את קבוצת העיתונאים שהגיעה בהזמנת ממשלת קובה לביקור במלון היוקרה החדש, שהוקם על חופי האי קאיו גילרמו, קיבלה בברכה קבוצת רקדנים במכנסי רשת ונעלי עקב, ובכניסה היה תלוי דגל גאווה גדול שהתנוסס ברוח הקריבית החמה.
במעמד הצ'ק אין, האורחים התבקשו לחתום על כתב ויתור המחייב אותם לגלות סובלנות כלפי כל אורחי המלון, בידיעה שמי שלא יעשה זאת ייאלץ לעזוב אותו. "היה כתוב במסמך שסובלנות היא הדרך היחידה כאן, ומי שלא מתנהג בצורה סובלנית יסולק", סיפר קווין מקגארת', אזרח קנדי שהגיע לנפוש במלון הגאה הראשון במדינה, אותו הוא תיאר כ"נווה מדבר" בלב האיים הקריביים. "זה מאוד נחמד שאפשר לנפוש במקום שבו אתה מרגיש בנוח ומעודדים אותך להיות מי שאתה".
האורחים שהגיעו ללון במלון "ריינבו", המדורג חמישה כוכבים, זכו ליהנות מחדרים מרווחים ומפנקים, בריכה רחבת ידיים, אוכל באיכות גבוהה וטיולים ארוכים לאורך החופים הבתוליים הסמוכים למלון, אבל זכרו במשך כל הנופש המרגיע שעד לא מזמן, קובה לא הייתה כל כך ליברלית כשמדובר בקהילה הגאה.
למעשה, אחרי המהפכה הקומוניסטית בסוף שנות החמישים ועלייתו של פידל קסטרו לשלטון, הומואים ולסביות היו נשלחים למחנות עבודה כדי לעבור "חינוך מחדש", אבל מאז התקופה האפלה ההיא יחסה של קובה לקהילה הגאה השתנה ללא היכר, כשהמלון הגאה החדש מוכיח זאת, כך לפחות על פי הממשלה הקובנית ורשת המלונות MGM מוטו, המפעילה אותו. 
המיזם המשותף של רשת המלונות יחד עם חברת התיירות הצבאית של קובה, "גביוטה", הוקם באחד האזורים המאושרים לביקור של ממשלת ארצות הברית. הוא נחנך לראשונה ב-2019, אבל אז הכתה מגפת הקורונה בעולם והשאירה את המלון החדש עומד שומם. לאחרונה, כשהתיירים החלו לפקוד מחדש את החופשים הקריביים, הוא נפתח מחדש עם תקווה גדולה שחברי וחברות הקהילה הגאה יגיעו אליו עם ארנקים פתוחים.
ואכן, קובה זקוקה בימים אלה נואשות למזומנים של התיירים, אחרי שנתיים קשות בהן הקורונה גרמה לירידה של כ-70 אחוזים בתיירות הנכנסת למדינה. הדבר מורגש בעיקר בעיר הבירה הוואנה, שעד לפני פרוץ המגפה הייתה מפוצצת תמיד בתיירים מכל רחבי העולם. עכשיו, המכוניות הישנות משנות ה-50, שבימים כתיקונם אוספות ומורידות נוסעים באתרים מרכזיים כאלה ואחרים, עומדות בשורה אחת ארוכה במרכז העיר וממתינות.
שם, סמוך ל-Parque Central, נמצא מלון "טלגרפו", שעתיד גם הוא להיפתח מקרוב כמלון הגאה השני במדינה. המקומיים, אגב, תומכים מאוד ביוזמה הממשלתית, במיוחד אם היא תהיה זו שתמלא מחדש את המדינה בתיירים עתירי מזומנים. כדי להבין את המצוקה של עולם התיירות הקובני, מספיק לבחון את מחירי הסיורים שעלו לפני הקורונה 70 דולר, אך היום מוצעים ב-20 דולר בלבד.
אבל פתיחת המלונות הגאים בקובה לא מתרחשות בלי ביקורת מצד פעילי הלהט"ב המקומיים, שטוענים כי מדובר בניסיון נואש של הממשלה לכפות על מצב זכויות האדם הרעוע במדינה, פינקוושינג אם תרצו. "כל תייר שנכנס לקובה מתקבל כאן בברכה, כמובן", אמר ג'נסל מורנו, פעיל להט"ב מקומי. "אבל הייתי מבקש מאורחי המלון לנסות להסתכל מעבר לחופים היפהפיים ומספר הכוכבים המעטרים את המלון, ולחקור קצת יותר על הדיכוי שאנחנו חווים בתור פעילי זכויות אדם".
מורנו מתייחס למחאות האחרונות במדינה, אותן מיהרה הממשלה לדכא במהירות וביד קשה. בחודש יולי התעוררו הפגנות רבות נגד הממשלה, שלוו במשפטים המוניים בדלתיים סגורות נגד פעילים רבים, כולל קטינים, אותם ביקשה המדינה לשלוח למאסר ממושך. בנובמבר התעורר גל מחאות נוסף שדוכא עוד לפני שהחל, משום שאת רחובות המדינה מילאו כוחות ביטחון. אחד המארגנים, יוניור גרסיה, ננעל בכוח בביתו ולא היה יכול אפילו להביט לרחוב מהחלון, משום שדל קובה ענק נתלה דווקא על הבניין בו הוא גר. גרסיה ,כמו פעילים חברתיים ועיתונאים רבים, נמלטו מהמדינה לאחר מכן, בטענה שהרשויות הפכו את חייהם לבלתי נסבלים. 
יחד עם זאת, פתיחת המלונות הגאים החדשים מגיעה לצד התפתחות חיובית אחרת בזכויות הקהילה הגאה. הממשלה עתידה להציג בפני האזרחים שינוי ב"קוד המשפחתי" של קובה, בדיון לאומי שיערך מאוחר יותר החודש על "מודרניזציה של החוק". הדבר עשוי להוביל למשאל עם על נישואים חד-מיניים במדינה עד סוף השנה הנוכחית. פעילי להט"ב, ביניהם גם מורנו, מלאים בתקווה כי השינוי לו חיכו זמן רב כל כך עשוי להפוך בקרוב למציאות, אם כי הוא אומר כי השינויים המבורכים נובעים דווקא מתוך האינטרסים של הממשלה ולאו דווקא מתוך דאגה לאזרחים.
מריאלה קסטרו, אחייניתו של פידל, היא זו העומדת בראש המכון לבריאות מינית בקובה, שבין שאר תפקידו הוא פועל כלובי המקובל והרשמי במדינה לזכויות להט"ב. בשנת 2015, ביוזמתו של המכון, נערכה חתונות גאות סמליות במצעד הגאווה שארגן הממשל בבירה הוואנה, אך לצד זאת, כל יוזמה פרטית של האזרחים לקיים מצעדי גאווה דומים נאסרו על ידי הממשלה. אבל אפילו האקטיביסטים הלוחמניים ביותר מבינים כי היום, יותר מתמיד, קובה זקוקה גם לתיירות ורודה עשירה, אך הם מקווים שכל המבקרים - סטרייטים ולהט"ב כאחד, יוכלו לראות קצת מעבר לחופים המרהיבים.