במהלך ההיסטוריה, וגם בימינו אנו, היו בעולם הפוליטי דמויות להט"ביות רבות. חלקם, כפי שציינו בכתבה הקודמת, מילאו את חובתם המוסרית והשתמשו במעמדם בכדי לשפר ולקדם את מצבם של הדומים להם. חלקם (בעיקר גברים) עשו בדיוק ההפך ושמו מקלות בגלגלי השינוי על ידי הכפשת שמה של הקהילה או בהתנגדות אקטיבית לשיוויון חוקי. לפעמים מדובר בפחד מתחושת השונות ולעיתים פשוט מדובר בשחיתות פוליטית, המשותפת לכל הקשת המגדרית. והנה כמה מהסיפורים הבולטים ביותר.
ארנסט רהם
נתחיל מהרע ביותר. הבחור הנחמד הזה אולי מוכר לכם כראש הS.A.. רהם חזר ממלחמת העולם הראשונה מצולק נפשית ופיזית (הצלקת על פניו הפכה לסימן ההיכר שלו), ולאחר כמה שנות מרירות, בהן בעיקר פיתח שנאה לקומוניסטים ויהודים, פגש את מי שיהיה חברו הטוב ביותר, והמוציא שלו להורג- אדולף היטלר.
כדי להבין את חשיבותו של רהם צריך לזכור שלא רק מדובר בראש הארגון הכוחני והאלים ביותר של המפלגה הנאצית דאז, אלא שהיה מהיחידים שהורשו לפנות להיטלר כ'אדולף' ולא 'מיין פיהרר'. ורהם אהב בנים. בעיקר, רהם אהב בנים בעלי חזות ארית, בלונדינים תכולי עיניים. היום, לאחר הרצח הנתעב של הומוסקסואלים במחנות הריכוז, קשה לחבר את המפלגה הנאצית עם ההומוסקסואליות המוצהרת והבוטה של רהם, שציין את חיבתו לברים גאים ולמרחצאות טורקיים.
למעשה, טוענים היסטוריונים, צבא ה-SA בתחילת דרכו היה גיי למדי ונפגש בפאבים גאים. קצינים אחרים לא רק שסלדו מההומוסקסואליות של רהם, אלא גם חששו מהיחסים הקרובים שלו עם היטלר ורצו להעיף אותו מהדרך. היינריך הימלר, לדוגמא, טען ש"הומוסקסואליות היא 'סימפטום של התנוונות אשר עלול להרוס את הגזע שלנו'". ואכן, רהם התעורר בוקר אחד במלון-ספא כשהיטלר על צד מיטתו, מודיע לו שהוא תחת מעצר. השמועה מספרת שניתנה לרהם האפשרות ליטול את חייו אך הוא סירב ונרצח על ידי קציני SS, אשר ירשו את הארגון האלים שעמד בראשו, והובילו לפשע ההומופובי הגדול ביותר שראתה האנושות.
כנען בננה
עוד קפיצה היסטורית בזמן תביא אותנו לשנות השמונים בזימבבואה. כנען בננה (כן, באמת!) היה הנשיא הראשון של זימבבואה. אלה היו ימי מאבק לעצמאות מהשלטון הלבן ובננה (ברצינות? שוב?) איחד את שני הפלגים הלוחמים המרכזיים ובכך נהפך למנהיג השחור הראשון, ולנשיא המדינה ב-1980.
בננה עשה רבות עבור זימבבואה (בין השאר, חוק האוסר לצחוק על השם שלו) ולבסוף הוחלף בסוף שנות השמונים. הסיפור מתפתח כאשר שומר הראש שלו נרצח, ותוך כדי המשפט עולים כמה דברים מוזרים לגבי היחסים של בננה עימו.
הנשיא-לשעבר נעצר באשמת 'מעשי סדום', שהם פשע בזימבבואה. כך מתגלה שבננה ניצל את תפקידו בכדי לסחוט טובות מיניות מעובדים-גברים רבים עמם היה בקשר, כולל שחקני ספורט בתחרויות בהן שפט. בננה הכחיש את האשמות וטען שהומוסקסואליות היא דבר "מתריס, מתועב ושגוי", אך נמצא אשם בכל זאת. מאוחר יותר, אשתו הודתה במעשים שעשה. בננה ברח מהמדינה, שב ונגזרו עליו עשר שנות מאסר (!), מתוכן ריצה רק חצי שנה בכלא פתוח.
צ'ארלי כריסט
לפני שלוש שנים יצא הסרט הדוקומנטרי 'Outrage', שמתעסק בחשיפת פוליטיקאים בארון בוושינגטון, ובהצבעה על ניסיונותיהם למנוע חוקים פרו-להט"בים, במטרה להסית את תשומת הלב הציבורית מנטיותיהם שלהם.
בין השאר, הסרט מספר את סיפורו של לארי קרייג, סנאטור אמריקאי שהתנגד לנישואים חד מיניים ונתפס בסקנדל מפורסם בעודו משדל שוטר חסוי בשירותים בשדה תעופה. הסרט גם מזכיר את דיוויד דרייאר, נציג קונגרס מקליפורניה שהתנגד להגנתם של להט"בים תחת חוק 'פשע שנאה' ונגד ביטול חוק 'אל תשאל אל תספר', והוצא מהארון בתוכנית רדיו כשהתגלה שיש לו רומן ארוך עם ראש המטה הכללי שלו.
אבל הסיפור המרכזי בסרט הוא של לא פחות ממושל פלורידה לשעבר צ'ארלי כריסט. בקמפיין הטלפוני המוקלט שלו מ-2006 טען כריסט ש"אני תומך בזכות החוקתית להגן על נישואים מסורתיים ומתנגד לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים".
אלא שבינתיים, טוען הסרט (ועיתונים אמריקאיים רבים לפניו) לכריסט יש מאהב כבר שנים רבות. במקביל, רצו שמועות על רומן בינו לבין מתנדב חתיך בן 21 בשם ג'ייסון וות'רינגטון (בתמונה). כאשר כתבים ניגשו לאמת סופית את השמועות, כל המקורות האנונימיים התקפלו, כמובן. אבל כמה קצות חוט נשארו מספיק פתוחים- למשל אביו של ג'ייסון שאישר, למרות הכחשותיו של בנו, שג'ייסון וכריסט הכירו. הסרט מנסה להצביע על כך שכריסט פתח במערכות יחסים עם נשים בתזמונים 'טובים' לבחירות בכדי להסתיר את נטיותיו ואף מראיין את החברה האחרונה שהייתה לו לפני שהתחתן, אשר אומרת "אני חושבת שעדיף שאשתוק בנושא... דברו איתי עוד עשר שנים ותשמעו חתיכת סיפור". כריסט מצידו מכחיש עדיין וכשנשאל האם אי פעם קיים יחסים עם גבר ענה- 'מעולם לא'.
ג'ורג' ריקרס
זמן להפוגה קומית. ג'ורג' ריקרס הוא כומר, פסיכולוג, ראש מחלקה באוניברסיטת קנזס והמייסד והמנהיג של אגודה פוליטית לוביסטית נוצרית בשם 'המועצה לחקר המשפחה'. חוץ מזה מתעסק ריקרס רבות במיניות צעירים, עמד בראש אתר בשם 'FactsAboutYouth.com' המפיץ תעמולה הומופובית, עבד באגוד המתפעלת טיפולי המרה לשינוי הנטייה המינית של הומואים ולסביות ואף פרסם מאמר בשם 'growing up straight: what families should know about homosexuality".
קיצר חרא של בן-אדם. אז ריקרס המסכן היה צריך לעבור ניתוח תוך כדי סבב הרצאות באירופה ונאלץ למצוא מישהו שיעזור לו 'לסחוב את המזוודות'. אז ריקרס אובד העצות נכנס לאתר בשם רנט-בוי, ששמו, עיצובו והתמונות הגרפיות של בנים חשופי-איברים לא משתמעים לשני פנים.
שם שכר ריקרס את לוסיין (בתמונה. הימני!), שמעיד על עצמו באתר שהוא לא נימול, שיש לו 'תחת חלק, הדוק ומתוק' ושהוא 'מוכן לעשות הכל בתשלום'. עם כל זאת, ריקרס, שפתח פרופיל באתר הנ"ל, עדיין טען שלא היה לו מושג שלוסיין החמוד הוא זונה ממין זכר, ושהוא רק 'עזר לו עם המזוודות'. כמה חודשים לאחר מכן הודה לוסיין שקיים יחסים עם ריקרס, אשר עזב בבושת פנים את האגודות השמרניות שעבד בהן, לאחר שדרכן הרס את חייהם של צעירים להט"בים רבים.
קארל קרוגר
ולפעמים יש סוף טוב. הסיפור של קארל קרוגר, נציג דמוקרטי בסנאט של מדינת ניו יורק, מתחיל בניסיון להפיכה שלטונית של ארבעה פוליטיקאים דמוקרטיים, שאיימו להחליף מפלגה אם יאולצו להצביע בעד נישואים חד מיניים. מלבד קרוגר היו בחבורה- שוטר לשעבר שהואשם בתקיפה כשחתך את פניה של חברתו בבקבוק שבור, נציג של אזור הברונקס שלא רק שלא גר בברונקס אלא גם השתמש בהטבות תפקידו שלו כדי לרכוש סושי בסך 20,000 דולר למשפחתו, ופוליטיקאי הומופוב שהצליח להרחיק ממנו את כל משפחתו (כולל נכדתו הלסבית) בשנאתו היוקדת.
אז באמת לעומתם, קרוגר נראה מותק של גבר, אך הוא היחיד מהחבורה שניהל, במקביל למאבק נגד זכויות להט"בים, רומן ארוך עם גבר. הכל השתנה כאשר הFBI חקרו את קרוגר באשמת שחיתות, וגילו שהמשפחה איתה הוא מצטלם בתמונות איננה שלו (וכנראה נשכרה לתמונות) ושהאישה שהוא טוען שהיא החברה שלו, היא למעשה האמא של בן זוגו האמיתי!
מייד לאחר מכן, עיתון ה'ניו יורק טיימס' הוציא את קרוגר מהארון. עד היום קרוגר טוען שהיה קורבן להתקפה תקשורתית אך גם שראה את האור ושכעת יש לו "הבנה טובה יותר על ההשלכות שיהיו לחוק הזה על הזכויות של אינספור ניו יורקרים". קארל קרוגר שינה את הצבעתו לחיובית בהצבעה שאישרה נישואים חד מיניים במדינת ניו יורק.