אחד האתגרים הקשים ביותר שמעמידה החברה בפני טרנסג'נדרים הוא ההורות. הורים טרנסג'נדרים שעברו את השינוי לפני שהפכו להורים, נאלצים לנווט דרך סוכנויות אימוץ ומרפאות פוריות עד להבאת בן המשפחה הקטן לעולם, ואלו שעברו את השינוי מאוחר יותר בחיים, מתבגרים לתוך האימהות בעודם מקיימים משא ומתן מחודש בנוגע למערכות היחסים שלהם עם ילדיהם הגדולים שזוכרים אותם כאבא.
9 הורים טרנסג'נדרים מספרים על הדרכים השונות שלהם לגידול ילדים. הם עשויים להיות שונים בזהות המגדר שלהם, בסגנון ההורות, בגיל, ובחוויות שעברו, אבל בדיוק כמו אבות הטרוסקסואלים, כולם חולקים דבר אחד חשוב במשותף - אהבה ללא תנאי לילדיהם.
קיידן ואלייז'ה ובתם עזאליה
כאשר קיידן פגש את אלייז'ה, הוא התאהב בו במבט ראשון, אך מעולם לא חלם שיהיו להם ילדים. ההיריון הגיע בהפתעה כאשר קיידן הפסיק ליטול טסטוסטרון בעקבות ניתוח שעבר, ורק אחרי 5 חודשים גילו הזוג על ההיריון.
קיידן ואלייז'ה תיעדו את תהליך שינוי המין של קיידן ואת ההיריון הלא מתוכנן בערוץ היוטיוב שלהם, ולמרות ההערות הטרנספוביות שספגו בעקבות התיעוד, דעתם לא השתנתה.
"אנחנו מסוגלים לאהוב את הילדים שלנו באותה מידה כמו כל הורה אחר", אומר קיידן, "הילדים שלנו לא יהיו מבולבלים יותר, ולא יציקו להם בגלל שאני טרנס, יותר ממה שמציקים לילדים בעניינים אחרים, כמו למשל שהוריהם גרושים".
ריילי ג'ונסון ורייצ'ל הנסי
השניים מצפים לילד ראשון בחודש ספטמבר, לאחר שרייצ'ל נכנסה להריון מתורם זרע. אחרי מספר ניסיונות עם תרומות זרע אנונימיות, החליטו ריילי ורייצ'ל לבקש תרומת זרע ממכר משותף.
לשאלה מדוע הם אינם מתעניינים במינו של העובר, עונה ריילי כי הוא מבין מדוע זה נושא לשיחה, אבל לו יותר חשוב שהילד שלהם יאמר להם מה הוא רוצה להיות.
צ'ינו ומיה סקוט צ'אנג, ובתם לונה
כגבר טרנסג'נדר, צ'ינו תמיד חשש שלא יצליח בתפקיד אבא, אך בסופו של דבר גילה שגידול בתו לונה, שנולדה מתרומת זרע, בא לו באופן טבעי.
"בשבילי, הוא פשוט אבא שלי", אומרת לונה בת ה-10, ואשתו מיה מוסיפה כי כבר כשהכירו, היא ידעה שהשילוב של הכוח והפגיעות של צ'ינו יגרמו לו להיות בן זוג ואבא נהדר.
טריסטן וג'ון וילדיהם היילי וריילי
כגבר טרנס, טריסטן לעולם לא חשב שיהיה הורה לילדים, עד שפגש את ג'ון, שפתח בפניו כיוונים חדשים של משפחה והורות, כאשר קרובת משפחה של ג'ון לא הייתה מסוגלת יותר לגדל את שני ילדיה והם אימצו אותם.
"הילדים, כיום בני 4 ו-7, לא מודעים לכך שההורים שלהם יוצאי דופן", אומר טריסטן. "מבחינתם, הם תמיד הכירו מבנים שונים של משפחות, אנחנו מכירים הרבה משפחות חד הוריות, משפחות גאות או משפחות מעורבות. בעיניהם, יש מספר עצום של דרכים שילדים יכולים להיות אהובים ללא תנאי".
דיאנה פיגוט
בגיל 35, אחרי נישואים של 18 שנה, עזבה דיאנה, שכל בני משפחתה ומכריה הכירו אתה כגבר, את משפחתה וילדיה ועברה לסיאטל בתקווה לעובר ניתוח לשינוי מין. "הרגשתי את כאב הפרידה מהמשפחה שלי. הרגשתי לא אהובה ונראה כאילו זה הולך להיות מצב קבוע. עד שפגשתי את ואל, שהפכה לאשתי".
כיום, משפחתה הקודמת של דיאנה מקבלת אותה כפי שהיא, מלבד בנה ואשתו, שניתקו איתה את הקשר. "הבן שלי מאוד חכם ושנון, ואני באמת מתגעגעת אליו. חסר לי לראות אותו הופך להורה לנכד שלי. אבל אני חושבת שההצלחה הגדולה של אנשים טרנסג'נדרים היא הקמת משפחה חדשה. כי אתה לא תמיד יכול להביא את המשפחה הישנה שלך איתך".
לואיס מיטשל, קריסיה ובתם
למרות שהוא מודע לסקסיזם, טרנספוביה, הומופוביה וגזענות, שעשויות להשפיע על חיי בתו בעתיד, לואיס סומך עליה שתוכל לעמוד על שלה. "התקווה שלי היא שעל ידי כך שאחשוף אותה למגוון רחב של אנשים ואלמד אותה את ההיסטוריה של עמיה (פרואני, פולני, אפריקאי-אמריקאי), היא תמצא את עצמה שקועה היטב ביופי הייחודי של ההרכב של בני משפחתה".
אמילי ג'קסון אדני וביתה
במאמץ להסתיר את זהותה, עבדה אמילי 37 שנים בסביבה גברית מסורתית כמהנדס אזרחי. "הפכתי אובדנית והרגשתי שיש רק שתי אפשרויות בשבילי: להתמודד עם השדים או לסיים את חיי. זה הפחיד אותי, אז פניתי לעזרה מקצועית ויצאתי משם עם האבחנה של המצב שלי".
בגיל 56 החלה אמילי בתהליך השינוי, בעודה שומרת על מקום עבודתה. בנה הגדול החליט שלא לקבל את השינוי וניתק את הקשר עמה, אך מצד שני, הקשר עם בתה רק הלך והתחזק. "היא מציגה אותי כאמא שלה, ומעולם לא טעתה והתייחסה אליי כזכר. היא פשוט אדם מדהים".
מין מת'סון ובנו איידן
שבועיים לפני שאיידן נולד, מין מת'סון ואשתו קיבלו הודעה מסוכנות האימוץ שאמו הביולוגית של איידן בחרה בהם להיות ההורים המאמצים שלו.
הם היו צריכים להתגבר על טרנספוביה משמעותית כדי להשלים את תהליך האימוץ. ואפילו העובדת הסוציאלית שטיפלה במקרה שלהם הודתה בסופו של דבר כי הדעות הקדומות שלה היטו את שיקול דעתה. "היא השוותה שינוי מין לפיצול אישיות. התקשרתי אליה והסברתי לה שכאשת מקצוע היא חייבת לדעת שלהיות טרנסג'נדר זו לא מחלת נפש. היא הודתה כי הטרנספוביה עמדה בדרכה ומנעה ממנה להיות אובייקטיבית וביקשה להעריך מחדש את הבקשה עם הממונה עליה".
בעקבות השיחה הזו נשקלה בקשתם של מן ואשתו מחדש, והם זכו לאמץ את איידן. "אני אוהב את כל מה שכלול בתפקידי כאב. אני אוהב את הרגעים שאני מסתכל עליו ומבין שיש פה חיים זעירים ואני מקבל להיות חלק מהם. אין הרגשה טובה יותר".
טרבור מקדונלד
כאשר טרבור מקדונלד והשותף שלו החליטו להקים משפחה, רופאיו אמרו לו להפסיק לקחת טסטוסטרון. "יש לי זקן, קול נמוך ואני לובש בגדי גברים טיפוסיים. אני מבטא את עצמי בדרך זו, כי זה גורם לי להרגיש עצמי. גם ניתוח החזה שלי היה חלק מהדרך שלי לבטא את הזהות המגדרית שלי".
זמן קצר לאחר שעצר את ההורמונים, הוא הרה, ולמרות שהייתה לו פחות רקמת שד מבעבר, הוא עדיין רצה להתנסות בחוויית ההנקה. לאחר הלידה הטבעית הראשונה שלו, מיילדת עזרה לו להניק את התינוק בהצלחה.
כיום יש לטרבור שני ילדים, בני 4 ו-7 חודשים. "אני כותב בלוג על הניסיון האישי שלי, ומפעיל קבוצה בפייסבוק לטרנסג'נדרים המתעניינים בהריון, לידה, הנקה ורוצים ללמוד יותר. בשאר הזמן, אני פשוט הורה לילדים שלי וחי את החיים שלי".
