>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אם עדיין לא שמעתן או לא ידעתם – משהוא טרי טרי מתבשל בתל אביב. ממש היום (חמישי) מתחיל סוף השבוע של השקת הבר הפלורנטיני הגאה הראשון – הברווז.
רויטל נחמני (29) וסאלי מדינה (26) הן האמהות הגאות של הברווז – בעלות, מנהלות, ומקימות במו ידייהן את הבייבי שצפוי לכבוש בסערה את הסצנה הגאה בכלל והסצנה הלסבית בפרט. כל אחת מהן מגיעה מתחום שונה לחלוטין: נחמני מתחום האופנה כמעצבת לשעבר, ומדינה מתחום הכלכלה.
ותודה למינרווה
לפני כשנה הן החלו לתחזק זוגיות פורחת ולרקום יחד חלום משותף לבר להט"בי מהמם. "הרגשנו חוסר במקומות בילוי וחשבנו מה אנחנו יכולות יחד כדי לשנות את המצב. פתיחת בר הייתה לגמרי חלום של שתינו, אז פשוט הלכנו על זה עד הסוף – ללא מורא", מספרת מדינה. "היינו בליניות בעיקר של בארים, פחות של מועדונים. הבנו שהמטרה שלנו היא לספק בית ללסביות בפרט ולקהילה בכלל".
בהתייחסות בלתי נמנעת להיסטוריה הלהט"בית הקרובה, סאלי נותנת את הכבוד הראוי למינרווה שנסגרה לאחרונה: "המינרווה בהחלט סיפקה לנו מקום. היא הייתה אבן דרך בחיים של כולנו, מזל שהיה קיים וחבל שנסגר. אני מדימונה במקור, ואני זוכרת שבתקופת התיכון בנות היו מגיעות משם במיוחד כדי לפרוק ולהתנסות במה שהן הרגישו ולא יכלו לבטא בפריפריה. אני חושבת שכל עשייה בתחום הגאה מרגשת, בתל אביב ובישראל בכלל".
לדעתן של הזוג, תל אביב רק ממתינה לפריחה הקהילתית שתגיע בעקבות בחירתה כעיר הגאה בעולם: "תל אביב צריכה לקחת את התואר שניתן לה כעיר הגאה בעולם ולרוץ איתו. אנחנו חושבות שמתחילה עכשיו תקופה טובה של פריחה ומקוות שאנשים ירשו לעצמם לקחת את העשייה הזו להרבה כיוונים", הן אומרות.
בניגוד למקומות בילוי קהילתיים אחרים שנמצאים במרכז העיר, הברווז יורד דרומה: "חיפשנו מקומות בכל תל אביב והתאהבנו במבט ראשון בפלורנטין", אומרת סאלי. בעיקר שמתרחשת כאן המון יצירה, יש כאן המון אמנים מכל הסוגים ומאד התחברנו לרוח העשייה אמנותית".
חוגגות במשרד של אליעזר בן יהודה
לא רק האמנות – גם ההיסטוריה קראה לזוג הנשים לקחת בה חלק. "המבנה של הברווז היה נגריה במשך 50 שנה, בעברו הרחוק הוא גם שימש כמשרדו של אליעזר בן יהודה", הן מספרות. "ברגע שנכנסנו אל המקום הרגשנו את ההיסטוריה והתאהבנו. לא היה בו כלום, כלום מלבד קירות ערומים, והתחלנו לבנות ולעצב אותו מאפס. נעננו לאתגר של לעשות ולעצב את הכל במו ידנו. מאד נהננו מהתקופה הזו, של עבודת כפיים יצירתית. נראנו כמו פועלי בניין ועבדנו עד השעות הקטנות של הלילה, זו הייתה תקופה מדהימה".
הנגיעה האישית והנשמה מורגשת בבר מיד, העיצוב שלו משדר תחושה מגניבה ומזמינה וניכר שהושקעו בו מאמץ ותשומת לב. "רוב הדברים בו הם רכוש אישי של המשפחות שלנו: פטיפון שהיה שייך לסבא שלי, תקליטים ישנים מקוריים, מכשירי רדיו ישנים, קלטות וידאו לילדים, קלאסיקות ישראליות – כל פינה בבר מזכירה לנו דברים שאנחנו אוהבות וגדלנו עליהם", אומרת סאלי.
כשהן נשאלות על החזון של הבר, הן נשמעות נרגשות, עם המון צפייה לעתיד: "יש חללים במבנה שעדיין לא פתחנו לשימוש. אנחנו מתכוונות לתת מקום ליצירה של חברי הקהילה – אמנים, מוסיקאים ועוד. גם המיקום של הבר נמצא ברחוב שהוא לא ציר ראשי, מתוך החשיבה הזו. מי שמגיע אלינו מרגיש שהוא גילה מקום שנסתר יחסית מהעין, זו תחושה מיוחדת מאד וטוב לנו איתה" אומרת מדינה.
"חשוב לנו לארגן אירועי התרמה במקום וגם להכריז עליו כידידותי לבעלי חיים בכלל וכלבים בפרט. אנשים מגיעים עם כלבים שרגילים ללכת איתם לכל מקום, כלבים עירוניים. הכלבים מקבלים מאיתנו קערת מים ונשנוש וכולם מאושרים. יהיו לנו גם ארועי צהריים שיתחילו בסופ"ש הפתיחה וימשיכו גם בקיץ".
נחמני מוסיפה כי "הרבה דברים שנעשו בבר מבחינת הסגנון של המקום, היחס של הצוות אופי המוסיקה, האוכל והשתיה – כולם באו מתוך התפיסה שלנו של מה חסר לנו כבלייניות. רצינו לתת לאנשים את השירות ואת המקום שאנחנו רצינו לעצמנו".
משתפות פעולה עם נועם זאדה
את האהבה שלהן לאמנות מחוץ למיין-סטרים הן משליכות גם על מוסיקה בבר. "חשוב לנו לתת לאוזן של הקהל לשמוע דברים חדשים, שהם לאו דווקא מכירים", הן אומרות. "כולם יכולים לשמוע בבית או באוטו מה שהם אוהבים ומכירים, אצלינו תוכלו לשמוע ולהנות מדברים חדשים ופחות מיין-סטרימיים שעדיין לא נחשפתן אליהם – אינדי, אלקטרו-רוק ועוד ז'אנרים מיוחדים יותר. כמובן שיהיה גם פופ וניינטיז ומלא דברים שמחים וכיפיים".
שמו של הבר מעיד גם הוא על הנגיעה האישית של השתיים למקום – והקשר שלו לחייהן הפרטיים: נחמני מספרת: "כשסאלי עברה לגור איתי, היא הביאה מזוודה ענקית שכולה מלאה בברווזים. יש לה פטיש מטורף לברווזים. הרצנו המון שמות: ברוסית, בעברית, באנגלית – אבל לא הייתה אפשרות להתחמק מהברווז".
מדינה מודה, "זו אהבה של שנים. רויטל התמודדה עם זה ופינתה להם מקום באמבטיה. הברווזונים פשוט נכנסו לנו לחיים. מעבר לזה ברווזון האמבטיה כבר הפך לאייקון. "גם הכינוי שלי מילדות הוא ברווז (במלעיל)", מגלה רויטל, "אז פשוט זרמנו יחד על השם".
>> איך לנהל מערכת יחסים לסבית?