למה הישראלים מעריצים את בריטני ולא את ביונסה?

Paul Thomas & Chris Bekker - Zoundz

בעידן יוקר המחיה הנוכחי של תל אביב, אוחצ'ות נטולות ממון למדו לאורך השנים להכין את עצמן נפשית לשני חגי מרמרת קשה שמתווספים ללוח השנה הוורוד: חג הסירקיט שנחגג באוגוסט וחג הלה-דמאנס אותו חגגנו ממש בשבוע שעבר. אמנם שני החגים חולקים מאפיינים די דומים בכל מה שקשור לפיד שהופך למשך שבוע לאסופה בלתי נגמרת של צ'ק אינים אבל מעבר לזה, מדובר בעולמות שונים לגמרי. בזמן שחג הסירקיט המיינסטרימי מתהדר לרוב בתמונות פוטוגניות של שמש, פארק מים שמח וצבעוני ומסיבות ווקאל כיפיות של עופרה, חג הלה-דמאנס הוא כבר סיפור (ומרמור) שונה לגמרי - מסיבות מטונפות כל כך שמסוגלות לגרום אפילו לביף להסמיק ושאיכשהו הופכות את כל ההומואיות התמימות שרק "מחפשות משהו רציני" להתמזמז עם כולם ברחבה לצד כוס חשודה של מיץ תפוזים.

לה-דמאנס הוא ההגדרה של האנדרגראונד הגאה, אם אי פעם היה אחד כזה. פסטיבל שכולן מפטירות עליו בהתנשאות צדקנית שאנחנו "ממש לא בקטע הזה" עד שהן סוף סוף חוסכות מספיק כדי להידחס לטיסת לואו קוסט כלשהי שתוביל אותם לחצר האחורית של אירופה הגאה. אז אם גם השנה מצאתם את עצמכם מהצד הלא נכון של הפייסבוק, ובמקום לנחש צבעים של צמידים ולרזות שבע קילו, נאלצתם לחרוק שיניים לפני כל קומנט פאלש של "זה נראה מהמם, תיהנו!" – זה המיקס בשבילכם.

כריס בקר הגרמני הוא אחד הכוכבים הכי ותיקים של לה-דמאנס ומייצג את האווירה המוזיקלית באופן מושלם. אם תעצמו עיניים בזמן הטראק ותצבטו לעצמכם את הפטמות, זה כמעט ירגיש כמו בריסל. או שלא.

מיועד ל: גרסת ה-Tough Love להומואיות הקשות ששבו לארץ עם STD, וגרסת ה-Intention אם בסך הכול חזרתם ארצה עם "חבר חדש בפייסבוק".

Dangerous (Steve Aoki Remix) - David Guetta

עשר סיבות למה סטיב איוקי הוא ככל הנראה הגיי הכי ארוניסטי שיש בעולם ההאוס: 1) הוא מרים. 2) הוא ממש מרים. 3) הוא גבוה, רזה, עם שיער שחור ארוך ומטופח ובאופן כללי נראה כמו דראג קווין. 4) אפרופו שיער, כשהוא מתקלט הוא מזכיר את עופרה עם הפן שמתעופף מצד לצד רק שהוא הוסיף עוד קילו תוספות שיער שכנראה נגנבו מכלה בבן יהודה. 5) הוא ממש ממש מרים. 6) הוא נוטה לזרוק עוגות על הקהל, שזה אולי נראה סטרייטי אבל ייתכן שמעיד על פחד קמאי מפחמימות. 7) הוא רוכב על רפסודות גומי שנמצאות על הקהל, וזה בהחלט נראה כאילו הוא יודע לרכב. 8) היא ממש ממש ממש מרימה – ולראיה, המיקס האחרון שלו ל"דיינג'רוס" של דיוויד גואטה שיכנס לכם לפלייליסט של המכון אחרי שמיעה אחת. 9) הוא חולה על סטייג' דייווינג אבל לא בקטע הרוקיסטי הסטרייטי, יותר כמו אוחצ'ה על עקבים שנפלה מהבמה. 10) הוא אוהב לנער בקבוקי שמפניה ולהשפריץ אותם על הקהל – Just Saying...

מיועד ל: זמרים מזרחיים שכולנו מכירים ורוצים להבין כמה מגוחך נראה ארוניזם מהצד.

המיקסר מארח: דויד פרל, מפיק ליין ה"It’s Britney, Bitch" בבלוק

(Britney Spears - Work Bitch (Live @Las Vegas Planet Hollywood

דויד פרל הוא אחד המפיקים הכי אניגמטיים שיש בעיר הזו. הבחור שאחראי על ליין הבריטני ביץ', כנראה פסגת הטראש הכי כיפית שיש בתל אביב, הוא גם אותו בחור שמפרסם בבלוג שלו שירים כל כך אלטרנטיביים ונישתיים שלא אתפלא אם גם היוצרים שלהם לא ממש מודעים לקיומם. ייתכן שיש כאן איזה תת מסר היפסטרי שקובע כי בריטני כל כך גרועה שזה גאוני וחתרני אבל בוא לא נתעמק בזה יותר מדי – העיקר שאפשר לרקוד לצלילי "Sometimes" על הרחבה של הבלוק עם עוד כמה מאות הומואים שלרגע לא יחשבו שזה מגה מביך.

רגע לפני שהליין חוגג 6 שנים מהממות (תכינו את עצמכם - 09.01.15), בריטני מקבלת בשישי הקרוב מהדורה נוספת, והפעם היא מארחת את התשליל האולטימטיבי שלה: ביונסה. ביקום מתוקן אגב, ביונסה הפרפקציוניסטית והמצליחה הייתה זו שמקבלת ליין הערצה שמוקדש לקול המדויק ולתנועות הריקוד המושקעות שלה בעוד בריטני העצלנית והשמנמנה הייתה זו שמתארחת בו, אבל אם גברת ספירס לימדה אותנו משהו, זה שהעולם ממש לא מושלם. בוא נודה על האמת: אנחנו הרבה יותר קרובים לבריטני העצלנית מאשר לביונסה המתוקתקת וברצינות, למי בכלל יש פאקינג כוח לצלם קליפ לכל שיר בדיסק ולצאת לשני סיבובי הופעות בשנה עם הבעל? תנו לשבת עם צ'יזבורגר וצ'אנקי מאנקי יחד עם בעל מספר 3 ולהוריד את הכול בפוטושופ. בקיצור – החיים על פי בריטני. פלא שאנחנו מאוהבים?

מיועד ל: Leave Britney Alone.

It's Britney/Beyonce Bitch | יום שישי 07.11.14 | 23:30 | הבלוק (סלמה 157, תל אביב)