זוגות חד מיניים בישראל נאלצים להתמודד עם קשיים רבים - וכמוהם גם נשים וגברים שעברו תהליך לשינוי מגדרי. ולא מדובר רק באי הכרה ברבנות, בחוסר היכולת להתחתן, לעבור הליך פונדקאות ואימוץ, אלא גם השכרת דירה (דבר שבאופן כללי הפך לכמעט בלתי אפשרי). וזה בדיוק מה שקרה ללוסי אנגלסקו, בת 29, תושבת פרדס חנה שנולדה בבוקרשט, רומניה, ועלתה לארץ בצעירותה. לאחרונה היא התעניינה באפשרות לשכור דירה בעיר ונענתה בשלילה מצד בעלי דירות - רק משום שעברה הליך לשינוי מגדרי.
"חודש וחצי אני מחפשת לי יחידת דיור בפרדס חנה וראיתי כבר 8 יחידות דיור", מספרת לנו אנגלסקו, "ברוב הדירות גם המחירים מופקעים וגם היו כמה מקרים של בורות מצד המשכירים (ואני מעדיפה לא להגיד טרנספוביה)". בינתיים, עד שתמצא דירה, היא בין דירות וכרגע עוברת לגור אצל חברה בחדרה.
"שלחתי לבעל הדירה את ההודעה, כפי שאפשר לראות בצילום, וזו התשובה שקיבלתי. כתבתי הודעה שראיתי את המודעה ושאני מעוניינת, הוספתי שאני טרנסית כי זה מאתגר את רוב בעלי הדירות, ושאני מעוניינת לבוא לראות את הדירה".
"אני לא כועסת על אף אחד", מדגישה לוסי, "אם יש לי כעס כלשהו זה כנראה כלפי עצמי. וזה עניין שלו (בעל הדירה) עם עצמו. אני לא יכולה להכריח אנשים להכיל אותי ולקבל אותי, אבל אני כן רוצה שזה יעלה למודעות של אנשים, שיבינו שבנים טרנסים ונשים טרנסיות לא שונים מאנשים 'רגילים', כולנו אותו הדבר ואנחנו בני אדם, לכולנו יש חיים ועבודה. אני מאחלת לא רק לבעל הדירה, אלא לכולם - שיחיו באהבה, יקבלו אחד את השנייה, עם סובלנות".
ולדבריה של לוסי, היא נשאלה לא מעט בעקבות הפוסט שפרסמה בפייסבוק מדוע ציינה בפני בעל הדירה שהיא טרנסית. "התשובה לכך היא שאין דרך נורמלית להרגיש בנוח מול אנשים", היא מסבירה, "זה חלק מחיי היום היום. שלא ישאלו 'מי זאת לוסי?', או שאני פשוט אקבל סריקות גוף. יש לא מעט אנשים שמסתכלים ברחוב, ובכל זאת יפנו אליי בלשון זכר".
לוסי מאמינה שלכל אחד יש את הדרך שלו והזמן שלו לקבל את האחר, גם אם מדובר במשפחה והחברים הקרובים. "את השינוי המגדרי התחלתי לפני שנה וחצי. אני ובת הזוג שלי אז התחפשנו בפורים, אני התחפשתי לבחורה - וזה נשאר ככה. זו מי שאני. איך שאני מרגישה".
>> 20 עובדות שכל לסבית יודעת - ואתם?
>> 15 דברים שכל אקטיבי מוכרח לעשות במיטה
>> "ברור לי שהקהל מתחרמן כשאני יושב על דילדו ענק"
"הייתה סקרנות מאוד גדולה - מאיפור, תכשיטים, לבוש, להדגיש את הנשיות. חברויות ישנות לא נשארו לי כל כך, גם לאמא שלי עדיין קשה עם זה", היא משתפת ומוסיפה, "ועם כמה שזה מבאס אותי, אני מאמינה שיש לה את הדרך שלה ואני לא יכולה להכריח מישהו שיקבל אותי, היא בן אדם בסך הכל".