"עד לפני כמה שנים מעסיקים שאלו את עצמם למה להתעסק בנושאים כאלו. היום הם מבינים שזה ממתג אותם ומאפשר למשוך עובדים ועובדות שמזדהים עם עולם הערכים", אומרת סיון קניאל, מנכ"לית ארגון LGBTech שהציב לו למטרה לייצג את צורכי הקהילה הגאה בעולם ההייטק.
באמירה "בנושאים כאלו" קניאל מתכוונת ספציפית לצורכי הקהילה הגאה, אך לדבריה ההבנה הזו כבר חלחלה עמוק יותר. כיום לפי קניאל בחברות ההייטק מבינים שיש להם יכולת להשפיע גם על שילוב מיעוטים אבל גם בנושאים פוליטיים.
"מעסיקים מבינים היום טוב יותר מה הכוח שיש להם בידיים, גם של הכסף שלהם", היא אומרת, "יש כמה קולות מאוד בולטים במחאת ההייטקיסטים, מעינת גז ועד אסף רפפורט". מצב זה שונה מאד לדבריה מבעבר: "עד לפני חמש שנים לא ראיתי מעסיקים שמשנים את הלוגו שלהם בחודש הגאווה".
קניאל: "אחד לא יעצור את הרפורמה כי זה לא נחמד לכמה חילוניות וחילונים בעיניים. יעצרו את זה כי הכסף לא יחזור לישראל. המקום של המעסיקים פה הוא מאוד משמעותי. יש להם נקודת לחץ שמאוד משפיעה על השלטון. ואני שומעת את זה גם בשיחות מול מעסיקים"
המהפכה המשפטית שמקדמת ממשלת ישראל הציבה את תעשיית ההייטק בפני דילמה קשה, את קבוצות המיעוט שבתוך התעשייה מתמודדות עם אתגר מיוחד. רבים מהם מתעוררים כעת למציאות שמעמידה בסימן שאלה את מקומן בחברה הישראלית.
עיקר ההישגים שרשמו קבוצות בתחום זכויות האזרח הגיעו בשנים האחרונות מבג"צ. מסיבה זו, המהפכה המשפטית מרגישה לרבים מהם כמו מתקפה אישית על חירויותיהם. באקלים פוליטי זה עולה השאלה כיצד יכולה תעשיית ההייטק להגן על עובדיה, ואיזה דיאלוג עליה לנהל איתם.
שאלות האלה יעמדו במרכז בכנס LGBT @ Pride & Beyond שיערוך הארגון של קניאל בחמישי הקרוב (16.3) בסינמטק תל אביב. מדובר בכנס שנתי שהחל במדריד ויתקיים השנה בישראל - לראשונה מחוץ לגבולות אירופה. ארגון LGBTech הצליח לגייס להשתתפות בכנס שורה של מעסיקים גדולים בתעשייה, במטרה ליצור שיח חדש על המקום שתופס המעסיק בעולם שבו ייתכן שבג"צ כבר לא יוכל להגן עליהם.
"הקהילה העסקית מתמודדת עם אותו דבר שהמגזר הציבורי והארגונים החברתיים מתמודדים איתו", אומרת קניאל. "יש כאן מפגש מעניין, וזה סוג השיח שאנחנו רוצים להביא. נשאל מה האחריות של המגזר העסקי ומה אפשר לעשות בהינתן המצב הקיים".
איך הגיבה התעשייה על קיום הכנס?
"יצאנו לכנס בחשש בגלל שזו תקופה מאוד מורכבת במשק, גם בחברות הטק. יש הסתכלות גדולה יותר על כל פרט ופרט בתקציבי החברות. ולמרות זאת, ההירתמות היתה יוצאת מגדר הרגיל בגלל האקלים הפוליטי. זה מובהק. זה לייצר אמירה שהיא משמעותית לעובדות ולעובדים של אותם ארגונים, וגם מסר רחב יותר. בשיחות מול מעסיקים, נאמר לנו ׳אנחנו רוצים לשלב איתכם כוחות כדי להעביר מסר לממשלה׳. הדבר הזה נאמר".
"בשנים האחרונות מעסיקים מבינים טוב יותר את הכוח שלהם. הם יכולים להשקיע באלף ואחד דברים שהם מטרות טובות וראויות להשקיע בעובדים שלהם. כשבוחרים להשקיע בנושאים שמעסיקים את העובדים, רואים את ה-Return on Investment. בסוף, יש שורת רווח וזה בסדר גמור".
קניאל: "הירתמות חברות הטק היתה יוצאת מגדר הרגיל בגלל האקלים הפוליטי. אנחנו מייצרים אמירה שהיא משמעותית לעובדות ולעובדים של אותם ארגונים, וגם מסר רחב יותר. בשיחות מול מעסיקים, נאמר לנו ׳אנחנו רוצים לשלב איתכם כוחות כדי להעביר מסר לממשלה׳"
"יותר מזה שמעסיקים יכולים לעשות מעשה, הם חייבים ברגע הזה להשמיע קול מאוד נחוץ, כי זה אולי המנוע הכי משמעותי. זה הכסף. אף אחד לא יעצור את הרפורמה כי זה לא נחמד לכמה חילוניות וחילונים בעיניים. יעצרו את זה כי הכסף לא יחזור לישראל. המקום של המעסיקים פה הוא מאוד משמעותי. יש להם נקודת לחץ שמאוד משפיעה על השלטון. ואני שומעת את זה גם בשיחות מול מעסיקים".
אנחנו מדברים על מה עושים כדי לעצור את המהפכה. אבל בטח יש גם שיחה נוספת, על מה קורה ברגע שהחוקים החדשים עוברים. מה קורה שם?
"נשאלתי על הדרכון האירופאי שלי אינסוף פעמים בחודש האחרון, וזה קורע לב. חזרתי לארץ כי אני מאוד אוהבת את החיים כאן ואוהבת את המשפחה שלי", אומרת קניאל, שחזרה לישראל לפני כשנתיים לאחר עשור של עבודה ולימודים באירופה. "אבל יש כאן רגע שבו הרבה מאוד אנשים שוקלים ברצינות רבה לעזוב.
"אם החוקים האלו יעברו, יש כאן רגע שבו קהילת הלהט"ב כבר לא ממש סומכת על הממשלה. היא לא נתמכת רק בממשלה. היא פונה למעסיקים באופן פרואקטיבי כדי שהם יספקו לה רשת ביטחון. וכאן אנחנו נראה שאיפה שהממשלה תיקח מאיתנו זכויות, למעסיקים יש כוח להגן על הזכויות שלנו".
קניאל מספקת דוגמה לאופן שבו המעסיקים כבר מסייעים לעובדים להט"בים: "אנחנו קיימים כבר 12 שנה עובדים עם מעסיקים בין היתר על רגולציה. למשל, כדי לקבל הכרה כהורה בישראל נדרש תהליך של כמה חודשים לקבלת צו הורות. כאן המעסיק יכול להיכנס ולהגיד לעובדת שהוא מכיר בה כאם מהרגע הראשון גם אם היא עדיין נאבקת בבית המשפט או שהצו עוד לא הגיע. זה בדיוק הוואקום שאליו המעסיקים יכולים להיכנס".
מה נראה בכנס עצמו?
"היו לנו שתי מטרות כשיצאנו לדרך. הראשונה היתה לחבר בין הדורות השונים בקהילה. להביא סטודנטים וסטודנטיות, אנשים שאתמול בבוקר התחילו את המשרה הראשונה ועדיין אבודים טיפה בדרך - וגם אנשים שהם כבר שנים במערכת, שמבינים אותה, יותר מקושרים ויכולים לתת יד.
"המטרה השניה היתה ליצור שיח מורכב בעקבות האקלים הפוליטי. לטוב ולרע מה, שאנחנו עוברות עכשיו בישראל קרה בגלגולים שונים בכל מיני מדינות. בפולין, בהונגריה ואפילו בארה"ב. גם במדינות שאנחנו תופסים כיותר ליברליות כמו הולנד או שבדיה. רצינו להביא קולות ממקומות אחרים בעולם, לספר על האתגרים שהם חוו. בין אם זה ברמה האישית כלהט"ב, או משהו שהארגון שלהם התמודד איתו ולייצר שיח יותר רחב ממה קורה בישראל".