באספקת מוצר מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.
"שעה שהנתבע פתח את שעריו לכל, אין הוא יכול לסוגרם בפני מי שלטעמו אינו עומד בפרשנות שהוא מייחס לתנ"ך או לברית החדשה, תוך פגיעה בכבודו וברגשותיו", קבעה השופטת.