מחיקה ביסית
תל אביב בהחלט יכולה להתגאות במצעד הגאווה האחרון שלה שנערך בנושא ביסקסואליות, נושא שעודנו לא נחגג על במות חשובות ברחבי העולם. לא מעט ביסים מעדיפים ומעדיפות לא לצאת מהארון, מחשש לסטיגמות ודעה קדומה. חוסר הקבלה משני הצדדים משאיר את הקהילה הביסקסואלית מוחלשת ורגישה יותר. אז מספיק! הסבירו שזה אפשרי להימשך ליותר ממגדר אחד. גאווה אמיתית כוללת גם גאווה באות האחרונה בלהט"ב.
הדרת נשיים
בקהילות להט"ביות דוברות ספרדית כבר קבעו לתופעה שם, פלומופוביה (Plumofobia), כלומר פוביה מנוצות - כינוי למאפיינים נשיים אצל הומואים או מאפיינים גבריים אצל לסביות. "הפלומופוביה", כך נכתב בעיתון אל-פאיס הספרדי, "היא הבוז כלפי אנשים שזנחו את תפקידיהם המגדריים, ומעידה על פחות כבוד להומוסקסואליות ממה שנדמה בתחילה". ובכל זאת, רבים מהקהילה הלהט"בית ממשיכים לטעון שאין שום צורך לנפנף את הנוצות שלך בחוץ, ולמה לא להיות כמו כולם עכשיו כשיש לנו זכויות, כפי שהוכח לאחרונה בסקר הגבריות של מגזין אטיטיוד. וזה כולל גם פלומופוביה שגרתית כמו המשפטים "גברי בגברי" ו-”לא נשיים". אז כדי להבהיר, שום דבר לא מוצג לראווה חוץ מהיופי האמיתי של כל אחת ואחד, ואין בזה שום טעם לפגם.
לנסות להעביר סטרייטים צד
גם אני מצאתי את עצמי מפנטז על סטרייטים, ובכמה הזדמנויות גם מתנסה איתם (אז זה אומר שהם 90% סטרייטים?), אבל האמת היא שלא כל סטרייט מייחל בסתר לבו לרגע שיציעו לו מציצה. יש לנו אחים ואחיות סטרייטים, וחשוב מאוד שהתמיכה שלהם בשוויון לכולם תזכה להוקרה. זה שהחבר הסטרייט שלך משתף שירים של אלישיה קיז, לא בהכרח רומז על לבטים מיניים.
לבלבל בין חנופה לתמיכה אמיתית
אגב סטרייטים, בואו נעשה את שנת 2018 לשנה שבה אנשים שמצהירים על תמיכתם לקהילה יצטרכו לגבות את זה במעשים ולא רק בכמה שורות בראיון. ונכון שניק ג'ונס העניק לנו מתנה גדולה כשהצטלם בעירום חלקי למגזין להט"בי וזרק כמה הערות עמומות, אבל זה עדיין לא הופך אותו לאייקון גאה. יש לתקשורת עוד דרך ארוכה להציג יותר מודלים להט"בים חיוביים, וצריך לתמוך במעטים שאכן מציגים את הסיפור שלנו.
להתעלם ממצבך הנפשי
בשנת 2018 אנחנו מקווים לדבר עם הפסיכולוג לא פחות מלהזיע עם המאמן האישי. כפי שהדברים נראים, רמות הלחץ והחרדה גבוהות יותר אצל מיעוטים מיניים. התמודדות עם סטיגמה, אפליה ובוז אינן קלות, אבל אלו אנחנו ופה אנחנו נמצאים. בואו נמצא דרכים לדאוג לעצמנו כי "אם את לא אוהבת את עצמך, איך לעזאזל תאהבי מישהו אחר".
להיות גזען
סורי אבל הדבר היחידי שאפשר להגיד על גזענות זה: "גוש, ביי!". אז מה אם חלק גדול מהקהילה מכיר את "למונייד" בעל פה, זה לא עוצר אנשים מלכתוב בפרופיל הגריינדר שלהם "לא שחומים" או לנפות לחלוטין אנשים ממוצאים שונים. מקווים שבשנה הקרובה לא נתקל עוד בגזענות; לא בגריינדר ולא בריל לייף.
לבייש פסיבים
כמעט כולנו גדלנו בלב הפטריארכיה, ואנחנו יכולים להיות בטוחים ביחס הבעייתי, ומודעים לקיטלוג של כל הגברים שאוהבים גברים. זה לא פלא שהמחשבות שלנו בנוגע לסקס באות לעיתים בתבניות הטרונורמטיביות. כולנו מודעים ליחסי הכוחות שמציבים את ה"חודר" בעמדה גבוה יותר מן ה"נחדר", ואת האמת, זה קשקוש מצ'ואיסטי שנטוע עמוק בחוסר ביטחון, ושמוטב לקבור אותו עם השנה החולפת, ללא סדר מסוים.