חוקרים מאוניברסיטת סארי באנגליה בדקו אמונות הנוגעות לקול ונטייה מינית, וניסו לבדוק האם הן קשורות לסטיגמות ודעות קדומות על להט"בים. לצורך המחקר, ענו על שאלון מקיף בנושא 363 הטרוסקסואלים ו-147 משתתפים להט"בים.
הנבדקים ההטרוסקסואלים נשאלו האם הם חושבים שאפשר לזהות גברים הומואים על פי הקול שלהם בלבד והאם הם חושבים שהומואים או לסביות יכולים לשנות את הקול שלהם, אילו רצו בכך. בנוסף, הם נשאלו האם הם מנסים להימנע או להתחמק מאנשים ש"נשמעים כמו גייז". גם הנבדקים הלהט"בים נשאלו על קיומו של "קול הומואי" ואם לדעתם אפשר לשנות אותו, אבל בנוסף נשאלו האם הם נמנעים או מתחמקים מאנשים או סיטואציות מסוימות בגלל חשש מאפליה או לעג.
כל המשיבים, בלי קשר לנטייה המינית שלהם, האמינו שאפשר לזהות הומואים על פי הקול, יותר מאשר נשים לסביות. עוד מצאו החוקרים כי הטרוסקסואלים שמאמינים שאפשר לזהות נטייה מינית על פי קול, לרוב מחזיקים בגישה אנטי-להט"בית ובדעות הומופוביות. הנתון הזה הקצין אם הנבדקים האמינו בנוסף שאין דרך לשנות "קול הומואי".
מבין המשיבים ההומואים, אלו שחשבו שאפשר לזהות נטייה מינית על פי קול וכי אי אפשר לשנות אותו, האמינו שהם בעצמם "נשמעים כמו הומואים". אותם גברים גם נטו לחשוב שקיימת עליהם סטיגמה, והם לרוב מודעים יותר לגבי תגובות של אחרים לקול שלהם וחוששים יותר מדחייה חברתית, כך על פי ד"ר לפסיכולוגיה חברתית פאביו פאסולי, שהוביל את המחקר שהתפרסם בכתב עת בריטי לפסיכולוגיה חברתית.
למרבה הצער, המחקר גם גילה שהומואים חשופים יותר לאפליה מלסביות, זאת בגלל הדרך בה הם נשמעים. "להישמע כמו גיי משקף סטריאוטיפים נפוצים הקשורים לגברים הומואים, שעדיין נתפסים 'שליליים'", אמר פסולי בראיון. "עבור גברים, 'קול הומואי' מעיד על חוסר התאמה לנורמות של גבריות והטרוסקסואליות".
קשה להגדיר מה בדיוק הופך קול ל"הומואי". עבור חלק מהאנשים מדובר בטון דיבור גבוה, אבל עבור אחרים הדבר נמדד בשטף הדיבור, קצב הנשימה או בצורת ההגייה. חלק מאמינים שמדובר כי תכונה זו נרכשת עם הזמן, מתוך צורך שייכות לקבוצה או קהילה, אבל אחרים מתעקשים כי זוהי תכונה מולדת. ביננו, זה ממש לא משנה איך אתם נשמעים, כל עוד אתם גאים בעצמכם, טובים לסביבה שלכם ואוהבים להרים.