יום אחד הגיע ר' למרפאה עם תלונה על הפרשות בשתן. הוא קיבל טיפול שכלל זריקה וכדורים, אבל אחרי ארבעה ימים חזר לרופא המשפחה בתלונות שהסימפטומים לא חלפו. הרופא שלח אותו לבדיקה, שבה נמצא כי כי הוא סובל ממיקופלזמה גניטליום, חיידק לא כל כך מוכר אבל מאוד נפוץ באוכלוסייה, בעיקר אצל גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. ר' קיבל אינספור כדורים אבל שום דבר לא עזר. רק לאחר שביקש מחבר שיביא לו מצרפת אנטיביוטיקה בשם פריסטינמיצין - שלא נמכרת בארץ - התסמינים חלפו.
מיקופלזמה גניטליום הוא חיידק שהתגלה בשנת 1981, ועל אף שהוא נפוץ לא תמיד מבצעים את הבדיקות לנוכחותו. הוא עלול לגרום לסימפטומים שדומים לכלמידיה וזיבה, כגון צריבה, הפרשות בשתן ולעיתים רחוקות גם לזיהום רקטלי הנקרא פרוקטיטיס - ולעיתים אין לו תסמינים כלל. הוא מדבק ועלול לגרום לאי פוריות אצל נשים, ולדלקות פרקים והפרשות בשתן בגברים. ללא בדיקה מתאימה אי אפשר למצוא אותו, ולכן לא מעט מטופלים מקבלים טיפול לא מתאים והתסמינים נשארים. החיידק נפוץ באוכלוסיה הכללית ברמה של 1-2 אחוזים, ואילו אצל גברים המקיימים יחסי מין עם גברים הוא נמצא בעד כ-14 אחוזים מהמקרים.
במחקר שערך ד"ר דודו ששה בקופת חולים מאוחדת, בחן נתונים משנת 2013 ופורסם לאחרונה, נמצא כי יש הכפלה בשכיחות מיקופלזמה גניטליום - מ-20% לכמעט 40% מכלל ההדבקות, ועל פי הרופאים אם פעם מקרים כאלה היו מתרחשים אחת לשנה, כיום הם ברמה שבועית.
הטיפול בחיידק זה שונה בדרך כלל מהמקובל במחלות מין נפוצות, על אף שבחלק מהפעמים הטיפול בכלמידיה וזיבה יעשה את העבודה. עם זאת, לעיתים אופן נטילת הטיפול צריך להיות שונה. כמו כן, אחוזי העמידות של החיידק לאנטביוטיקות המקובלות גבוה מאוד - כאשר בחלקים שונים בעולם היא הגיעה ל-70 אחוזים. הסיבה לכך היא בעיקר החשיפה של המיקופלזמה לאנטביוטיקה כאשר מקבלים טיפולים למחלות מין אחרות, וכן כאשר מטפלים במחלה כשהיא ללא כל סימפוטמים. לכן, כיום ההמלצה היא לא לטפל בהידבקויות א-סימפטומטיות, וכמובן, להשתמש בקונדום, הוא אומנם הוא אינו נותן הגנה מלאה אך בהחלט מוריד את הסיכון להדבקה.