"מעולם לא הייתה מלחמה בין שתי מדינות עם זכויות להט"ב": כך נחתם סרטון הסברה ישראלי שפורסם לאחרונה ומכוון לדבר לקהילות ליברליות גאות במערב, במטרה להאיר את עיניהן. הסרטון המדובר זכה עד כה ליותר מ-300 אלף צפיות והוא מציג את סיפורו של עבדול, הומו פלסטיני שנרדף ועונה על ידי חמאס, לצד עובדות מטרידות על מצבה של הקהילה הגאה בעזה ובגדה. 

ההיגיון אומר שמדינות שחולקות ערכים של זכויות אדם וליברליות אין ממש על מה לריב, אבל למרות זאת נוכחנו לגלות בשבועות האחרונים כי היגיון הוא לא אחד ממאפייני התקופה, ואחד הביטויים העזים ביותר לחוסר ההיגיון והאבסורד הוא תופעת הארגונים הגאים הפרו-פלסטיניים, שבמקרה הטוב לא מגנים את ארגון הטרור חמאס ובמקרה הגרוע תומכים בו. 

ומה בעצם גורם לאנשים מערביים, ליברלים, חילוניים, אבירי זכויות נשים ולהט"ב, לתמוך בארגון טרור פונדמנטליסטי שמוציא להורג להט"ב ומדכא נשים? תלוי את מי שואלים. יש שיסבירו את התמיכה כחלק ממאבק עולמי על זכויות אדם, או כשותפות גורל של מיעוטים מדוכאים. אחרים יטענו שמדובר בהיעדר ידע שנגרר אחרי טרנדים ברשתות, ויש שיאמרו שפשוט מדובר באותה אנטישמיות מוכרת בשינוי אדרת, במיוחד לאור העובדה שרבים מתומכי פלסטין ברחובות ברחבי העולם לא הנידו עפעף בזמן שמיליוני מוסלמים נהרגו על ידי מוסלמים אחרים בסוריה, לוב, תימן ועיראק.

אפשר כבר להגיד שקהילת הלהט"ב בישראל ובעולם נכנסה לאירוע מלא מלא, משני עברי המתרס. הראשונים שנכנסו למערכה, מהצד הישראלי, היו הלוחמים והלוחמות הגאים שלקחו חלק בלחימה באותה שבת איומה. חבר הקהילה, קצין הלוט"ר סרן במיל' שגיא גולן ז"ל, שנפל בקרב על בארי, הפך לסמל השותפות של הקהילה הגאה במערכה. מדינה שלמה כאבה את נפילתו, שבוע לפני החתונה המיועדת עם בן זוגו עומר אוחנה. סיפור גבורתו ונפילתו והתמיכה העצומה שקיבל מאזרחי המדינה, הוביל לכך שהשבוע עבר בקריאה שלישית בכנסת תיקון היסטורי לחוק התמלוגים לחטופים ונעדרים, שיכיר בבני זוג של נופלים להט"ב כאלמן או אלמנת צה"ל.

עומר אוחנה, בן זוגו של שגיא גולן
עומר אוחנה, בן זוגו של שגיא גולן

בעקבות סיפורו של שגיא גולן ז"ל, חברי קהילה נוספים שיתפו ברשתות על חלקם במאמץ המלחמתי וזכו לתמיכה עצומה. בין היתר אפשר לציין את הפוסט של איתי רוגטקה ובן זוגו הלוחם יובל, שבקשו להכיר בזכויות שלהם אחרי המלחמה, הפוסט של יואב עצמוני שהבטיח להיכנס לעזה עם דגל גאווה על הטנק, והפוסט של הלוחם ירדן חסקין, שנראה בתמונה במדי לוחם מנשק את בן זוגו אלון. האחרונה הפכה מאוד ויראלית, זכתה לתגובות מחבקות רבות, ביניהם גם אנשים רבים שנשבעו להצטרף למאבק הגאה. בימים שלפני המלחמה תמונה שכזאת הייתה גוררת מאות תגובות הומופוביות, אם לא יותר, אך הפעם הן בלטו בהיעדרן. 

אלון מאור וירדן חסקין (צילום: yardenhaskin@, instagram)
אלון מאור וירדן חסקין|צילום: yardenhaskin@, instagram

השגרירות הוורודה

בתחום ההסברה החליטו מובילי דעת קהל ויוצרים להט"ב להתגייס למערכה ולהשמיע קול שכל כך נחוץ בימים אלה. מדובר בלא פחות ממעשה תקדימי, שכן בסבבים או מבצעים קודמים קולה של הקהילה בתחום כמעט ולא נשמע. בין הקולות הבולטים נמצא אליאב בטיטו, שהקים כבר ביומה הראשון של המלחמה את "מטה ההסברה האזרחי", המפעיל עשרות אלפי מתנדבים ומפיץ סרטוני הסברה מעולים בעשרות שפות.

ראוי גם לציין את אליעד כהן, אחד האייקונים הגאים הבולטים בעולם, יזם, מפיק מסיבות ואיש עסקים עם יותר מ-1.5 מיליון עוקבים ברשתות. אליעד שגם שירת ביחידת לוחמה מובחרת, ומפרסם מאז פרצה המלחמה סרטוני הסברה רבים, זאת למרות הסיכון הברור הנשקף לעסקיו שפונים לגייז, רבים מהם פרו-פלסטינים.

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎✨Ran Haliva✨‎‏ (@‏‎ran_haliva‎‏)‎‏

בשבוע שעבר הצטרפה לנבחרת ההסברה לא אחרת מאשר אייקון הגאווה הישראלי והדיווה הבינלאומית דנה אינטרנשיונל, ששברה שתיקה ופרסמה פוסט הסברה מקיף וחד משמעי הקורא לקהילה הגאה העולמית לגנות בקול ברור את ארגון הטרור חמאס. "אתם מבינים שאם בטעות תמצאו את עצמכם ברחובות עזה, לא תצאו משם בחיים?" כתבה למיליוני מעריציה ברחבי העולם. "אם אתם לא מגנים את החמאס, אתם נגד קהילת הלהט"ב, נגד נשים ונגד שלום".

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Dana International‎‏ (@‏‎danainternational‎‏)‎‏

סיוע מעבר לים

מדינות המערב לא שלחו לנו רק נושאות מטוסים וצוללות גרעיניות, אלא גם תמיכה רחבה במערכת ההסברה מצד אייקונים גאים ובינלאומיים. מלבד מלכת הפופ והאייקון הגאה מדונה, אחד התומכים הבולטים של ישראל הוא דניאל ראיין ספולדינג, קומיקאי קנדי אוהב ישראל שחי בברלין, ופרסם מאז תחילת המלחמה מספר סרטונים חדים ושנונים על תומכי חמאס להט"ביות וקוויריות פרוגרסיביות עם שיער סגול שהפכו מאוד ויראליים, לא רק בקרב הקהילה הגאה. 

פעילה נמרצת נוספת בשורותינו, שמעלה פוסטים פרו-ישראלים רבים, היא לא אחרת מאשר השחקנית האהובה דברה מסינג, לנצח גרייס מ"וויל וגרייס". מסינג היא אמנם סטרייטית אבל נחשבת אחת מהאייקונים האהובים ביותר על הקהילה הגאה, ואת ההשפעה שלה על הקהילה הבינלאומית אין לקחת כמובנית מאליה. 

יש לא מעט אייקונים גאים שאכזבו אותנו, אבל את האכזבה הגדולה ביותר סיפק הזמר אדם למברט, יהודי משלנו, המזוהה עם הקצוות השמאליים של המחנה הליברלי בארצות הברית. למברט ניסה לפרסם פוסט נגד חמאס ובעד זכותה של ישראל להגן על עצמה, עמדה המנוגדת לעמדה הרווחת בקהילה הפוליטית אליה הוא משתייך, אבל הביקורת הייתה רפה והטון של הפוסט היה מתנצל, מה שגרם למעריצים הישראלים להתאכזב ממנו קשות. הוא אף חתם על מכתב האמנים עליו חתומות בין היתר גם בלה חדיד ודואה ליפה, שדרש מהקונגרס האמריקאי ומנהיגי העולם לפעול להפסקת אש מיידית, שחרור החטופים והעברת סיוע הומניטרי ראוי לעזה. במכתב, כמובן, לא התייחסו האמנים לטבח ה-7 באוקטובר ולא פרסמו גינוי חותך לארגון הטרור חמאס. 

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎ADAM LAMBERT‎‏ (@‏‎adamlambert‎‏)‎‏

גם בגזרת מלכות הדראג הקהילה הגאה סוערת. בכל יום מאז תחילת הלחימה הלב נשבר מחדש, כשעוד מלכה חסרת מודעות מפרסמת פוסט פרו-פלסטיני. דראג קווינס שהתבטאו בעד ישראל אפשר למצוא רק מעט, אם כי יש שיאמרו שדווקא המוצלחות ביותר, כי אם לא הכמות אז לפחות האיכות. 

על קצה המזלג, מאזן הכוחות כרגע נע בין בעלות הברית לגאנג'ה, טריניטי דה טאק, ביאנקה דל ריו, ג'יה גאן ונינה ווסט, לעומת העוכרות שיי קולה, ג'ינס מונסון וסשה ולור (היהודיות, כביכול), מונה אקסצ'יינג' וברוקלין הייטס. העוכרת המצטיינת היא מלכת הדראג ליידי באני, שמאז תחילת הלחימה משתפת בלי מעצור עשרות פוסטים נגד ישראל, שאין מילה אחרת שיכולה לתאר אותם מלבד אנטישמיים. ההתערבות של מלכות דראג בינלאומיות בנעשה במחוזותינו הוביל את מלכות הדראג הישראליות הבולטות טלולה בונט ויוסלה ליצור את אחד מסרטוני ההסברה החדים והיעילים ביותר שפונים לקהילה הגאה העולמית. 

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Pink Tank‎‏ (@‏‎pinktank.official‎‏)‎‏

אל תשכחו אותנו

ניתן לומר בוודאות שבמלחמה הזאת הקהילה הגאה יצאה מהארון והתגייסה באופן תקדימי למאמצי הלחימה. זו אולי הפעם הראשונה שהזהות הגאה והזהות הלאומית משתלבים באופן מובהק כל כך, משום שעד כה היו זהויות אלו לעיתים יותר בקונפליקט מאשר בשיתוף פעולה - כאשר הקהילה נאלצה להיאבק במדינה על זכויות לגיטימיות, כשבמקביל היא נתונה להתקפות והסתה מפי נבחרי ציבור מסוימים לאורך השנים. 

הרצון של חברי הקהילה לתרום, להילחם ולהשפיע מאז ומעולם היה כאן, אבל כעת הוא מתבטא בשיא עוצמתו כשדגל גאווה מונף ברקע בגאון, והלבבות חשים שותפות גורל, אמונה בצדקת הדרך וחיבור עמוק לעם. עם זאת, אל לנו לשכוח את השנה האחרונה, שהייתה מלאה בלהט"בופוביה, שנאה ואלימות כלפי חברות וחברי הקהילה הגאה. 

כעת יש לקוות שב"שש אחרי המלחמה", המאמץ והמחיר היקר שהקהילה הגאה שילמה לא ישכח, כשם שקורבנות הטבח והמלחמה לא ישכחו. עכשיו, יותר מתמיד, זהו תורה של המדינה לאפשר לקהילה הגאה זכויות בסיסיות כמו הזכות להינשא ולאמץ, הכרה מלאה במשפחות גאות והגנה מפני הסתה ואפליה. זה באמת לא בשמיים.

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎✨Ran Haliva✨‎‏ (@‏‎ran_haliva‎‏)‎‏

 רן חליוה הוא תסריטאי , איש קרייאטיב ובעל סוכנות דיגיטל