בגיל 73 ולאחר מאבק ממושך במהלך הסרטן, הלכה לעולמה הפרופסורית לבריאות הציבור והסופרת שרי פייז (Cheri Pies), כך שיתפה בכאב רעייתה, מלינה לינדר, לניו יורק טיימס. פייז נחשבת לפורצת דרך עבור הקהילה הגאה בזכות ספרה "שוקלות הורות: המדריך ללסביות", שיצא לאור בשנת 1985 והיווה אבן דרך עבור הורות לסבית בארה"ב - הרבה לפני שנישואים גאים אושרו על פי חוק.
נישואים חד מיניים בארה"ב אושרו לראשונה במסצ'וסטס בשנת 2004 וב-2015 ביותר מ-50 מדינות - כאשר בכל אחת מהן יש חוקי נישואים שונים. פייז הגדירה את ספרה כ"מדריך שיעזור להתקדם בדרך שקולה להורות", והוא כיסה מגוון נושאים כמו תרומת זרע וסוגיות משפטיות שונות סביב אימוץ. בפרק המבוא היא כתבה שמטרת הספר היא "להנחות את החשיבה, להציג אפשרויות רבות ולסייע בקבלת בחירות שמרגישות נכון בחיים שבחרת לעצמך והחיים שאתה מקווה לחיות".
בשנות ה-70, לפני תפקידה באקדמיה, פייז הייתה מחנכת בריאות להורות מתוכננת, וייעצה לנשים הטרוסקסואליות השוקלות אמהות. ב-1978, כשהמושג של הורים הומוסקסואלים עדיין לא היה מוכר, היא ובת זוגה אימצו את בתם. החלטה זו שינתה את חייה ובאמצעותה התוודעה לחוסר התמיכה בהורים חד מיניים והייתה מקור ההשראה לספר. בהמשך, היא הובילה סדנאות בביתה בקליפורניה שעוסקות בנושא והוצפה במכתבים ושיחות של לסביות מכל רחבי המדינה.
בשנת 1993 סיימה פייז לימודי דוקטורט בחינוך לבריאות ועבדה כמנהלת תוכניות לבריאות המשפחה והילד במחוז קונטרה קוסטה. לאחר מכן החלה להרצות באוניברסיטת בברקלי. ג'י דורסי גרין, פסיכולוגית ומחברת שותפה של "שוקלות הורות: המדריך ללסביות", ספדה לפייז בכאב: "היא הייתה חלוצה ואלו מאיתנו שבאו מאוחר יותר ועסקו בנושא, עשו זאת בגללה. היא התחילה את השיח סביב ההורות הלסבית והבאת ילדים לעולם".
לורי דורפמן, פרופסורית לבריאות והתנהגות חברתית בברקלי, סיפרה גם היא על ההשפעה האדירה של פייז: "בגלל עבודתה, מסה גדולה של אנשים אמרו לעצמם 'כן, אנחנו יכולים לבנות את המשפחה שאנחנו רוצים'. יש ילדים שהולכים על פני כדור הארץ רק בזכותה".
גם משתתפי הסדנאות של פייז הרבו במילים חמות על פועלה והשפעתה הרבה. אחת מהן, ג'יל רוז, שיתפה: "היא עזרה לי ולבת זוגי למצוא תורם זרע. היא הייתה סנדקית הכבוד שלנו", אמרה והוסיפה "הקבוצה שלה נתנה לנו את המבנה והידע לגבי הצעדים שצריך לנקוט. לא הכרנו הרבה אנשים באותו שלב שעושים את זה, אז זה היה מאוד חשוב עבורנו למצוא מישהו שנוכל לשאול אותו את השאלות האלה".