נפתח בווידוי: הפעם הראשונה שבכיתי על רחבת הריקודים הייתה בגלל מיטל דה רזון. שיהיה ברור, לא מדובר על דמעה סוררת או כמה טיפות גנובות, תחשבו בכי תמרורים היסטרי באמצע הקלאב. בשנים שעברו מאז התקרית המביכה הזו, הצלחתי בחריצות להפיץ תיאוריות רבות שנעו בין אלרגיה לבין תותחי העשן של הטי.אל.וי, אבל המציאות היא שמדובר באסופת תירוצים עלובים שתפקידם הייתה לטשטש את העובדה המצערת שהייתי פרוד טרי. המילים החותכות והמלודיה המדויקת של "סטורי אנדינג", שבצירוף מקרים מצער נוגן בפעם הראשונה דווקא באותה מסיבה, שברו לי את הלב לחתיכות. את הסוף של השיר כבר ביליתי מייבב בתא שירותים, בין משיכת אף אחת לשנייה, הבנתי באופן סופי שנולד פה סיפור אהבה מוזיקלי.
מאז, עברו הרבה טראקים בנהר ומערכת היחסים עם מיטל רק הלכה והתהדקה (באופן חד צדדי כמובן): ממיליון סטארס שליווה באופטימיות את הזוגיות הבאה שלי, דרך מיסטר צ'ארמינג שהיה פסקול חדר המיטות שלי, ועד מיי פרייד שהוציא ממני את ההארווי מילק הפנימי. לא פלא שהאלבום החדש של מיטל, שרואה אור ממש בימים אלה, נשמע כמו טיול רגשי ונוסטלגי בחיבור המסוכן שבין מערכות יחסים לקלאבים תל אביבים?
בגלל שלא מעט קלאברים גאים הפכו את השירים האלה לפסקול האישי שלהם, ולכבוד האלבום החדש, ה"מיקסר" גאה לארח את מיטל דה רזון ולקחת אותה למסע נוסטלגי פרטי.
End To Start - Offer Nissim & Asi Tal ft Meital De Razon
"לשיר הזה, שגם נבחר להיות השם של הדיסק וההופעה יש משמעות מאוד מיוחדת בעיניי. במקור, הוא נכתב על מערכת יחסים כואבת שהסתיימה, והמילים שכתבתי ביקשו לחזור אחורה. מהסוף הכואב לאיזו התחלה שהרגישה באותו זמן כל כך טובה ומבטיחה. אבל ברגע שהשיר יצא, קרה משהו מיוחד מאוד: שמתי לב שאנשים מתייחסים לביטוי אנד טו סטארט בדיוק הפוך, דווקא כקפיצה קדימה מהסוף להתחלה חדשה. המשמעות הזו שהקהל העניק לשיר שאני כתבתי מאוד מצאה חן בעיניי, סוג של מעגליות כזו בין סוף והתחלה שהבנתי שבעצם מאוד נכונה גם לסיפור האישי שלי. זו בעצם הסיבה מדוע החלטתי לקרוא כך לאלבום כולו, אלבום שמתאר את התקופה שבה פרצתי לקריירת סולו אחרי שהתפרק ההרכב אפיפוני. את ההתחלה שלי שלוותה בסאונד חדש ומוזיקה חדשה, ואת הסופים הרבים שיש באלבום הזה כמו בכל אלבום שמתאר תקופה בחייו של אמן. Rewind me, End To Start".
(Offer Nissim feat Meital De Razon - My Pride (Extended Mix
"לעולם של הקהילה הגאה נשאבתי בראש ובראשונה בזכות העבודה עם עופר ניסים שהוא באמת אחד ומיוחד וגאון בדורו. זה הקהל הראשון שחיבק אותי, לימד אותי 'להרים' ואלה האנשים הראשונים שצרחו את המילים של השירים בהופעות שלי.
"לאורך התהליך הזה גיליתי את הקהילה הגאה הרבה מעבר למבט השטחי שיש לפעמים לאנשים מבחוץ, ולקחתי ממנה המון לחיים ולמסע שלי. אלה אנשים שמכירים את טעם השונות החברתית, הנידוי, הצורך לנסות להשתלב ובאותה עת לצעוק: 'אני אחר, תאהבו אותי כמו שאני' - אלה דברים שמאוד מתחברים אליי ועוזרים לי להעז, לפרוץ ולחלום. אני עובדת עם המון אנשים גאים וגאות, החל מהמעצב שלי שי טובול שעושה את כל התלבושות של המופעים, ועד הרקדנים, מעצבי השיער מאפרים, ואנשי מקצוע מתחום הסטיילינג והניהול שרובם מהקהילה.
"בקיצור, יוצא שאני מוקפת ב"גלאם סקוואד" חזק ביותר (צוחקת), כאלה שמתווכחים איתי על כל דבר שמוצא חן בעיניי, ובעיקר מצליחים לקרוע אותי מצחוק כשהם מתחילים לריב אחד עם השני. יש לצוות שלי ויז'ן מאוד מדויק מעורר קנאה בכל מה שקשור באסתטיקה, כך שהם תמיד ימצאו פגמים בכל דבר וישאפו לפרפקציוניזם מה שבעיניי מאוד מעורר וכיפי.
"נקודה נוספת שהיא מדהימה ומעוררת השראה בעיניי היא היכולת של אנשי הקהילה להיות מאוד בוטים ולהציג את דעתם בריש גלי בכל הזדמנות ועם המון הומור. הכנות הזו, שגם באה לידי ביטוי בשיר עם המנטרה I’m in your face, היא ללא ספק משהו שאני מאוד אוהבת".
Meital De Razon & Asi Tal - Toda La Noche
"חווית האירוויזיון הייתה בשבילי כמו מרתון מטורף בבית משוגעים. שמנו דגש גדול גם על השואו, לשיר ולרקוד עם חצוצרות, ולנסות לרגש תוך כדי אבל גם להיות הכי גלאם. המטרה של כולנו הייתה לייצר להיט ענק וסוחף ואני מסכמת את זה בכך שטודה לה נוצ'ה הוא בלי ספק הלהיט הכי חזק ומושמע שיצא מאותו הקדם. עד היום הוא מנוגן - מדרום אמריקה עד ספרד ומיאמי, ואנחנו מקבלים עליו תגובות נהדרות. אני מודה שהיה מאוד מאכזב לא לזכות אחרי כל כך הרבה ההשקעה, בעיקר כשבאופי שלי אני טיפוס שחייב לנצח. אני חושבת שאם אשתתף פעם נוספת, זה יהיה רק אם אבחר מראש כנציגה בלי שאצטרך להיגרר שוב בקדם. יש לי הרבה שירים מדהימים במגירה ולתחרות מהסוג של האירוויזיון, הדבר הכי נכון מבחינתי הוא להציג את כולם, ולתת לציבור לבחור את ההכי טוב שאיתו אפשר ללכת".
Offer Nissin feat. Meital De Razon & Itay Kalderon - Out Of My Skin
"וואו. השיר הזה, שהוא הראשון שיצא עם עופר ניסים, נחשב עד היום בשבילי כאחד השירים הכי אישיים שמצליח תמיד לגעת לי בלב. השיר הזה הוא שיר עליי במובן הכי בסיסי - עצמתי עיניים וכתבתי אותו מהמקום הכי אינטימי שבי. אני יודעת שהוא אומר כל כך הרבה דברים להמון אנשים ברחבי העולם, ואין דבר מרגש מזה. בשבילי, הוא מספר אמת פשוטה על חיפוש עצמי, על אכזבה עצמית, על אהבה ועל ניצחונות קטנים.
"במקור, אגב, השיר נכתב כבלדה על פסנתר ורק לאחר מכן נולדה הגרסה שכולם מכירים, ואני חייבת להגיד שאני אוהבת את שתי הגרסאות באותה מידה. את האלבום בחרתי לסיים בגרסה שלישית ומיוחדת, עם בית שני שכתבתי ומעולם לא הוקלט, ובעיבוד אמביינט אפל של אסי טל שמצליח לטעון את השיר הוותיק הזה בעוד משמעות ועומק. בפעם הראשונה שעשיתי חזרה על גרסת האלבום החדשה, ולמרות שהשיר הזה מלווה אותי באמת המון שנים, התפרקתי לגמרי ועלו לי דמעות ברמה שלא הצלחתי לשיר. בעיניי, זה אומר הכול..."