השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מתח בשבוע שעבר ביקורת חריפה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שלטענתנו מתעמרת בזוג לסביות ישראליות שעתרו לצו הורות פסיקתי, ואף חייב את מדינת ישראל לשלם להן הוצאות משפטיות בסך 20 אלף ש"ח.
רותם ואחניש (38) וגילי בכר (36), הכירו לפני יותר מעשור וגרות בימים אלה בספרד. בשנת 2018 הן החליטו שהגיעה העת להקים משפחה ורכשו מבנק הזרע מנות של תורם אנונימי. ראשונה הרתה רותם וילדה את הבן הבכור. אז פסק בית המשפט בעקבות בקשה לצו הורות פסיקתי כי גם גילי היא אמו. בשנת 2021 בנות הזוג ביקשו להרחיב את המשפחה והפעם הרתה גילי, כשהיא עושה שימוש באותן מנות זרע שנרכשו בסיבוב הקודם, ובשנה שעברה היא ילדה בת בברצלונה.
במרץ האחרון הגישו רותם וגילי לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בקשה למתן צו הורות פסיקתי, שיקבע כי רותם היא גם אמה של הבת, בדיוק כפי שעשו בפעם הקודמת. אלא שהפעם ההליך לא עבר חלק, והיועצת המשפטית לממשלה סירבה לבקשה והערימה עליהן קשיים.
"היינו מאוד מופתעות", מספרת ואחניש בשיחה עם mako. "אחרי שהבת שלנו נולדה בברצלונה היא אוטומטית קיבלה תעודת לידה, בה היה רשום את שני שמות המשפחה שלנו ואת שתינו כאמהות. זאת פעם ראשונה שעברנו הריון ולידה במדינה זרה והכל היה כאן נורא פשוט. לא היינו צריכות ללכת לבית משפט, אין איזו פרוצדורה מורכבת. יש הליך קצר ופשוט".
רותם וגילי פנו כמתבקש מהן לקונסוליה וביקשו להוציא דרכון ישראלי לבת, יחד עם כל המסמכים הנדרשים, ביניהן תעודת לידה בינלאומית. למרות זאת, סירב משרד הפנים לרשום אותן על פי דין, והסיר את שם משפחתה של רותם מתעודת הלידה, כמו גם את מעמד ההורה שלה. "אחר כך פנינו לבית המשפט וביקשנו צו הורות פסיקתי, כמו בפעם הראשונה", מספרת רותם, "הגענו במיוחד לארץ, אבל קיבלנו סירוב ממשרד הפנים".
תחילה, טענה היועמ"שית כי בנות הזוג אינן עומדות בדרישת התושבות, שכן לצורך תנאי זה הן חייבות להתגורר בישראל בשלוש מתוך חמש השנים האחרונות, או ב-12 מתוך 18 החודשים האחרונים. בתגובה, השיבו בנות הזוג כי הן מתגוררות באופן זמני בספרד למטרות עבודה, וכי הן מעולם לא עשו דבר לניתוק הקשר מישראל. מאז הרילוקיישן, הן המשיכו לשלם ביטוח לקופות החולים, הן מחזיקות בחשבונות בנק פעילים ובטלפונים עם ספק ישראלי.
"אני מגיעה מעולם המוזיקה וגילי היא עורכת וידאו של אירועים", מסבירה לנו רותם את נסיבות הרילוקיישן. "בזמן הקורונה העולמות האלה נרדמו ואנחנו היינו צריכות למצוא הזדמנויות אחרות. היום כל אחת מאיתנו עובדת בחברה אחרת בהייטק, אני מחזיקה באזרחות ספרדית כי אבא שלי אזרח ספרד, אז עשינו את המעבר".
בנות הזוג טענו כי בית המשפט המחוזי בלוד כבר הכריע בנושא וקבע כי אין להתייחס לתנאי התושבות כתנאי בל יעבור, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. לאור טענה זו דרש בית המשפט פעם נוספת את עמדת היועמ"שית בנושא ולמרות זאת, דחתה היועמ"שית את הדברים והבהירה כי פסק הדין אליו הפנו בנות הזוג ניתן לפני שכל סוגיית התושבות "הובהרה וחודדה" על ידי בית המשפט העליון.
"זה מתסכל מאוד", אומרות בנות הזוג. "ההליך היה נורא פשוט בברצלונה ודווקא בישראל לא מוכנים לרשום את הבת שלי כבתי. אנחנו הרי תמיד רוצות לשמור את האופציה לחזור לישראל, גם אם אין תוכנית ברורה כרגע. אם לא מגישים צו הורות פסיקתי תוך תשעה חודשים, זה הופך להיות הליך אחר, מורכב בהרבה. אם זה לא היה קורה עכשיו, בשלב מאוחר יותר הייתי צריכה להגיש בקשה לאימוץ על ילדה שהיא לכאורה לא שלי, למרות שאני מגדלת אותה. לכן גם החלטנו להתעקש". 
רותם וגילי, כטבען של אמהות, לא היו מוכנות לוותר כל כך בקלות והמשיכו לאתגר את הפרקליטות. הן טענו כי המקרה בו דן בית המשפט העליון היה שונה ביסודו מהמקרה שלהן, שכן אז דן בית המשפט בצו הורות פסיקתי כשאחד ההורים לא היה ישראלי, אך גם רותם וגם גילי שתיהן ישראליות.
ביולי האחרון, ביקש בית המשפט מהיועמ"שית את עמדתה הסופית בנושא נוכח הטענות של בנות הזוג. היועמ"שית הוסיפה ועמדה על עמדתה כי יש למלא את תנאי התושבות המעשית, וכי בנות הזוג אינן ממלאות אחר התנאים שנקבעו בהמלצת הוועדה, אשר דורשים כי השהות בחו"ל תהא תחומה בזמן וכי תוכח כוונה ברורה לחזור ולהשתקע בישראל.
לפני ימים אחדים נתן השופט יהורם שקד את פסק דינו בתיק ופסק לטובת השתיים, חייב את המדינה ברישום גילי כאמא של הבת ואף חייב אותה בתשלום הוצאות משפטיות בגובה 20 אלף שקלים. בנוסף, מתח השופט ביקורת קשה על התנהלותה של בהרב מיארה בהליך, על הניסיון להטעות את בית המשפט ועל ההתעמרות בבנות הזוג.
"ניסיון היועמ"ש להציג את המלצות הצוות המחודשות כאילו ניתנו בגינו של פסק הדין כמחייבות פשוט חוטא לאמת", כתב השופט שקד בפסק דינו. "לצערי הרב, והדברים נכתבים בלב כבד ואולם בלית ברירה, ניכר כי היועמ"ש הוסיף שלא לדייק עת הציג את אותן המלצות משל עברו את משוכת בית המשפט העליון ומשכך, לעמדתו, הן בבחינת פסק הדין המחייב בעניין של בנות הזוג. עמדה זו, בכל הכבוד, תמוהה ואף מקוממת ואין לה זכר בחומר שהונח בפני. לא אחדש דבר באם אזכיר כי על היועמ"ש מוטלת חובת תום לב מוגברת לפעול בשקיפות, בנאמנות על פי דין, ולא ניתן להסכין כי תחת חובה מוגברת זו יציג היועמ"ש סילוף משפטי, תוך התעמרות בבעלי דין. ישאל השואל, מהו האינטרס הציבורי עליו מבקש היועמ"ש להגן במקרה זה, כאשר מדובר במקרה זהה לזה שהובא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ומטרתו היא הסדרת הורותם של בני זוג מאותו המין ,עם ילדיהם הקטינים בעת הם מתגוררים זמנית בחו"ל".
"ההתנהלות החמורה של היועמ"ש כפי שתוארה על ידי בית המשפט בפסק הדין אינה בגדר חריג", אומרת עו"ד דניאלה יעקובי ל-mako לאחר הניצחון בתיק. "למרבה הצער, מדי יום ביומו בנות זוג מאותו המין סובלות מהתעמרות מצד היועמ"ש, המתאפיינת בהעלאת דרישות מדרישות שונות והצבת תנאים שאינם מן העניין ושאינם נדרשים מזוגות של גבר ואישה, הכל תוך שהיועמ"ש מתעלמת מפסיקות שדחו את עמדתה. התנהלות זו מביאה להתארכות ההליכים המשפטיים, משיתה על בנות הזוג הוצאות מיותרות גורמת לעוגמת נפש גדולה ובעיקר פוגעת פגיעה קשה בטובת הילד. הגיע הזמן שהיועמ"ש תחדל מההתנהלות הזו".
"הייתי מופתעת לקרוא את זה, לא ציפיתי", מסכמת רותם, "זה מאוד משמח שיש מי ששומר על קו של שפיות ויש לו כוח לקחת החלטות כאלה עבורנו, זאת הקלה גדולה. אחרי שקיבלנו פעמיים את הסירוב חשבתי שזה לא הולך למקום טוב, אז אנחנו שמחות שזה הסתיים, אבל מבואסות שצריך להוציא כל כך הרבה כסף ואנרגיה כדי שזה יקרה. הלוואי שזה ישתנה".