>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
סיטואציית קלאב שגרתית שנעה בין מציאות רגעית להזיה פרועה. הרגש שכבר פומפם שעות במגוון רחב של כימיקלים רץ על פול גז בניוטרל שמחר בבוקר לא יישאר ממנו זכר. ברגע אחד פתאומי, ההבהובים הקופצניים מוחלפים באור אדמדם עמוק שמלווה מלודיה עצובה ואל חלל הרחבה מתפשט הסאונד המוכר. פס קול מהדרך לגיהינום שמצליח תמיד ללפות לי את הגרון. שיר פופ מטופש של זמרת MTV מתחילה בשם ריהאנה שהוזרק לו ביט אפלולי ומלא פראנויה, כזה שמסתובב סביב עצמו לאורך עשר דקות שלמות.
את סוף הטראק אני כבר עושה עם דמעות לא רצוניות שמגיעות מתחושה שאני עד היום לא מצליח לחלוטין לפענח. מאז עברתי לפחות אלף מסיבות סתמיות יותר וסתמיות פחות והסאונד הזה מאותם רגעים ב-TLV עדיין צובט לי את הלב. סאונד שמוכיח שלמרות המסחור המתמשך של עולם הלילה, הקסם עדיין קיים שם איפשהו. עם הקהל הנכון, הבאמפ המדויק והביט המושלם – נוצרים רגעים נדירים שימשיכו להתנגן בזיכרון שלי עוד הרבה אחרי שהמסיבה נגמרת. פיטר ראהופר ז"ל במיטבו. פליז דונט סטופ דה מיוזיק.
Rihanna - Don't Stop The Music/Peter Rauhofer Reconstruction Club
מותו של פיטר ראהופר ביום שלישי האחרון כשהוא רק בן 48 לא הגיע כהפתעה גמורה לשלל המעריצים. כבר חודשים ארוכים שהוא ניהל מאבק עיקש בסרטן המוח, והשמועות על ההחמרה במצבו כבר הציפו את הרשת בשבועות האחרונים.
ולמרות זאת, הידיעה על פטירתו היוותה שבר קשה במיוחד לעולם הלילה הגאה. מעבר לאובדן אישי העמוק של משפחתו וחבריו הקרובים, מדובר בסיומו של פרק משמעותי בתקופה שבמהלכה התקיימה אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעה הקהילה הגאה. כמו שכתב המנהל האישי שלו בהספד וירטואלי שהועלה לדף הפייסבוק הרשמי שלו "זה מעציב אותי, לא רק שאיבדתי חבר אלא שהעולם איבד כישרון ייחודי, ושהדורות הבאים לא יזכור להבין את הקסם שפיטר הצליח ליצור לילה אחר לילה בכל רחבי העולם".
מביא את הסצנה הוורודה למיינסטרים
ראהופר היה דיג'יי ויוצר חלוצי במונחי הקהילה הוורודה. כבר בגיל צעיר נטש את אוסטריה שבה נולד לטובת התפוח הגדול עם המון חלומות על ארץ ההזדמנויות הגדולות. בראיונות הוא תמיד סיפר שהחזון שלו היה להפוך את המסיבות הסגורות והברים המוצנעים שפעלו באותה באזורים הגאים של צ'לסי לחוד החנית של ניו יורק כולה. לחלק גדול מהאוכלוסייה הצעירה, זה נשמע חזון מתבקש בערך כמו "מחשב בכל בית" של ביל גייטס אבל לחיי הלילה המיינסטרימים של ארצות הברית בתחילת המילניום זה היה לא פחות ממהפכני.
מבחינת הקהל הרחב, הומוסקסואליות הייתה גוון נוסף של אנדרגראונד שראוי שיתנהל בקלאבים הנידחים של סימטאות ניו יורק או כקוריוז משעשע במסיבות הסטרייטיות הגדולות. עם מוזיקת האוס מקורית ומושקעת והפקות נוצצות, ראהופר הצליח להוציא את הבשורה הוורודה אל מועדוני הדגל של ניו יורק דוגמת ה-Roxy, ועל הדרך לכבוש גם את הפסטיבלים הגדולים בעולם באיביזה, מיאמי והסירקיט בברצלונה.
Peter Rauhofer @ Circuit Festival 2012 Main Party, Barcelona
"בשורה התחתונה - It’s all about the music" היה אחד המשפטים הקבועים שלו לאורך קריירה ארוכת שנים ואינספור ראיונות. בניגוד למהפכנים רבים שהניפו את דגל הקהילה בעשור האחרונות, ההשפעה המכרעת שהייתה לראהופר על תרבות הקלאב הגאה נוצרה באמת ובתמים מתוך האהבה למוזיקה ולרחבה ולא מתוך אסטרטגיה גאה מתוכננת היטב.
ראהופר נולד בדור גאה שלא פחד מהמיינסטרים או בז לו, אלא דווקא ניצל אותו כדי לבסס את מרבית ההצלחות שלו. מיטב זמרות והרכבי הפופ הפקידו בידיו את מיטב הלהיטים שלהם רק כדי לקבל יצירות שהצליחו בצורה מעוררת השראה להתכתב עם המקור, ובאותה נשימה לספר עליו משהו קווירי חדש.
המקביל של עופר ניסים שלנו
ב-1999, הוא טיפס לפסגת המייסנטרים האמריקאי כשזכה בפרס הגראמי על הרמיקס הבלתי נשכח שלו ל-Believe של שר. הטראק המיתולוגי הזה מצליח להוות את הדוגמא הכי מדויקת למגע הזהב שלו: סוכרית פופ מתקתקה וצ'יזית של עידן ה-MTV שהפכה תחת שרביטו של רהאופר להמנון האוס ניו יורקי אפלולי, שגורם לווקאל של שר להתמלא בטונים ברורים של כאב ופחד.
Cher – Believe/Peter Rauhofer Remix
את מרבית הפקות ההאוס שלו, ראהופר שחרר תחת לייבל מקורי ומוערך בשם "סטאר 69", לייבל שברבות השנים גם היה אחראי לשת"פ הישראלי המוצלח עם עופר ניסים. הרומן המקצועי הזה שידע לאורך השנים עליות ומורדות כמצופה מענקים מוזיקליים ובלתי מתפשרים מהקליבר הזה מצליחה למתוח קווי דמיון רבים בין המהפכה התל אביבית לזו שהתרחשה בניו יורק.
השניים הצליחו כמעט במקביל לפרוץ את חומות המיינסטרים הסטרייטי ולצאת מכלוב הזהב הגאה שלא דרך אסטרטגיות שיווק משומנות ומערך יח"צ מתוכנן היטיב אלא בזכות כישרון מוזיקלי ענק שלא ניתן היה להתעלם ממנו. That’s the way I like it, הטראק הראשון של עופר שיצא בלייבל הבינלאומי של ראהופר היה להיט ענק בארץ ובעולם שבדומה לטראקים הגדולים שרהאופר השאיר אחריו, כיכב ברחבות הסטרייטיות לא פחות מאשר ברחבות הגאות.
את מהות הערבוב הזה בין עולם הלילה הסטרייטי למקבילה הוורודה שלו והאפקט שלו על תל אביב כולה נדע להעריך כנראה רק בעוד כמה שנים, אבל כבר היום דבר אחד ברור: מעבר למוזיקה המעולה, מעבר למסיבות הענקיות ומעבר לפרסים המרשימים – הרגעים האלה שבה המוזיקה וחדוות היצירה של פיטר ראהופר פרצו את החומה הסטרייטית הינם כנראה המורשת המדהימה ביותר שאמן יכול להעניק לעולם שבו הוא מתנהל. "המוזיקה שלו תישאר לנצח בחיינו", סיכם עופר ניסים בהספד מרגש שכאילו הוא נכתב בשם הקהילה, "נוח על משכבך בשלום ותודה על הכל".
רמיקס השבוע:
לכבוד הקיץ התל אביבי שנפתח השבוע בתרועה רמה ומצעד הגאווה הממשמש ובא, ה"מיקסר" החליט שלא לבחור רמיקס אחד מתוך מבול הטראקים המעולים שנחתו עלינו בשבועות האחרונים, אלא לפנק את הגולשים הקבועים בסט מיוחד שמצליח למקסס את כולם ביחד: סולטן אנד נד שפרד, ארמין ואן ביורן, Alesso, עופר ניסים, דאפט פאנק, אוטו נואוס, Nevro וכל הלהיטים הכי גדולים של הקיץ.
הסט מוקדש בהרבה אהבה לדיג'יי פיטר ראהופר ז"ל שכמובן מככב בו עם המיקס האחרון שהוא שחרר רק לפני כמה שבועות. הסט פתוח להשמעה חופשית והורדה כמחווה של ה"מיקסר" ו-mako גאווה לבקשתו האחרונה של מנהלו האישי וחברו הטוב: "I ask that his true fans keep his legacy alive by sharing his music with anyone who may not have had the opportunity to experience it for themselves".
השמעה והורדה מהלינק הבא