אם לרגע חשבנו שיש גבול לנטיות ההתאבדות של "קווירים למען פלסטין" אז טעינו וכעת אנחנו נחשפים לסיפור שבו המציאות עולה על כל דמיון. מסתבר כי להריע, לעודד ולחזק אנשים שמאמינים שצריך לחסל אותך לא מספק חלק מהפעילים, שפנו לחסל את עצמם באופן יזום ואקטיבי. 

הכירו את המחזאי ויקטור קאסרס, שמזדהה בתור "קוויר א-בינארי מקסיקני ילידי חיובי", וכנראה מועמד על זכייה בפרס דרווין, המחולק מדי שנה על המוות המיותר הטיפשי ביותר. הסיבה שהמחזאי הקוויר עשוי לזכות בפרס היא משום שהחל מחודש דצמבר 2023 הכריז קאסרס שהוא הפסיק ליטול את תרופות ה-HIV שלו במחאה על המצב בעזה. 

ראוי להדגיש בשלב זה שאנשים שנמצאו חיוביים ל-HIV ונוטלים את התרופות שלהם באופן קבוע יכולים לחיות חיים מלאים ובריאים, ורמת הנגיף בדמם כל כך נמוכה שהם לא יכולים להדביק אנשים אחרים. במקרה של קאסרס, שהפסיק ליטול את התרופות, המשמעות היא שרמת הנגיף בגופו עולה ככל שהזמן עובר והוא שב להיות מדבק. 

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Victor i. Cares‎‏ (@‏‎thejoyofvictor‎‏)‎‏

קאסרס החליט לצאת במחאה כדי לקרוא לתיאטרון "סדנת תיאטרון ניו יורק", אשר מעסיק אותו מאז 2020 בתור מחזאי הבית, לצאת בקריאה להפסקת אש מיידית. את התהליך הוא כמובן מתעד וממשיך לעדכן על מצבו הבריאותי באינסטגרם ובטוויטר (או X). 

בתחילת דצמבר פרסם קאסרס סרטון מלא כעס וארס ציני בו הוא מצהיר על כך שזהו היום השמיני מאז הפסיק ליטול את תרופות ה-HIV שלו. "ואם בתיאטרון שאני עובד בו לא יקראו להפסקת אש מיידית ויגנו את רצח העם שישראל מבצעת בפלסטינים - אני אמות מאיידס", הוא אומר בסרטון ומזכיר שאי-נטילת התרופות לא תהרוג אותו מיידית, מה שנותן לו קצת זמן - "משהו שלפלסטינים בעזה אין". 

המחזאי הטיפש ממשיך בקול שבור מזעם ומצביע על צביעות התיאטראות בארה"ב - כיצד הם מטיפים על פריווילגיה לבנה והכרה בקרקעות גנובות, איך שילמו כסף לשרלטנים על סדנאות העוסקות בעליונות לבנה, "ואיפה הקוקסינלים האלה עכשיו? האם אנחנו צריכים ליצור קבוצת תמיכה?!", הוא מוסיף בגיחוך מר ושפה פוגענית.

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Victor i. Cares‎‏ (@‏‎thejoyofvictor‎‏)‎‏

במחזותיו של קאסרס, ששניים מהם הופקו על ידי תיאטרון הסדנה, מככבת המוסריות. הדמויות הראשיות תמיד במנוסה ומחפשות דרך החוצה מרצח עם, עוני, התמכרות כלשהי ועוד. למרות זאת, בסקירה מהירה של הפרופילים של קאסרס במדיה החברתית, בין פוסטים המשווים את ישראל לנאצים, לפייק ניוז, להכחשת אלימות מינית וקריאות לפירוקה של ארצות הברית, יש מעט פוסטים הנוגעים באמנות או תיאטרון ואין אף לא פוסט אחד שמזכיר את החטופים או את טבח 7 באוקטובר. 

על פי פרסומים שונים, ההחלטה של קאסרס להימנע מליטול את התרופות במחאה על המצב בעזה, התקבלה ב-1.12, יום האיידס הבינלאומי, כאשר היה בדרכו אל עיר מולדתו, אל פאסו שבטקסס, לאחר שהודיעו לו כי מצבה של סבתו קריטי. הוא כמעט והותיר את התרופות מאחור ובעת שחשב על איך יכול היה לשכוח אותן הגה את הרעיון של המחאה - כי המצב בעזה הוא כל מה שיכול היה לחשוב עליו ושתיקת עולם התיאטרון הכבידה עליו מאוד.

קאסרס מעיד כי גדל בשכונת עוני שלא הייתה מחוברת למים זורמים או לשירותים עירוניים, זאת בשל הונאת נדל"ן משנות השמונים אותה הוא מכנה "סוג נוסף של אפרטהייד". את נעוריו הוא בילה בחציית הגבול ממקסיקו לארה"ב בהעברת סחורות וחזרה, תוך כדי שהוא חווה השפלה מהרשויות, חיפושים, ובדיקת מסמכים מדוקדקת בכל פעם. כאשר למד על מצוקות הפלסטינים חש הזדהות עצומה. "יש משהו בלגור ליד גבול שקשור מאוד למה שקורה בפלסטין", הוא אומר, אם כי לא בטוח שהוא באמת יודע על מה הוא מדבר. 

 
 
 
הצגת פוסט זה באינסטגרם
 
 
 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Patricia McGregor‎‏ (@‏‎patriciamcgregor‎‏)‎‏

בינתיים חלפו שלושה חודשים מאז ההכרזה האווילית של קאסרס והוא ממשיך עם הקמפיין לקריאה להפסקת אש מיידית בעזה, תוך כדי שהוא מאשים תיאטראות "בשותפות לרצח עם". ביום ה-41 להפסקת הטיפול, לראשונה מזה עשור, הוא עדכן שהוא שב להיות מדבק. 

המחאה הטיפשית של קאסרס נמשכת למרות שבתחילת חודש מרץ מנכ"לית התיאטרון שבו הוא מועסק, פטרישה מקרגור, פרסמה מכתב המתייחס לטענותיו. במכתב, בין ציטוטים תלושים על אהבה של המחזאי טנסי וויליאמס, היא מביעה תמיכה לעובדים הפלסטינים של התיאטרון. בתחילת פברואר היא קראה באמצעות חשבון האינסטגרם הפרטי שלה להפסקת אש מיידית והשבת החטופים, בפוסט שבו נכתב "אם הייתם הולכים להלוויה אחת ביום של ילד עזתי מאז ה-7 באוקטובר היה לוקח לכם 27 שנים להשתתף בכולן". 

אבל ההכרזות הללו לא סיפקו את המחזאי, שדורש שהתיאטרון עצמו יצא בהצהרה רשמית שבה הוא קורא להפסקת אש מיידית בעזה, והוא ממשיך לא ליטול את התרופות. "אולי לא ממש אכפת להם מהפלסטינים", הוא אמר על המעסיקים שלו. "אבל אותי הם מכירים, איתי הם דיברו, הם יכולים לתאר מה אני עובר ואני מקווה שיש לכך איזו משמעות מבחינתם לחיים שלי". 

מבחינתו של קאסרס, אי-נטילת התרופות נמשכת יותר ממה שתכנן והוא ציפה שתהיה קצרה יותר. ככל שנמשכת המחאה שלו כך גם גובר הסיכון לשבץ, אי ספיקת לב או כליות ובעיות קשות נוספות בלתי הפיכות. "נתתי את חיי לתיאטרון. אלו החיים שלי. אני מאמין כי התיאטרון יעשה את הדבר הנכון ויקראו להפסקת אש – זה הדבר המוסרי והנכון לעשות". 

התגובות לאקט המחאה של קאסרס, כמובן, מגוונות. ישנם כמובן הפעילים הפרו-פלסטינים הקווירים ש"עומדים בסולידריות" עם המחאה שלו ומחזקים אותו, אבל משמח לראות שלא כולם איבדו את הצפון ויש לא מעט אנשים שקוראים לו לרדת מהעץ, ליטול את התרופות, לקבל סיוע נפשי והחשוב מכל - לשחרר את החטופים.