יציאה מהארון היא דבר לא פשוט, ובכל פעם מחדש אנחנו שומעים על מקרים של צעירים שבחרו להיות מי שהם באמת - ונזרקו מהמשפחה שלהם שחושבת שמדובר בבחירה. אלאור סעאת, בן 23 מאור יהודה, נאלץ לצאת מהארון פעמיים במהלך החיים. פעם אחת בגיל 18 מול אמו - ונזרק מהבית. מהר מאוד הוא החליט לעשות צעד אמיץ: "אמרתי לה שאני לא נמשך לנשים. לא אמרתי ׳הומו׳. פחדתי להוציא את המילים האלה מהפה שלי. זה היה בלילה, ובבוקר למחרת קמתי והיא אמרה לי ׳תארוז את הדברים שלך ותעוף מהבית׳".
כשהבין מול מה הוא עומד ושאין לו לאן לחזור, החליט לחזור לארון ולהסתתר שוב בגלל הצורה בה משפחתו קיבלה את הבשורה. "הלכתי לבית ספר כשאין לי לאן לחזור ועברתי בין דירות של חברים. חזרתי הביתה ואמרתי לה שזה שיגעון של גיל ההתבגרות. מן הסתם, זה נאמר כי הייתי צעיר מידי וידעתי שאני צריך את העזרה הכלכלית".
אלאור ידע מאז ומתמיד שהוא הומו. "במהלך כל החיים חייתי בשקר, שמתי מסכות", הוא מעיד, "שיקרתי לכולם שאני עם חברים, בזמן שהייתי בזוגיות. חייתי סוג של חיים כפולים, המשפחה המורחבת תמיד ידעו והרגישו, אבל אף פעם לא דיברו על זה. תמיד היה לכולם נוח לחיות בהכחשה".
ודווקא בצבא, כששירת כמפקד של חובשים קרביים, הרגיש משוחרר יותר. "כשהתגייסתי לצבא במהלך השירות, זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני יכול להיות עצמי", הוא מסביר, "היו עוד הומואים ביחידה. היית משוחרר כי אין לי את ההורים שלי לידי, שחוקרים אותי מה אני עושה. כל התהליך של ההשלמה והקבלה התחיל עוד בגיל 17".
לאחר שירותו הצבאי החליט להגשים את חלומו וללמוד רפואה, אלא שמבחינתו ידע תמיד שהתנאי של הוריו זה להישאר בארון. "נרשמתי ללימודי רפואה באוניברסיטת LSMU שבליטא. התחלתי ללמוד בספטמבר האחרון, ארזתי את כל החיים שלי ופשוט עברתי. בשלב מסוים הבנתי שאני לא יכול לשים על עצמי מסכות בכל פעם שאני חוזר לארץ. ידעתי שההורים שלי יפסיקו לממן לי את הלימודים, וזה מה שקרה".
"אני לא כועסת עליך, אני מרחמת עליך"
לפני כחודש החליט לעשות את הצעד האמיץ שוב ולספר למשפחתו, אלא שמאז את הלילות הוא מעביר בבכי. "הם ההורים שלי, אני רוצה שהם יכירו אותי, את מי שאני באמת, שיאהבו אותי כמו שאני. אני הבן שלהם אחרי הכל. הם האנשים שאני הכי אוהב בחיים שלי. הם חשובים לי יותר מכל דבר. מהרגע שסיפרתי להם, אני חווה באופן יום-יומי איומים והצהרות מוגזמות כמו איחולי מוות. אמא שלי מחקה אותי ואמרה לי ׳אל תתקשר לכאן יותר, אין לך בית לחזור אליו׳".
בשיחה האחרונה עם אימו בטלפון ניסה אלאור להסביר לה את רגשותיו ואת מצבו הכלכלי, אך הוא קיבל קללות ומילים קשות. "היא אמרה לי ׳אני לא כועסת עליך, אני מרחמת עליך׳. היא לצערי לא באמת מבינה שהדבר הזה לגיטימי. אבא שלי נגרר אחריה לדעתי. הוא בהתחלה תמך בי ושלח לי הודעה שהוא לצידי, אבל כשהגעתי הוא קילל אותי". אלאור גם אמר לאימו "אין לי מה לאכול", אבל הדבר לא עניין אותה, "מבחינתה כל עוד אני הומו אני לא הבן שלה יותר".
"הם דרשו מכל בני הדודים שלי לא ליצור איתי קשר, למעט כמה בודדים שעשו את זה גם בסתר", מוסיף אלאור. "זאת אומרת שגם מי שעשה את זה פחד לעמוד מול ההורים שלי ולהגיד את הדעה שלו בגלוי. אמא שלי גם אמרה, 'אם הייתי יודעת לאורך ה-23 שנים האלה הייתי זורקת אותך כבר מזמן'".
וזה לא הכל. משפחתו דרשה ממנו ללכת לטיפולי המרה, לאחר שהפגישו אותו עם הרב זמיר כהן. "במהלך השיחה הוא היה מאוד ניחוח וניסה להסביר לי שדרכי היא לא דרכו של האל. זמיר עוד היה רגוע ודיבר בשלווה, אבל רבנים אחרים המליצו לאמא שלי למחוק אותי ולהעיף אותי מהמשפחה. כל הזמן נאמר לי, ׳אם אתה לא מבין שזה ניתן לשינוי והולך לטיפולי המרה אז אתה לא הבן שלנו יותר׳".
כעת, הוא פונה לקהל הרחב במטרה לסייע לו להשיג את הכסף ולהגשים את חלומו להיות רופא. "השתדלתי לא להגיע לסיטואציה שאבקש כסף ועזרה מאנשים. ניסיתי לעשות הכל כדי שהמשפחה תסייע לי ולא הגיע לרמת נזקקות. אני חי פה לבד. רחוק מהמשפחה, אני משתדל כמה שיותר להתרכז בלימודים אבל המקרה הזה משתלט עליי. יש פה לילות ללא שינה שאני כל הלילה רק בוכה ואני קם בבוקר עם עייניים אדומות".
>> עידן שרעבי: "אני חווה מיניות שקשורה לטירוף"
>> 10 הומופובים קיצוניים שהתגלו לבסוף כהומואים
>> תום שיניצקי: "איבדתי שליטה על הגוף שלי ממנת יתר"
ומה מעבר לזה? "המטרה העיקרית זה שאנשים יתרמו ויפתחו את הלב שלהם, או שלפחות ישתפו את הכתבה. המטרה השנייה לא פחות חשובה, שאם יש ילד עכשיו בארון, שהמשפחה שלו לא עוזרת לו ולא מקבלת אותו, חשוב לי שהוא ידע שהוא לא עושה שום דבר רע, ושיהיה גאה במי שהוא. שפשוט ילך עם האמת שלו, ויעשה את מה שהלב שלו בחר".
תרומות להמשך לימודיו של אלאור אפשר להעביר לבנק הפועלים, מספר בנק 12, מספר סניף 657, מספר חשבון 6140. ניתן לפנות לאלאור בחשבון הפייסבוק שלו, וגם באינסטגרם.