היסטוריה גאה נעשתה אתמול (שלישי) בצרפת, אחרי שגבריאל אטל, פוליטיקאי יהודי בן 34, הפך לאדם הצעיר ביותר וההומו הראשון מחוץ לארון שמכהן בתפקיד ראש הממשלה של המדינה. חברי וחברות הקהילה הגאה בכל רחבי העולם חגגו את ההישג המרשים של אטל, שהצטרף לרשימה קצרה, אם כי היא הולכת וגדלה בקצב מסחרר, של מנהיגים להט"ב ששירתו את מדינתם בתפקידים הבכירים ביותר - ראשי ממשלה, נשיאים, או תפקידים בכירים אחרים.
לאורך ההיסטוריה האנושית היו לא השערות ושמועות על הנטייה המינית או הזהות המגדרית של מלכים ומלכות, קיסרים או ראשי מדינות, אבל בעידן המודרני אנחנו יכולים להצביע על תשעה מנהיגים שנבחרו להוביל ולהנהיג מדינה שלמה כשהם כשהם מחוץ לארון - וכולם וכולן מאירופה. הראשונה שעשתה זאת הייתה יוהנה סיגורדרדוטיר, פוליטיקאית איסלנדית שכיהנה כראש הממשלה לפני כמעט 15 שנה, החל פברואר 2009 ועד מאי 2013. מאז ועד אטל, הצטרפו אליה עוד שמונה מנהיגים ומנהיגות שהוכיחו שהכל אפשרי
ראשי מדינות
סן מרינו: פאולו רונדלי
לפני כשנה וחצי, באפריל 2022, המובלעת האיטלקית הקטנטנה (ואחת המדינות האהובות עלינו באירוויזיון) עשתה היסטוריה עולמית כשמינתה את פאולו רונדלי לכהן כאחד משני המושלים, אשר נבחרים אחת לחצי שנה לתפקיד. רונדלי כיהן כמושל לצידו של אוסקר מינה, וזו הייתה הפעם הראשונה בעולם כולו שהומו מחוץ לארון עמד בראש מדינה, כלומר בתפקיד הבכיר ביותר שניתן להגיע אליו. זו אולי הייתה כהונה קצרה, אבל פורצת דרך בכל רמה אפשרית. 
לטביה: אדגארס רינקביצ'ס
רונדלי מסן מרינו לא נשאר לבד ברשימת ראשי המדינות הלהט"ב שהנהיגו מדינה זמן רב, שכן בחודש מאי האחרון הצטרף אליו אדגראס רינקביצ'ס, נשיאה ה-11 של לטביה, שהפך גם לראש המדינה הראשון מחוץ לארון במדינות החברות באיחוד האירופי.
רינקביצ'ס יצא מהארון בטוויטר בשנת 2014, בזמן שכיהן כשר החוץ של המדינה. "אני מכריז בגאווה שאני הומו. בהצלחה לכולכם", הוא כתב אז בפשטות, והסתער על המשך קריירה פוליטית שהביאה אותו הכי רחוק שרק אפשר.
ראשי ממשלה
איסלנד: יוהנה סיגורדרדוטיר
מנהיגת הברית הסוציאל-דמוקרטית של איסלנד עלתה לשלטון ב-2009 בנסיבות פחות משמחות, כשברקע המשבר הכלכלי של 2008, אך שבירת תקרת הזכוכית של ראש הממשלה הלסבית הראשונה בעולם פתח דלתות לכל מי שבא אחריה.
סיגורדרדוטיר, שנישאה לגבר והביאה שני ילדים לעולם לפני שיצאה מהארון, נכנסה לאיחוד אזרחי עם הסופרת האיסלנדית המוערכת יונינה ליאוסדוטיר ב-2002. המיניות שלה הייתה ידועה באיסלנד, אבל בקושי הוזכרה במדינה גם אחרי שנבחרה לתפקיד ראש הממשלה, זאת למרות תשומת הלב הבינלאומית.
פורצת הדרך זכתה להערכה ואהבה רבה בזכות הרפורמות שערכה במהלך כהונתה, ביניהן גם אישור נישואים חד-מיניים ב-2010, חוק חדש שהיא גם הייתה בין הראשונות במדינה שניצלו אותו. למרות ההצלחה שלה, היא בחרה לפרוש מהחיים הפוליטיים ב-2013, ולא העמידה עצמה לבחירה מחדש. 
בלגיה: אליו די רופו
אליו די רופו, ראש ממשלת בלגיה בשנים 2011-2014, לא היה רק ההומו הראשון מחוץ לאחרון שנבחר לתפקיד הבכיר, אלא גם האיש שהציל את המדינה מפירוק ושלף אותה מהמשבר הפוליטי החריף ביותר שידעה בלגיה.
די רופו הצטרף למפלגה הסוציאליסטית בזמן לימודי התואר השני בכימיה, ומאז 1982 כיהן כחבר מועצת העיר מונס. מאז ועד תחילת שנות ה-2000 כיהן די רופו בשלל תפקידים פוליטיים: ראש ממשלת ולוניה, חבר הבית התחתון, חבר הפרלמנט האירופי, סנטור, שר החינוך והתקשורת בקהילת דוברי הצרפתית, שר התחבורה, שר הכלכלה, האחראי על החברות הממשלתיות וגם סגן ראש ממשלת בלגיה.
ב-1999 די רופו החל לכהן כיושב ראש המפלגה הסוציאליסטית, תפקיד בו החזיק למעלה מעשור, ובשנת 2010 נכנסה בלגיה למשבר הפוליטי הגדול ביותר בתולדותיה. במשך 541 ימים לאחר הבחירות התנהלה המדינה בלי ממשלה, בשל מחלוקת עמוקה בין האוכלוסייה דוברת השפה הפלמית לבין האוכלוסייה דוברת הצרפתית. שנה וחצי של משבר הסתיימו לאחר שדי רופו הצליח במשימה והקים קואליציה בה היו חברות שש מפלגות, ליברליות לצד שמרניות ונציגי המפלגה הסוציאליסטית.
לימים די רופו הציל את בלגיה, אם כי הוא לא נבחר מחדש לכהונה נוספת, אבל הקריירה הפוליטית שלו עמדה בסימן שאלה באמצע שנות ה-90, אז הואשם בלא עוול בכפו בקיום יחסי מין עם קטינים. גם היציאה שלו מהארון הייתה נטולת קלאס, לאחר שעיתונאי הטיח בו במהלך אירוע הומה אדם "אומרים שאתה הומו". "הסתובבתי וצעקת בחזרה 'כן! אז מה?'", נזכר די רופו בתקרית. "אני לעולם לא אשכח את זה. דממה השתררה במשך כמה שניות. אנשים היו כל כך מופתעים מהתגובה שלי שהם עצרו הכל. זה היה רגע כנה ואמיתי". 
לוקסמבורג: קסאבייה בטל
המנהיג הגאה השלישי בעידן המודרני שנבחר להנהיג מדינה הוא קסאבייה בטל, שמכהן בתפקיד ראש ממשלת לוקסמבורג מאז שנת 2013 ועד ימינו אנו. בטל בן ה-49 החל את הקריירה הפוליטית שלו ב-1999, אז נבחר למועצת העיר לוקסמבורג, וכעבור 12 שנה, ב-2011, הוא החל לכהן כראש העיר.
שנתיים לאחר מכן הוא נבחר להוביל את המפלגה הדמוקרטית, ובבחירות שלאחר מכן הפכה המפלגה בראשותו לאחד משלושת המפלגות הגדולות בפרלמנט. הדוכס הגדול של לוקסמבורג, אנרי, הטיל עליו אז את מלאכת הרכבת הממשלה. בטל מינה את אטיין שניידר, ראש מפלגת הפועלים הסוציאליסטית והומו בעצמו לתפקיד סגן ראש הממשלה, ובכך הפכה לוקסמבורג למדינה הראשונה בעולם בה גם ראש הממשלה וגם סגנו הם הומואים.
תוך שנה מאז נכנס לתפקיד אישרה לוקסמבורג נישואים גאים בחוק, כש-56 חברי פרלמנט הצביעו בעד ורק ארבעה התנגדו. שנה אחר כך בטל נישא לבן זוגו, האדריכל גוטייה דטנה. לאחר החתונה, שהתקיימה במסגרת מצומצמת וללא נוכחות תקשורתית, ספגו השניים עלבון חריף מחבר פרלמנט יווני מוכר מהימין הקיצוני, שקרא לשניים "מתרוממים" בטוויטר. "שלום, שמעתי שאתה רוצה להגיד לי משהו, אבל אני לא מדבר יוונית. מצטער", השיב אז בטל לחבר הפרלמנט היווני. 
אירלנד: ליאו אריקר ורדקר
הרופא האירי ורדקר, ראש הממשלה הנוכחי של אירלנד (שנקרא "טישך"), נבחר בפעם הראשונה לתפקיד בשנת 2017, אז הפך בגיל 38 להומו הראשון מחוץ לארון בתפקיד וגם לראש הממשלה הצעיר ביותר באירלנד. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 2020, אז מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה, אך הוא שב לתפקיד הבכיר לפני קצת יותר משנה - ב-17 בדצמבר 2022.
ורדקר יצא מהארון בשנת 2015, ביום הולדתו ה-36, במהלך ראיון לתחנת רדיו אירית על משאל העם בנושא נישואים גאים. "זה לא משהו שמגדיר אותי", הוא אמר אז. "אני לא פוליטיקאי הודי-למחצה, או פוליטיקאי רופא, או פוליטיקאי הומו. זה פשוט חלק ממי שאני, זה לא מגדיר אותי, אני מניח שזה חלק מהאישיות שלי".
הוא הצטרף למפלגת "פינה גייל" ב-2004 ונבחר בפעם הראשונה ל"דאל אירן" (הבית התחתון) ב-2007. מאז ועד שנבחר לראשות הממשלה הוא כיהן כשר התחבורה, התיירות והספורט, שר הבריאות והשר להגנה חברתית. 
סרביה: אנה ברנאביץ'
ראש הממשלה הסרבית היא אולי לסבית מחוץ לארון ואם שותפה לאיגור, בנה של זוגתה, ד"ר מיליצה ג'ורג'יץ', אבל בקרב רבים מחברי וחברות הקהילה הגאה המקומית היא נחשבת לעלה תאנה, כלי שרת בידי השלטון השמרני.
לפני שנבחרה לתפקיד ביוני 2017, ברנאביץ' כיהנה כשרת המנהל הציבורי והשלטון המקומי בממשלתו של אלכסנדר ווצ'יץ'. כשהאחרון נבחר לנשיאות הוא המליץ עליה כיורשת שלו, והיא נבחרה באספה הלאומית עם רוב של 157 קולות מתוך 250. ברנאביץ' היא האישה הראשונה בתפקיד וגם ראש הממשלה הראשון בארצות הבלקן שהעזה לנכוח במצעד הגאווה בבירת המדינה, בלגרד, בשנת 2017. למרות זאת, כבר באותה שנה היא הצהירה שהיא אמנם הייתה חלק "משינוי" בסרביה, אך ביקשה לא להיות ממותגת כ"ראש הממשלה הגאה של המדינה".
מצב זכויות הלהט"ב בסרביה אינו מזהיר ומדובר במדינה שרוב אוכלוסייתה שמרנית ודתית. הדבר מציב את ברנאביץ' כמעט תמיד בין הפטיש לסדן, והיא חוטפת ביקורת מכל צידי המפה הפוליטית. נשמע לכם מוכר? 
אנדורה: שאווייר אספוט זמורה
ראש ממשלת אנדורה הפתיע לא מעט אנשים כשבחר בחודש ספטמבר האחרון לצאת מהארון בראיון לרשת השידור הציבורי במדינה, לאחר שנבחר לתפקיד ב-2019. "מעולם לא הסתרתי את זה", הוא אמר אז. "אם לא שואלים אותי אני גם לא צריך להגיד את זה, משום שזה לא מגדיר את מכלול האישיות שלי ועוד פחות מכך את הפוליטיקה שלי".
באותה נשימה, אספוט זמורה הסביר כי הוא בחר לצאת מהארון משום שהוא מאמין שלא צריכה להיות בעיה לבטא את הזהות המינית, והוא הביע תקווה כי הצעד שלו יעזור לצעירי אנדורה. "אם זה יעזור לילדים, צעירים או בני נוער שעוברים תקופה קשה לראות שבסופו של דבר, ללא קשר למצבם או נטייתם המינית, במדינה הזו אתה יכול לשגשג ולהגיע לרמה הגבוהה ביותר". 
צרפת: גבריאל אטל
את הרשימה סוגר הצעיר שבחבורה, שנכנס אתמול לתפקיד ראש הממשלה של צרפת בגיל 34 בלבד, לאחר שנשיא המדינה, עמנואל מקרון, מינה אותו לתפקיד. אטל הצטרף למפלגה הסוציאליסטית בגיל 17 בלבד, והפך לדובר הממשלה במהלך התפרצות מגפת הקורונה, מה שהפך אותו למוכר בכל בית בצרפת. מאוחר יותר הוא מונה לשר זוטר במשרד האוצר ובשנה שעברה מונה לשר החינוך, תפקיד אותו סיים אתמול עם תחילת כהונתו כראש הממשלה. כעת עומדת בפניו משימה מורכבת במיוחד: לאחד מחדש את מפלגתו של מקרון, שמאבק על הגירה פילג את שורותיה. שיהיה בהצלחה עם זה.