פרישתו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 לאחר פחות משמונה שנים, ולראשונה זה 600 שנה, היא ללא ספק בשורה משמחת, לקהילת הלהט"ב בפרט ולעם היהודי בכלל. מדובר באפיפיור שהיה רע לקהילה ורע ליהודים, וניתן לומר שלא נתגעגע אליו. עם זאת, בל נטעה, יציאת העשן הלבן מארובת ה קונקלווה אינה צפויה לסמן עידן חדש ביחסי הוותיקן עם הקהילה הגאה. צריכה להיות הפתעה גדולה מאוד אם על "הכס הקדוש" יישב מנהיג גיי-פרנדלי.
מינויו של האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני, היה ללא ספק רגע מכונן עבור ישראל והעם היהודי. אזרח פולני, חסיד אומות העולם שהציל יהודים בשואה, כונן יחסים רשמיים בין הוותיקן למדינת ישראל ובביקורו בירושלים הטמין בכותל המערבי פתק ובו בקשת מחילה היסטורית על הרדיפות והעוולות שביצעה הכנסייה לעם היהודי.
בקהילת הלהט"ב, לעומת זאת, מאוכזבים מיוחנן פאולוס על כך שלא ביטל את התנגדות הכנסייה להומוסקסואליות. אך מצד שני, עם פריחת זכויות הלהט"ב בעולם המערבי בימי כהונתו, לא נראה האפיפיור הקודם לוקח חלק אקטיבי במאבק נגד הקהילה כמו האפיפיור הנוכחי.
הנאום ביד ושם: "מיליוני יהודים שנהרגו בטרגדיה נוראה ואיבדו את חייהם"
בנדיקטוס ה-16 הדגיש במהלך כהונתו ביתר שאת את הצורך לדייק בפתגם הידוע ולומר: "יותר קתולי מהאפיפיור" ולא "יותר צדיק". הוא היה רחוק מלהיות צדיק, ואם היה צדק בעולם, הוא היה עומד לדין על חלקו בטיוח עשרות מקרים בהם כמרים קתולים התעללו מינית ואנסו ילדים רק בעשור האחרון.
כיהודים, איפשרנו לו להנות מהספק וקיבלנו את גרסתו לפיה במהלך שירותו בוורמאכט, צבאה של גרמניה הנאצית, עת היה האזרח הגרמני יוזף רצינגר, מעולם לא רצח יהודים. אחרי הכל, הוא בכל זאת ערק מהצבא לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, אולי כדי שלא ייחשב לפושע ואולי בגלל שהוא באמת התנגד לנאציזם. כאמור, הוא נהנה מהספק.
אבל על שלושה דברים במהלך כהונתו אי אפשר לסלוח. הראשון הוא דבריו בטקס ביד ושם בירושלים, שם לא גינה את מכחישי השואה, דיבר על "מיליוני יהודים שנהרגו בטרגדיה נוראה ואיבדו את חייהם" והביע "חמלה", אפילו לא התנגדות, לרדיפה "על רקע גזע, צבע עור, תנאי מחיה או דת". את המילה "אנטישמיות" הס מלהזכיר.
הדבר הוביל לביקורת חריפה, ובצדק רב, מצדו של יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו, ניצול שואה בעצמו. לא מדובר ב"מיליונים שנהרגו בטרגדיה נוראה" אלא בשישה מיליון יהודים שנרצחו בפשעי מלחמה שביצעו הגרמנים הנאצים.
אם זה לא מספיק, במהלך כהונתו החליט להחזיר לחיק הכנסייה את הבישוף הבריטי מכחיש השואה ריצ'ארד ויליאמסון, אשר הודח בשנות השמונים על ידי יוחנן פאולוס השני. בנוסף, התכוון להכריז על האפיפיור האנטישמי, פיוס ה-12, שנמנע מהצלת יהודים בשואה, "קדוש". רק מחאה יהודית עולמית גרמה לו לחזור בו.
כלפי קהילת הלהט"ב היה בנדיקטוס ה-16 הרבה פחות זהיר. נראה שכל התקדמות בנושא זכויות להט"ב באיזשהו מקום בעולם גרם ל"אב הקדוש" לבחילה או אפילו אנגינה. אולי בגלל זה בריאותו נפגעה עד כדי כך שהרגיש צורך לפרוש?
על נישואים בין בני אותו מין: "איום על עתיד האנושות"
כבר בטקס בחירתו הבהיר את עמדתו כלפי ההומואים: "אל לכנסייה להתאים עצמה לרוחות הזמן. יש להישמר מפני הדיקטטורה של היחסיות, שאינה מוכנה לתת לשום רעיון תוקף על פני האינדיבידואליזם והאני".
במהלך השנה וחצי האחרונות הכריז מלחמה על "התועבה", כפי שכינה נישואים בין בני אותו מין, אמר כי מדובר ב"איום על עתיד האנושות", הורה לנזירות אמריקניות להפסיק לתמוך בקהילה הגאה ואף קרא "להגן על נישואי סטרייטים".
ובאשר לבעיה שאינה קשורה במישרין לקהילת הלהט"ב, בביקורו הראשון ביבשת אפריקה בשנת 2009, מצא לנכון לצאת נגד השימוש בקונדומים, והצהיר: "הקונדומים עוזרים להפיץ איידס".
לאפיפיור החדש: פשוט תשתוק, זאת כבר תהיה התקדמות
ללא ספק, גם כיהודים וגם כהומואים, לא נראה שנתגעגע במיוחד לבנדיקטוס ה-16. אבל הסיכוי שמחליפו בתפקיד יתמוך לפתע בקהילה הגאה הוא אפסי. על כן, פרישתו של בנדיקטוס ה-16 כלל אינה סיבה למסיבה. הלכה נבלה – תבוא טרפה.
השאלה היחידה היא האם מחליפו יהיה יותר גרוע או פחות גרוע. האם גם האפיפיור החדש ייתקל בהפגנות של ארגוני להט"ב, כמו זאת שהייתה השנה בגרמניה או לפני כשלוש שנים בבריטניה? האם גם הוא יקבל כותרת כל שני וחמישי ב-mako גאווה?
הדבר תלוי בקו שיוביל. אין לצפות שהוא יהיה גיי-פרנדלי, אבל ניתן לקוות שהוא לא יתמקד ויכריז "מלחמה על התועבה", כמו שעשה האפיפיור היוצא. כמו שאומרים: פשוט תשתוק, זאת כבר תהיה התקדמות.