>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
לפני שנה וחודשיים שוחחו פעילי זכויות להט"ב בבריטניה עם mako גאווה, והביעו מורת רוח על כך שהסרט "אשת הברזל" של הבמאית פילידה לויד, בכיכובה של מריל סטריפ, מתעלם לחלוטין מתקנה 28 ההומופובית ומהנזק שגרמה ראש ממשלת בריטניה לשעבר לבני נוער להט"בים.
"על הידיים של תאצ'ר יש דם של בני נוער שהתאבדו, בגלל שהם נותרו חסרי ישע", אמר טוני פנוויק, ממארגני אירועי חודש ההיסטוריה הלהט"בית, המתקיים בבריטניה מדי שנה בפברואר. "עכשיו הסרט יהפוך אותה לגיבורה".
לשון התקנה: "רשות מקומית לא תעודד הומוסקסואליות בכוונה תחילה"
אם פנוויק חשש שהסרט יהפוך את תאצ'ר לגיבורה, נראה שהוא טעה – ובגדול. אבל הסרט אכן התעלם לאחד הדברים ההומופוביים ביותר שנעשו בשלהי המאה ה-20, ובעוד כל אזרח בריטי יודע מה משמעות המילים "תקנה 28", ברחבי העולם כמעט ולאיש אין מושג במה מדובר.
בשנת 1986 העבירה ממשלתה של תאצ'ר את תקנה 28 לחוק הרשויות המקומיות, האוסרת על "עידוד הומוסקסואליות", על מנת שבני נוער לא "יהפכו" לכאלה.
"רשות מקומית לא תעודד הומוסקסואליות בכוונה תחילה או תפרסם חומר שיש בו כוונה לעודד הומוסקסואליות או תלמד באיזשהו בית ספר קבלה של הומוסקסואליות כסוג של מערכת יחסים או תא משפחתי", כך לשון התקנה.
עם כניסתו של טוני בלייר לרחוב דאונינג 10 התחילו יותר ויותר בתי ספר להתעלם מהתקנה, אולם היא בוטלה באופן רשמי רק אחרי כמה שנים – בשנת 2000 בסקוטלנד ובשנת 2003 באנגליה, ווילס וצפון אירלנד. מדובר היה באחד האתגרים הקשים עבור בלייר, שניסה לבטל את התקנה. כמו שאומרים: קל להרוס, קשה לבנות.
לא רק התאבדויות: טראומה וצלקות לקורבנות הבריונות
החוק יצר מצב שבו מורים פחדו לסייע לתלמידים שמספרים על נטיותיהם המיניות. במקרים קיצוניים יותר, תלמידים הוטרדו על רקע נטיותיהם המיניות, לעתים אף באלימות, והמורים פחדו לפעול נגד הבריונים, מחשש שהדבר יהווה עבירה על התקנה.
תקנה 28 הביאה לסערה בקרב ארגוני להט"ב בבריטניה, כאשר העיר מנצ'סטר, "בירת ההומואים הבריטית", ידעה את אחת ההפגנות הגדולות בתולדותיה. יותר מ-20 אלף בני אדם הפגינו במשך שלושה ימים, כאשר חלקם צובעים אוטובוסים ציבוריים בוורוד או כותבים על שמשותיהם באדום את הספרות "28".
כדי להיאבק בחוק, קם ארגון סטונוול, שהוא היום אחד הארגונים הגדולים בממלכה המאוחדת, ועוסק בחינוך נגד הומופוביה ותמיכה בבני נוער. אנדי ווסלי, מנהל מחלקת התקשורת של סטונוול, הדגיש בדבריו כי מלבד ההתאבדויות, תקנה 28 גרמה לטראומה וצלקות לבני נוער רבים, שהרגישו "לבד במערכה" אל מול הבריונות.
אחד מבני הנוער הללו הם ווסלי עצמו, שיצא מהארון בגיל 14 באמצע שנות התשעים. בכל מקום אליו הלכתי, היו אומרים לי: 'מתרומם' ו'הומו מסריח', והיו מתנכלים לי, מרביצים לי ועושים לי את החיים קשים. אבל למרות שלשון החוק דיברה על הפצה של חומר, המורים כבר פירשו את זה בצורה כזאת שהם פחדו להתערב. הם לא רצו לצאת עבריינים. בגיל 14, כשאתה מרגיש שאין לך אל מי לפנות, זאת הרגשה איומה".