>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
עכשיו תפתחו את העיניים. את מי ראיתם שם בעמדת הדיג'יי? הרוב דמיינו תקליטן. גבר. זה טבעי, זה מה שאנחנו קולטים מהסביבה שלנו. טבעי לנו לראות גבר בעמדה של מנהיג, ולא רק בפוליטיקה ובכלכלה.
גם עולם חיי הלילה, שעלול להיחשב כליברלי ומשוחרר יותר מדעות מקובעות, מושפע מהתפיסה הזו. מי שטעם וניסה, יכול להעיד שגם שם הכוח נשאר הרבה פעמים בידיים גבריות.
ביום שבת הקרוב ייערך במועדון הבלוק בתל אביב אירוע שבא להילחם בדיוק בזה: מסיבה שבה מנגנות רק נשים, והרבה מהן, ומנוהלת על ידי נשים. הערב, SHE.J, מתקיים זו השנה ה-11, מבית היוצר של המפיקות דנה זיו וענת ניר – השנה יחד עם מכללת בי.פי.אם. ינגנו שם 13 תקליטניות, צעירות בתחילת הקריירה לצד ותיקות ומשפיעות.
ממוסקבה לתל אביב: הקונפליקט הנשי
אחת מהן היא סוניה, שעברה לישראל רק לפני כמה חודשים ממוסקבה, שם עבדה במועדונים הגדולים בעיר. מבחינתה, יש שני צדדים למטבע הנשי על עמדת הדיג'יי. "מצד אחד, אם את בחורה חמודה שיודעת איך להציג את עצמה, קל יותר להשיג הופעות ותקלוטים, במיוחד אם את מנגנת מוזיקה פופולרית", היא מספרת. "מצד שני, קשה יותר לקבל הערכה מקצועית".
"זה יצר מעין תסביך אצלי", היא מודה. "אישה צריכה לעמוד בפני עצמה ולעשות הרבה יותר מגבר, כדי ששאר הגברים בתעשיית המוזיקה ישמעו את הקול שלה". סוניה מתארת שגם כשההכרה הזו כבר מגיעה, היא עצמה מתקשה להבין את זה: "אני עדיין צריכה לעבוד קשה כדי לחוש ביטחון". כשהיא מתבקשת להיזכר באירוע אחד שמייצג את הקונפליקט היא מספרת על משפט שנאמר לה: "אנחנו צריכים בחורה חמודה שתנגן איזו מוזיקה כלשהי במסיבה שלנו, בא לך?".
הלילה שבו החלה את הקריירה שלה היה במועדון "איקרה" בבירה הרוסית, לצד סוואיזק, צמד בריטי ידוע למדי שמנגן טק-האוס. "מאז הסצנה השתנתה רבות", היא מעידה. "היום קל יותר להפוך לדיג'יי, רמת המקצועיות ירדה, וויניל הפך לכלי נדיר לתקליטנים. למרבה המזל יש אנשים – מפיקים, תקליטנים, מוזיקאים, שעושים כמיטב יכולתם לשמור את הסצנה ברמה הולמת ויודעים איך להשתמש במכשור הדיגיטלי העכשווי באופן שבו הוא לא הורג את הרעיון".
תמי ביברינג מביאה את השינוי
התקליטנית התל-אביבית תמי ביברינג, שהיא גם הרזידנטית הקבועה במסיבות של דנה וענת, מסכימה עם הקביעה הזו, בייחוד לאור העובדה שהפעם הראשונה שהיא זוכרת את עצמה מתקלטת הייתה עם טייפ דאבל-קאסט ושירים מהרדיו. "בעשור האחרון אני מרגישה שהסצנה השתנתה ממשהו אנדרגראונדי, קטן ולמביני דבר בלבד, למשהו יותר גדול, מיינסטרימי ומגוון. יש לזה יתרונות וחסרונות כמובן, אבל נחמד שחיי הלילה קיבלו נפח כזה גדול ומשמעותי בתרבות ובחיים של כולם ושמתייחסים אליהם ואל העוסקים בדבר ברצינות".
כאישה שמבלה כבר שנים על מיטב עמדות הדיג'יי בתל אביב, ביברינג מבחינה בשינוי כשזה מגיעה לנשים במקצוע. "יותר נשים מתחילות לתקלט, ליצור ולתפוס את מקומן בעולם הזה. בעבר נתקלתי מדי פעם בתגובות מזלזלות או בהתייחסות לא רצינית, אבל כיום אני, באופן אישי, פחות מרגישה את זה". היא מודה שהסצנה עדיין נשלטת על ידי גברים בעמדות מפתח, "אבל אני באמת מאמינה שבזכות אירועים כמו SHE.J, היכולות המופלאות של נשים והרצון לפרוץ את העולם הזה, השינוי קרוב מתמיד והסצנה תהיה מאוזנת (ולוהטת!) יותר".
ארגז חול לבנים בלבד
התקליטנית ענת גלעד מייצגת כאן את הצד הצעיר יותר, למרות ניסיון שלא ניתן להטיל בו ספק בחיי הלילה התל-אביביים. את הקושי של נשים לפרוץ בתחום, היא מסבירה באמירה "זה כמו ארגז חול לבנים בלבד".
"יש תקרת זכוכית. חלק גדול מזה זו התקשורת האישית בין בעל מועדון לדיג'יי או בין דיג'יי
אחד לשני", היא מוסיפה. "זה מזכיר לי שלא פעם לא פעמיים, לא משנה כמה שנים כבר הייתי בתחום, איש הסאונד במועדון תמיד ידאג להגיע אליי לעמדה ולהסביר לי מה כל חלק עושה במיקסר. כמובן שיש גם כאלה שלא עושים זאת, אבל עדיין – מרגיש לי כאילו ברגע שרואים אישה על העמדה מטילים ספק".
תחרות התקליטניות של 2013
דנה זיו מסכמת, "הממשק הזה ויהווה פלטפורמה שתקדם תקליטניות ותחשוף את העשייה שלהן לקהל הרחב".
מתי? שבת 12.1
20:00
מועדון הבלוק בתל אביב
לינק לתחרות
הנה חוברת הקומיקס שעוצבה לפי דמויות התקליטניות באווירת "SIN CITY"