אבי שטיין, רבה טרנסג'נדרית יוצאת חסידות סאטמר בברוקלין, וחברתה לילי גרינברג-קול, עובדת לשעבר בממשל ביידן, סולקו ממסיבת הגאווה של הבית הלבן לפני כשבועיים לאחר שהחלו לקרוא באירוע קריאות נגד תמיכתה של ארצות הברית בישראל במלחמה המתמשכת נגד ארגון הטרור חמאס בעזה.
"פנינו לביידן ולחברינו הנוכחים בכבוד, הצגנו את עצמנו כיהודיות-קוויריות, וקראנו להפסקת אש קבועה ועצירת אספקת התחמושת לישראל. הצהרנו כי לא יכולה להיות גאווה ברצח עם", כתבו שטיין וגרינברג-קול במאמר שפורסם לאחרונה בכלי התקשורת הקווירי Autostraddle.
על פי המאמר, מיד לאחר שהתחילו לקרוא את הקריאות שטיין "נתפסה באגרסיביות על ידי קצין בשירות החשאי". לדבריהן, איש צוות מטעם הבית הלבן הודיע להן בכעס כי הן מסולקות מהאירוע, וכי נאסר עליהן לחזור לבית הלבן באותו היום. היה זה הביקור השני של שטיין בבית הלבן בחייה, והיא טענה כי היא הופתעה לקבל את ההזמנה משום שככל הידוע לה פעילים קווירים-יהודים שקראו להפסקת אש לא הוזמנו לאירוע הגאווה בבית הלבן.
עבור גרינברג-קול, שהגיעה לאירוע על תקן המלווה של שטיין, זו הייתה הפעם הראשונה בבית הלבן מאז התפטרה מתפקידה במחאה על מדיניות הנשיא במלחמה בין ישראל לחמאס. למעשה, גרינברג-קול הייתה האדם היהודי היחיד שעזב את התפקיד בממשל ביידן עקב סיבה זו. "האנרגיה באירוע הייתה חגיגית וקלילה, וגרמה לשנינו להרגיש לא בנוח", הן העידו. "להיות באירוע שחוגג שחרור קווירי, המתרחש במוקד הכוח תוך ידיעה שהממשל תרם לסבל המחפיר של העם הפלסטיני היה מטריד ביותר", הן כתבו.
View this post on Instagram
מיד לאחר שסולקו מהאירוע פרסמו השתיים שידור חי באינסטגרם בו הן נראות לובשות חולצות עליהן כתוב "רבנים למען הפסקת אש" ו"שתיקה=מוות" לצד ציור של אבטיח. "זה היה סוריאליסטי לדעת שהמסיבה נמשכת בפנים, עסקים כרגיל, לאחר שסיקלו אותנו", הן כתבו. "בזמן שהקלטנו, כמה מהמשתתפים פנו אלינו ואמרו שהם עזבו את האירוע אחרי שראו את התגובה להפרעה שלנו".
במאמר התייחסו השתיים גם למהומות סטונוול שאירעו בניו-יורק לפני 55 שנים וסימנו את תחילת המאבק הגאה בארצות הברית. "השערים של השחרור הקווירי נפתחו בגלל מהומה - אבן שנזרקה במחאה", הן כתבו. "גאווה לא ניתנה לנו, היא הגיעה בגלל מאבק והתקוממות. להרים מסיבת גאווה בבית הלבן בהסכמה מרומזת שלא יתקיים דיון בשותפות הממשל בדבר סבלם של הפלסטינים מנוגדת לשחרור קווירי. לא יכול להיות שחרור קווירי תחת כיבוש".
את המאמר סיכמו השתיים בהצהרה כי הן לא יכולות להיות שותפות ב"פינקוושינג של פשעי מלחמה ישראליים". "מה נעלם כשאנשים קווירים מתרחקים מההיסטוריה של שורשי הגאווה במחאה עבור חגיגת 'אהבה זה אהבה' תאגידית בבית הלבן בזמן רצח עם?", הן שאלו. "אנשים קווירים בפלסטין נהרגים בכל יום עם פצצות אמריקאיות במלחמה הנתמכת על ידי קובעי מדיניות אמריקאיים. אם אנחנו רוצות לכבד את ההיסטוריה הקווירית והערכים הקווירים היום, איננו יכולות להמשיך להיות שותַפות להרס של פשעי מלחמה ישראליים ולדה-הומניזציה של העם הפלסטיני".