מלבד היותה תחרות הזמר הרשמית של היבשת העתיקה בעולם, מאז ומתמיד הייתה תחרות האירוויזיון מיקרו קוסמוס של המפה הפוליטית-חברתית באירופה. כל שנה בחודש מאי יכולנו להתעדכן איזה מדינות התפרקו ואיזה התאחדו רק על פי רשימת השירים, ולדעת איזה מדינות נמצאות ביחסים טובים ובין איזה מדינות שוררת מתיחות רק על פי לוח הניקוד.
עם השנים הפכה התחרות ליותר ויותר פוליטית. הצבעות המבוססות על איכות המוזיקה, המילים, ההופעה ובהמשך גם השואו הבימתי, התחלפו בהצבעות פוליטיות שהפכו את התחרות לזירה אותה מנצלות מדינות אירופה כדי לסגור חשבונות אחת עם השניה, או לתמוך אחת בשניה, במסווה של תחרות שירה.
מאפיין מרכזי נוסף של התחרות הוא הניראות שהיא מעניקה לקהילת הלהט"ב. הססגוניות של מופעי האירוויזיון נעה ביחס ישר למצב הקהילה הגאה באירופה, והחיבור הלך והתהדק בכל שנה שעברה, עד שהיום הוא כמעט מוחלט. זוכה טרנסג'נדרית, נשיקה גאה על הבמה וחתונה של לסביות - נראה כי במת האירוויזיון הציגה את כל הניצחונות הפוליטיים שלקהילה הגאה יש להציע.
פנימה נכנס אירוויזיון 2014. התחרות ה-59 במספר יוצאת לדרך ולפי כל התחושות וההשערות, היא הולכת להיות הפוליטית ביותר מזה שנים. הבאז שנוצר סביב התחרות השנה מתייחס רובו ככולו לפוליטיקה גאה. השנה אנו עדים לראשונה לחיבור של שתי ההשמצות השכיחות להן זוכה התחרות (פוליטית והומואית), ולראשונה באירוויזיון עומדת לרשותנו האפשרות לבחון את כוחה של הפוליטיקה הגאה.
המערכה של סוצ'י נפתחת שוב בקופנהגן
הכל התחיל בחוקים ההומופובים החדשים שהתקבלו ברוסיה. המדינה ששלחה לתחרות את הצמד טאטו בשנת 2003, שינתה את דעתה וכיום היא רואה בתחרות האירוויזיון כתעמולה הומוסקסואלית הנוגדת את מדיניותה החדשה. אל רוסיה הצטרפו מדינות שמרניות נוספות שמתקשות לקבל את האווירה הליברלית והמתירנית של אירופה בכלל ושל התחרות בפרט.
לאחר שאולימפיאדת החורף בסוצ'י עברה ללא משבר יוצא דופן עבור רוסיה, כיוונה קהילת הלהט"ב את כלי הנשק שלה לכיוון הזירה הבאה - הבמה בקופנהגן. כצפוי, הקהילה אומצה וחובקה על ידי מארגני התחרות ומדינות משתתפות רבות. בין שני הגושים התפתחה מהר מאד מלחמה קרה חדשה, כאשר הקרבות בה נערכים לא רק בין הזמרים או אוהדי התחרות, אלא על ידי פוליטיקאים, אישי ציבור ואנשי תקשורת בדרגים הגבוהים ביותר.
עוד בזמן אולימפיאדת החורף היה ברור כי עם סיומה תעבור זירת הקרב אל האירוויזיון, מתוך תקוותה של קהילת הלהט"ב לצבור נצחונות במגרש הביתי. לרוסים, שסרבו לראות את הקשר בין האירוויזיון לבין הקהילה הגאה, היה ברור כי הם מתכוונים להשתתף באירוויזיון גם השנה, כבכל שנה, תוך שהם מתייחסים באדישות לצד הגאה של התחרות.
מי שטרפה את הקלפים והוציאה את הרוסים מאדישותם היא הזמרת האוסטרית קונצ'יטה וורסט, הידועה בתור האישה עם הזקן. וורסט, או בשמה מחוץ לבמה תומאס ניווורת', היא גם גבר טרנסווסטייט וגם דראג קווין, המסרבת לבחור בין המגדרים ומתעקשת שניתן לפנות אליה גם בנקבה וגם בזכר. גם שם הבמה שלה מאגד בתוכו סממנים של שני המגדרים, כאשר קונצ'יטה היא המילה האיטלקית לקונכיה (כינוי לאבר המין הנשי), וורסט הוא סוג של נקניקיה גרמנית.
הפרסומים על בחירתה של וורסט לייצג את אוסטריה נתקלו מיד בתגובות חריפות מצד הגוש הלהט"בופובי: עצומות באוקראינה ורוסיה שקראו לפסילת השיר האוסטרי, או לפחות לעריכתו מחוץ לשידור בארצם, כבר השיגו חתימות של אלפי אזרחים.
העצומה הרוסית, שצברה מעל 25,000 חתימות, אף קראה לערוץ השידור הממלכתי לסרב לשדר את התחרות, בשל הזמרת האוסטרית המייצגת אורח חיים שאינו מתאים לרוסיה. "התחרות הבינלאומית הפופולרית שהילדים שלנו צופים בה, הפכה לחממה של מעשה סדום בחניכה של הליברלים אירופיים. רוסיה היא אחת המדינות היחידות באירופה שהצליחו לשמור על ערכי משפחה נורמלים ובריאים, המבוססים על אהבה ותמיכה הדדית בין גברים לנשים. זו הסיבה שאנחנו נגד שידור אירוויזיון 2014 ברוסיה".
עצומה דומה פורסמה בבלרוס וקראה לבטל את תחרות האירוויזיון או להשעות את השתתפותה של אוסטריה, במידה ו-וורסט אכן תייצג את מדינתה. העצומה הבלרוסית צברה כ-4000 חתימות, אך כמובן שלא גרמה לביטולו של האירוויזיון. גם רשות השידור המקומית תתעלם כנראה מהעצומה ותשדר את הופעתה של וורסט, כפי שמחייב אותה תקנון התחרות.
אל אלפי האזרחים שחתמו על העצומות הצטרף השבוע חבר המועצה המחוקקת של סנט פטרסבורג ויטלי מילונוב, ממנסחי החוק למניעת תעמולה הומוסקסואלית, שקרא למדינה לסרב לקחת חלק ב"מופע הסדום". לדבריו, השתתפות ב"מצעד הגאווה האירופי" סותר את הנתיב של התחדשות תרבותית ומוסרית עליו רוסיה נמצאת היום. "עצם שידור התחרות ברוסיה יכול להעליב מיליוני רוסים. השתתפותה של הטרנסווסטיט והאנדרוגינוס קונצ'יטה וורסט על אותה במה עם הזמרות הרוסיות בשידור חי בטלוויזיה היא תעמולה בוטה של הומוסקסואליות וריקבון רוחני".
החלטה של רשות השידור הרוסית שלא לשדר את השיר האוסטרי תוביל לפסילת השיר הרוסי מהתחרות באופן אוטומטי ותמנע מהעולם את הופעתן המשמימה של האחיות טולמצ'בי, שכן תקנון התחרות מחייב שידור מלא של כל התחרות וכל השירים בכל אחת מהמדינות המשתתפות.
כבר לא חלק מאירופה
אולם הקריאות נגד המועמדת האוסטרית לא מגיעים רק מפוליטיקאים שמנסים לצבור הון פוליטי על חשבון המתמודדים, אלא גם מאמנים, שנבחרו להשתתף בתחרות, ומשתמשים בחשיפה התקשורתית שהתחרות מעניקה להם על מנת להתנגח בעמיתיהם.
אחד מהם הוא הזמר הארמני אראם סרגסטיאן, הידוע בשם הבמה 'אראם MP3' שייצג את ארמניה עם השיר "Not alone". מסתבר שאראם מביע אמירות גזעניות, הומופוביות וטרנסופוביות כמעט בכל הזדמנות. אך עיקרן מתייחס לזמרת האוסטרית. "צריך לעזור לה להגיע להחלטה עם היא אישה או גבר", הצהיר בראיון ראשון אחרי שנבחר. "זה יהיה לי קשה כשאנחנו נופיע על אותה הבמה בנאמבר של כל מתמודדי התחרות יחד... במקרה של קונצ'יטה איכשהו אני אצטרך לסבול את נוכחותה, אני מקווה שאצליח".
בחודש דצמבר הקומיקאי הרוסי פאבל ווליה התייחס בתכנית הטלוויזיה הפופולרית שלו 'קומדי קלאב' לאירוויזיון ולהופעתה של וורסט ואמר: "אם אירופה אוהבת את זה ומסכימה עם זה, אז היום אני רוצה להצהיר שמהיום אני לא אירופאי, אני אסייתי. אני אוהב אתכם סינים, אני אוהב אתכם קירגיזים, גם אתכם אוזבקים, מונגולים, קוריאנים, בואו נאכל כלב ביחד".
יתרון הביתיות של הקהילה הגאה
הקהילה הגאה לא ישבה וספגה בשקט, אלא הכתה בנשק משלה - היצירתיות. וידאו קליפ פיראטי שהופץ מיד לאחר אירווזייון 2013, בו מופיעים גברים בתחתונים שרוקדים, מתנשקים ומתגפפים, שטף את הרשת והוצג כוידאו קליפ הרשמי של רוסיה לאירוויזיון 2014. הקליפ גרם למבוכה רבה עד שנודע שמדובר במתיחה.
בהמשך הופצה עצומה נגד השתתפות רוסיה באירוויזיון, והתארגנויות רבות של מועדוני מעריצים ברחבי העולם פועלות בניסיון לצמצם משמעותית את כמות ההצבעות שיקבל השיר הרוסי, על מנת לזכות בניצחון מוראלי ולהראות כי למדיניות ההומופובית של רוסיה יש מחיר.
אך נראה כי היתרון הגדול של הגוש הגאה הוא יתרון הביתיות, כאשר התחרות הגיי פרינדלית מתארחת השנה במדינה גיי פרינדלית במיוחד. ובהתאם למסורת של המדינות המארחות, גם דנמרק החליטה להמשיך בשבירת שיאי גאווה והפכה את כל שבוע התחרות לעליז במיוחד. כבר לפני מספר חודשים הודיעה דנמרק כי במסגרת האירוויזיון השנה תערך חתונה המונית, לציון 25 שנה לאיחוד האזרחי הראשון בדנמרק. במסגרת הארוע ההמוני שימשך לאורך שלושת ימי התחרות, ינשאו 30 זוגות מרחבי העולם, הטרוסקסואלים וגאים. וכדי להדגיש את הקשר של האירוע למדיניותה של רוסיה, פורסם כי שלושת הזוגות הראשונים שינשאו במסגרת שבוע התחרות הם שלושה זוגות הומואים רוסים.
"זה לא סוד שהאירוויזיון מושך אנשים רבים מהקהילה הגאה לקופנהגן, ובשנה שעברה עברה בדנמרק חקיקה חדשה המקלה על אזרחי המדינה להתחתן עם זרים מאותו המין", אמר פלמינג אוטו, ממנהלי האירוע. "ברצוננו לפאר את הגיוון והפתיחות שיש לנו בדנמרק. אנחנו מצפים לחתן זוגות מאושרים מכל סוג ואני משוכנע שאנחנו נהיה מאוד עסוקים".
הפרו להט"ביות של דנמרק באה לידי ביטוי גם בארגון הארוע עצמו, כפי שנוכחו לדעת האורחים שהגיעו השבוע לקופנהגן וגילו כי מבין הכיכרות בהן מתקיימים ארועי אירוויזיון, ישנה ככר אחת המוקדשת כולה לקהילת הלהט"ב. בכיכר, המתהדרת בשם The Eurovicious Square, מתקיימות הופעות מוזיקה מיוחדות במהלך כל השבוע, ובמרכזה מתקיים יריד ענק למכירת מוצרי גאווה. כל ארועי הגאווה המתקיימים במהלך שבוע האירוויזיון רוכזו ב"מדריך הלהט"בי לאירוויזיון 2014" שמופץ ומחולק בכל מקום.
עם רוח גבית כזו מהמארגנים, לא נותר לצופים אלא לארגן מחאה קטנה משל עצמם. שני מעריצי אירוויזיון ותיקים פתחו ביזמה שמטרתה הנפת מאות דגלי גאווה במהלך ההופעה הרוסית בחצי הגמר הראשון, על מנת להעביר מסר כי באירוויזיון אין מקום להומופובים. "אנו רוצים להראות את תמיכתנו ללהט"בים ברוסיה ואת התנגדותנו לחוקים האנטי להט"בים של רוסיה. בבקשה הצטרפו למאבקנו בהומופוביה והביאו עמכם דגל גאווה לאולם", כתב דקל בן-אבי, מעריץ אירוויזיון ישראלי וממארגני מחאת הדגלים.
בשיחה עם mako גאווה סיפר בן-אבי כי ישנה הענות גדולה ליוזמה שלהם, אך בחזרה הגנרלית לחצי הגמר הראשון נודע להם כי צילום השיר הרוסי, שנעשה לפי הנחיות המשלחת הרוסית, התבקשו העורכים להקפיד שלא להראות את הקהל. "אולי יש לזה קשר לדגלי הגאווה ואולי לא, אבל ככל הנראה זה ימנע מהצופים בבית לראות את הדגלים. אנחנו מבטיחים שהם יורגשו מאד באולם עצמו".
עוד גילו הצופים בחזרה הגנרלית כי הערב ייפתח בנשיקה הלסבית של פינלנד משנה שעברה, וכי ההפסקה הקודמת לשיר הרוסי מלאה בבדיחות ואזכורים על כך שכל האולם מלא בלהט"בים.
חצי האי קרים - חצי מהנקודות
רבים סבורים כי ההתכתשויות של שני הצדדים הן עניין של יחסי ציבור ותו לא, שכן לא תהיה להן השפעה ממשית על תוצאות התחרות, בעיקר בשל העובדה אותה ציינו בהתחלה, כי עיקר ההצבעה היא הצבעה גושית של מדינות קרובות תרבותית או גאוגרפית. אך גם על כך חשבו מארגני התחרות. חלוקת המדינות המשתתפות לחצאי הגמר נועדה למזער הצבעות גושיות, כאשר מדינות קרובות גאוגרפית, תרבותית או מדינית מעניקות אחת לשניה את מירב הקולות באופן אוטומטי. כך, למשל, הופרדה השנה רוסיה מבלארוס וגאורגיה, שתיהן מברית המועצות לשעבר.
מי שתופיע עם רוסיה בחצי הגמר היא שכנתה אוקראינה, שלמרות שעד עכשיו נטתה להעניק נקודות רבות לרוסיה, המצב הפוליטי הקיים היום בין שתי המדינות לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים עלולה לעלות לרוסיה באובדן נקודות נוספות ממדינות שעד היום היו אצלה בכיס. ישראל שובצה בחצי הגמר השני (בשל יום העצמאות), ולכן לא נוכל להשפיע על ההצבעה עבור רוסיה, אך ההזדמנות שלנו להצביע ולהשפיע תגיע בהמשך, במידה ורוסיה תעלה לגמר.
היום בערב נדע האם הקרב על חצי הגמר הוא הקרב האחרון, או שהמלחמה תעבור לארוע הגמר שיערך במוצ"ש. כך או כך, ההומופוביה הרוסית תשאר ואנו נצטרך להמשיך ולהלחם בה בזירות נוספות, ידידותיות יותר או פחות, כדי לגרום לעולם להבין שלהומופוביה אין מקום, לא בספורט, לא בתרבות ולא בפוליטיקה.
עוד ב-mako גאווה: