מעטים הלהט"ב שלא מכירים את קבוצות הפייסבוק הגאות "להט"בים צופים בחתונה ממבט ראשון" או "חבר מביא חבר" הפופולריות, ועכשיו מצטרפת אליהן קבוצה חדשה נוספת, שקמה במטרה לתת מענה לבעיה שקיימת בשטח: "הכי בריאים.ות שיש".
הקבוצה מופעלת על ידי קופת חולים כללית, וחברים בה עובדי בריאות מוסמכים בתחומים שונים - עובדי סיעוד, רופאים ורופאות, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ועוד - שעונים לשאלות (גם אנונימיות) על סוגיות בריאותיות. כדי להבין יותר את החיוניות שבשיח גאה ופתוח בנושא, שוחחנו עם מייסד הקבוצה, ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות ולרפואה פנימית, שחזר לאחרונה מתת-התמחות ברפואת להט"ב בבית החולים "Mount Sinai" בניו יורק, ומנהל כיום את התחום בבית החולים איכילוב.
"ידוע ממחקרים בארץ ובעולם שלהט"ב משתמשים פחות במערכות הבריאות", אומר צוקר. "במרכז תל אביב יש אומנם את מרפאת גן מאיר (ומרפאת כיכר הבימה – ז"א), אבל מספיק ללכת לדרום-מזרח העיר, לבת-ים או לחולון, וזה עולם אחר לגמרי. זה עולם שבו חברי הקהילה לא מרגישים מספיק נוח לדבר עם הרופאים שלהם על הנטייה והפרקטיקות המיניות שלהם, וככה נמנעת מהם רפואה. הרבה פעמים כשהם כבר מגיעים, אפילו אם המזכירה תגיד המילה הלא נכונה, הם לא יחזרו יותר לעולם עד שהם יהיו חייבים".
לקבוצת הפייסבוק "הכי בריאים.ות שיש"
יש מקרה ספציפי שחידד לך את הצורך ברפואה מוכוונת להט"ב?
"ממש לפני שבוע וחצי מישהו הגיע לפרוקטולוג עם כלמידיה רקטאלית, והרופא אמר לו שהדרך הכי נכונה היא להפסיק לקיים יחסי מין אנאליים. מישהו אחר הלך לרופא המשפחה שלו, ביקש חיסון לפפילומה ונאמר לו שמדובר בחיסון לנשים, כשלא כך הדבר".
מה אפשר לעשות כדי שגם מחוץ לתל אביב להט"ב יוכלו להרגיש בטוח לבקש עזרה רפואית?
"אני אומנם יושב במרכז תל אביב, אבל כמעט כל העבודה שלי, גם באיכילוב, היא התאמת שירותים שמטרתם ליצור מרכז שמפיץ ידע, כדי שאנשים מקרית שמונה לא יצטרכו להגיע לתל אביב כדי לבקש עזרה. המטרה היא שימוש במקומות כמו איכילוב ומרפאת גן מאיר כמקומות שמכשירים את הרופאים בפריפריה. כבר בימים אלו קמות מרפאות במקומות שרק חלמנו עליהם: הרצליה, חיפה, ובקרוב גם בבאר שבע. בנוסף, אנחנו רוצים ליצור בכל מחוז מרפאה שתכשיר את כל הצוותים הרפואיים במחוזות. אין מה לעשות. יש גם רופאים יותר חשוכים ולכן קודם כל צריך להכשיר ולתת את הכלים לאלה שרוצים בכך".
מאיפה בא הרעיון להנגיש מידע רפואי ללהט"ב דרך קבוצת פייסבוק?
"אני מאוד מאמין בפלטפורמה הזאת, על אף שהיא שנתפסת על ידי רופאים מהדור הוותיק כמשהו לא רלוונטי., אבל אין משהו רלוונטי יותר מרופא בר-סמכא שמעביר מידע לציבור בצורה פשוטה להבנה. להיות רופא שנמצא במדיה החברתית ויודע לתת מידע מהימן ואמין ושאפשר לסמוך עליו? זה משהו שלא יסולא מפז".
מה עושים אם אנשים שאינם רופאים משתתפים בדיון ונותנים מידע שגוי?
"קהילת הפייסבוק הזאת הוקמה בסגנון פורום תפוז של פעם. יש אנשים שמוגדרים כאדמינים, ויש שמוגדרים כמומחי קבוצה והם נבחרו אישית על ידי. כל אחד מקבל תג מומחה או אדמין. יש ארבעה אדמינים בקבוצה, כאשר קופת חולים כללית משלמת להם עבור העבודה הזאת, וכל המומחים של הקבוצה הם אנשים שתורמים מזמנם מתוך רצון אישי לעזור. אין שאלה אחת שעולה לקבוצה הזאת בלי שאחד מאיתנו יענה עליה, והמטרה היא גם שהמשתמש בקבוצה יסמוך על מי שמוגדר כמומחה קבוצה. אם מישהו בוחר לסמוך על 'ישראל ישראלי' שאין לו מושג מי הוא ושאפילו לא טורח לתת דיסקליימר ולהבהיר שאינו איש מקצוע, אז הבעיה היא גם בו. צריך להבין שאם יש תשובה של מישהו בר-סמכא אז צריך להקשיב לה".
איזה מענה הקהילה הטרנסית עדיין לא מקבלת מהרפואה הישראלית?
"זמן ההתנה כיום לניתוחי MFT-Male to Female נע בין ארבע לארבע שנים וחצי. לניתוחי FTM-Female to Male אין מנתחים בארץ בכלל, ואנחנו מביאים מנתחים מחו"ל. עם זאת, מבחינת השירותים שישראל נותנת לאוכלוסייה הטרנסית, אנחנו מבין המדינות המובילות בעולם. כל ניתוח כזה נמצא היום בסל הבריאות, כולל נישוי פנים, נישוי קול וניתוחים עליונים. שום דבר לא צריך לעבור ברפואה הפרטית".
רומי אברג'יל, אחת האיקונות הטרנסיות הגדולות בישראל, טסה לתאילנד כדי לעשות ניתוח התאמה מגדרית. למה היא לא יכלה לעשות את זה בישראל?
"אין בארץ מנתחים היום. בימים אלה אנחנו באיכילוב מנסים לגייס מנתח שיטוס לחו"ל ויעשה את ההכשרה".
מה הדבר הכי חשוב שמערכת הבריאות הישראלית צריכה לעשות כדי להנגיש את עצמה לקהילת הלהט"ב?
"חינוך רפואי שצריך להתחיל כבר מההכשרות הכי בסיסיות של הצוותים הרפואיים – אחים, אחיות, רופאים, רופאות, עובדים ועובדות סוציאליים, וכל מי שבעצם אולי יטפל באוכלוסיית הלהט"ב. זה צריך להיות חלק מובנה בתוכנית הלימודים. אחת הבעיות היא שלא תמיד כולם יקבלו ויאהבו את זה, אז בתור התחלה צריך לחנך את האנשים שכן רוצים ללמוד".