לפני כל דבר אחר, בוא נשים את האמת השולחן: אין דרך יותר בטוחה לעשות סמים מאשר לא לעשות סמים בכלל, בטח ובטח כשרק לעיתים נדירות יש לנו יכולת אמיתית לדעת בדיוק איזה חומרים נכנסים לגוף שלנו. יחד עם זאת, מתוך הבנה שיש מי שעדיין עושים שימוש בסמים, גם אם הם נמצאים בפקודת הסמים ונאסרו לשימוש בחוק, חשוב ואף מומלץ לדעת מהי הדרך הבטוחה ביותר לעשות אותם.
בחברה ובתקשורת הוא מוכר יותר בשם "סם האונס", בגלל הדרך הזדונית בה נעשה שימוש בחומר כדי להביא את הקורבן לערפול או אובדן הכרה, אבל בתוך הקהילה הגאה, GHB הוא אחד מסמי המסיבות הנפוצים ביותר ומוכר בשמות שונים כמו ג'י, ג'ינה, מים ועוד. מבין כל הסמים הפופולרים בחיי הלילה, GHB הוא הסם שנושא מזעור הנזקים בו הוא הקריטי ביותר, משום שהפער בין הנאה ממנו לביקור במיון או חמור מכך יכול להסתכם במיליליטר אחד בודד, וערבוב שלו עם חומרים אחרים עלול להיות סכנת חיים של ממש.
אז מה זה GHB/GBL בכלל?
מדובר בחומר שקוף בעל טעם מלוח, שמאוד קשה לזהות את השימוש בו באמצעות בדיקות דם או שתן. הוא הומצא לראשונה בצרפת כחומר הרדמה מדכא מערכת עצבים, אך כשנמצא שהוא לא מרדים בצורה מספקת ותופעות הלוואי שלו משמעותיות, הופסק השימוש בו מהר מאוד.
בגלגול השני שלו נמכר החומר בשנות ה-80 בתור תוסף עבור מפתחי גוף במכוני כושר שאמור היה לעזור בחיטוב, ועם השנים גילו המשתמשים את האפקט שלו כסם מסיבות וסם לאירועים בעלי אופי מיני (כמו כמסקס). כאשר רשויות החוק אסרו על השימוש ב-GHB, החלו להימכר נגזרות אחרות שלו, כמו GBL (שהופך ל-GHB בגוף), בדמות מסירי לק וחומרי ניקוי, ומאז ועד היום מתנהל מרדף בין רשויות החוק ליצרני הסם. 
תכונות הסם
השימוש הנפוץ ביותר בג'י הוא בצורת נוזל שקוף. המשתמשים נוטלים את החומר במינון של 1-2 מיליליטר בכל מנה, הוא מתחיל להשפיע אחרי 15-20 דקות וזמן ההשפעה שלו נמשך בין 2-4 שעות.
הסם אמנם מדכא את מערכת העצבים ואמור לגרום לדיכוי ההכרה, אבל דווקא במינונים נמוכים הוא גורם לעוררות, עלייה בחשק המיני, הארכת משך הזקפה, הנאה ממגע וביטול עכבות. מינון של 2-3 מ"ל עלול לשנות דרמטית את האפקט ולהפוך אותו לסם שגורם לירידה בהכרה, הקאות, חוסר יציבות, אירועים דמויי פרכוס ואיבוד זיכרון. במינונים גבוהים יותר, או בשילובים עם חומרים מדכאי מערכת עצבים אחרים, הסם יכול לגרום לאיבוד הכרה, דום נשימה ואף למוות.
כיוון ש-GHB נחשב לסם מעודד הקאה, ירידה במצב ההכרה כתוצאה משימוש במינונים גבוהים עלולה לגרום למצב של אספירציה (שאיפת קיא וחנק). בנוסף, ג'י נוטה להוריד את רמת הסוכר בגופנו, מה שעלול להוביל לירידה ברמת ההכרה. 
שילובים מסכני חיים
שימוש ב-GHB יחד עם חומרים אחרים, ברובם מדכאי מערכת העצבים, הוא אחד הגורמים הנפוצים המובילים לאשפוז במיון או לתמותה. השילוב המסוכן ביותר הוא שימוש מקביל באלכוהול, אפילו במינונים נמוכים. השילוב בין השניים גרם ללא מעט מקרי מוות גם בישראל, וככל הנראה גרם למקרים שאיננו יודעים עליהם כלל.
שילוב מסוכן נוסף הוא שימוש מקביל עם הבנזודיאזפינים, הכוללים כדורי הרגעה וכדורי שינה, ושילוב מסוכן ביותר, שלמרבה הצער קורה בשטח לא מעט, הוא שילוב עם קטמין. קטמין ("קיי") לא מוגדר כסם הרדמה קלאסי, אלא יותר סם דיסוציאטיבי הגורם להזיות ותחושת ניתוק, אך הוא עלול לגרום לאיבוד הכרה מהיר ומסכן חיים אם נצרך במקביל עם GHB.
ראוי לציין גם את הבעייתיות שבשילוב GHB עם חומרים ממריצים אשר מעוררים את מערכת העצבים כמו MMC (ממסי), MDMA, קוקאין ועוד. במצבים כאלה, המשתמשים נוטים להעלות את המינון של GHB בגלל ש"לא עולה להם", אבל כאשר השפעת הממריצים יורדת, האפקט של הג'י מתחזקי וכך ניתן להגיע למצב של איבוד הכרה ומינון יותר, המוכר בשם ג'י-הול (G-HOLE). 
לגזור ולשמור: כללים מצילי חיים
הדרך הטובה ביותר לשמור על עצמכם כשאת עושים ג'י היא להימנע ממנו לחלוטין ולזכור שמדובר בחומר שאינו חוקי בישראל. אם בכל זאת החלטתם להשתמש בו בניגוד להמלצות, יש ארבעה כללים שיכולים להציל לכם את החיים.
כמויות: ההבדל בין שימוש חוויתי ונעים בג'י לבין לסיים את בלילה בחדר המיון יכול להיות גם מיליליטר אחד בודד. הכלל החשוב ביותר בעת צריכה GHB הוא לא לחרוד ממינון של מקסימום 2 מ"ל בכל מנה, גם אם נדמה לכם שלא הגעתם לאפקט הרצוי. יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות לסיבה שבגללה "לא עלה לכם", החל משילוב עם חומרים אחרים ועד מה שאכלתם באותו היום, אבל כך או כך - חריגה מהמינון הזה תוביל למצב מיידי של ירידה בהכרה.
זמנים: הכלל השני החשוב ביותר הוא להמתין לפחות שעתיים בין מנה למנה. זה יכול להיות מפתה מאוד לקחת מנה נוספת אחרי שעה, בעיקר אם משלבים עם ממריצים, אבל מדובר בגורם העיקרי והנפוץ למינון יתר. לעיתים, במהלך מסיבה, מאבדים את תחושת הזמן ולכן יש לחשוב על דרך לתעד את מועד השימוש האחרון, כדי להימנע מההערכה. (נניח, צילום מסך של שעת הנטילה).
הכנה מראש: ככל הניתן, רצוי להכין את הכמויות בצורה מדודה בראש באמצעות מבחנות קטנות שאינן עולות על 2 מ"ל. לעולם אל תביאו מעבר למה שאתם מתכוונים להשתמש בעצמכם, ותמיד תזכרו שאיכשהו, כשאנשים מביאים לחברים, בסוף קורה שהם משתמשים יותר בעצמם.
תשמרו על החברים שלכם: שיח בין חברים על השימוש וערבות הדדית היא קריטית. כל שתהיו יותר אחד בשביל השני, תדעו להגיד לחבר שהגזים בזמן, ותזהו שהוא נמצא במצוקה או זקוק לעזרה במהירות, כך יגבר הסיכוי שיקרו פחות דברים רעים. אל תעשו ג'י לבד או בסביבה לא מוכרת. מכירים את המקרים של "נמצא מת בביתו"? - אתם תופתעו לגלות שפעמים רבות מאחורי הידיעה מסתתר שימוש לא נכון ב-GHB.
מה עושים במצב של מינון יתר?
התקשרו לסיוע: אם אתם מרגישים שהעניין התחיל לצאת משליטה התקשרו בראש ובראשונה ל-101. כשעונים לכם אמרו קודם כל היכן אתם בדיוק נמצאים, מסרו את מספר הטלפון שלכם ורק לאחר מכן ספרו מה קרה. בדרך זו, גם אם השיחה נותקה בדרך או איבדתם את ההכרה, הם ידעו בדיוק איך להגיע אליכם.
מצב RECOVERY: אחד מגורמי המוות הנפוצים ביותר הנוגעים לשימוש ה-GHB הוא חנק כתוצאה משאיפת הקאות או סגירה של נתיב האוויר. בתנוחת RECOVERY, הסיכויים להגיע לסיבוך שכזה נמוכים משמעותית, לכן אם חבר מאבד הכרה חשוב לשים אותו בתנוחה זו, ורק לאחר מכן להתחיל לטפל בו או לקרוא לעזרה מבחוץ. אנחנו חוזרים: במידה וחבר איבד הכרה, קודם כל השכיבו אותו בתנוחה הזו לפני כל דבר אחר.
תאכלו משהו מתוק: לעיתים איבוד הכרה לאחר צריכת GHB קורה כתוצאה מירידה משמעותית ברמת הסוכר, לכן אם הכרתו של המשתמש מעורפלת שווה לנסות לתת לו בזהירות משהו מתוק לאכול. המלצה שלנו: תחזיקו אריזות קטנות של ג'ל סוכר, זוהי הדרך הבטוחה ביותר בעת שימוש ב-GHB.